מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותלגדל חלקי גוף חדשים- מנגנון להתחדשות לא רק אצל בעלי חיים

לגדל חלקי גוף חדשים- מנגנון להתחדשות לא רק אצל בעלי חיים

לבעלי חיים מסוימים ישנה יכולת לגדל מחדש חלקי גוף שנפגעו או הלכו לאיבוד. דגי זברה, למשל, יכולים לגדול מחדש סנפירים. האם הידע הזה יכול לעזור לאנשים שנפגעו?


גידול איברים-לא רק אצל בעלי חיים
גידול איברים-לא רק אצל בעלי חיים

בעלי חיים שונים יכולים לתקן נזק לרקמות הלב ומבנים שונים בעיניים שנפגעו. המדענים מקווים לפתח דרכים לתיקון או החלפה של חלקי גוף פגומים תוך הבנה יסודית של תהליך ההתחדשות.

 

במחקר הנוכחי שימשו דגי זברה כדוגמה. חוקרים מאוניברסיטת מישיגן גילו כי מספר גנים מעורבים בתהליך התחדשות של רקמות שונות בגוף. הגנים המעורבים בהתחדשות סנפיר ותיקון לב נדרשים גם לשיקום קולטני האור שנפגע בעין. אי לכך, המסקנה המתבקשת היא שישנו  מנגנון מולקולרי שמפקח על תהליך ההתחדשות, ולא משנה מה החלק הפגום בגוף.

 

במהלך המחקר,החוקרים חשפו את דגי זברה לאור חזק. בעקבות החשיפה, נהרסו קולטני האור בעיניים, בדיוק כמו בהייה אל השמש פוגעת בעיני האדם. אבל בניגוד לבני אדם, שנותרים עיוורים אם הנזק חמור, דגי זברה תיקנו את הנזק בעזרת תאי עצב חדשים (נוירונים).

 

השאלה הגדולה היא מהיכן אותם תאים חדשים מגיעים? החוקרים חשדו שהם התפתחו מתאים שנמצאים ברשתית שנקראים Müller glia. התאים הללו ידועים ביכולתם להצמיח תאי עצב חדשים. בעבודה נוכחית, מטרת החוקרים הייתה למצוא מה גורם ל- Müller glia להתחיל את תהליך ההתחדשות. כדי לענות על השאלה, הם בדקו אילו גנים באו לידי ביטוי ברשתית הפגועה, רשתית מחודשת ורשתית לא פגועה כלל. "נמצאו גנים רבים, אבל היו 2 מעניינים במיוחד", אומר זכאו קין, אחר החוקרים. 2 הגנים, hspd1 and mps1, היו ידועים כמעודדים חידוש של סנפירים ורקמת לב פגועה בדגי זברה. המחקר הנוכחי הראה כי הם גם "מדליקים" את Müller glia ברשתיות פגומות.

 

דבר זה מעיד, למרות שאנו לא מבינים את זה עדיין, שאולי יש תוכנית מולקולרית גדולה, בה מעורבים לא רק שני הגנים האלה, אלא נדרש שיתוף פעולה של מספר גנים לתהליך ההתחדשות בעקבות פיגיעה או פציעה של אחד האיברים בגוף.  

 

מתוך-ScienceDaily

 

PNAS June 9, 2009 vol. 106 no. 23 9310-9315 מאמר מלא עם מהלך ותוצאות המחקר

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן