בעיות גדילה
מנהלי קהילה
לבנים סיכוי גבוה יותר מבנות לקבל טיפול בהורמון גדילה בישראל
חוקרים ישראלים בחנו את היקפי הטיפול בהורמון גדילה בילדים בישראל, ומצאו כי בנים מטופלים בהורמון יותר מבנות – אולי בגלל חשיבות גדולה יותר שמייחסים הורים, מורים ורופאים לגובהם של בנים. עוד התגלה: אחוז הילדים הערבים המטופלים בהורמון נמוך משיעורם באוכלוסייה
הטיפול בהורמון גדילה הוא אחד הטיפולים המרכזיים בהפרעות גדילה. המדובר בהורמון סינטטי המחליף את הורמון הגדילה הטבעי, אשר מיוצר בבלוטת יותרת המוח המשפיע באופן ישיר על הבשלת לוחיות הגדילה, התארכות העצמות והצמיחה לגובה, וכן יש לו תפקיד בגדילת שרירים ובייצור חלבונים וסוכרים וחילוף החומרים בגוף.
אנשים עם חוסר בהורמון גדילה מתמודדים בילדותם עם קומה נמוכה וקצב גדילה איטי מהנורמלי לבני ובנות גילם, וללא טיפול מתאים סופם לסיים את גדילתם כבוגרים נמוכים מאוד. למעשה, כשמתוקן חילוף החומרים בגוף באמצעות נטילה של הורמון גדילה, מתאפשרים גם גדילה של העצמות וצמיחה לגובה.
הטיפולים הקיימים בהורמון גדילה ניתנים כולם בזריקות אחת ליום מדי לילה מתחת לעור בירכיים, בידיים, באגן או בבטן סביב הטבור, באמצעות 'עטים' מיוחדים, בדומה ל'עטי אינסולין' המיועדים להזרקת אינסולין לילדים עם סוכרת סוג 1, וכמעט ואינם כרוכים בכאב.
עתה מאפיינים חוקרים ישראלים את הילדים המטופלים בהורמון גדילה בישראל.
בנים מטופלים יותר
החוקרים מקופת חולים כללית ואוניברסיטאות אריאל ותל אביב אספו נתונים על 5,703 ילדים בגילי שנה עד 17 על מבוטחי הכללית מאזור המרכז שטופלו בהורמון גדילה על רקע קומה נמוכה מינואר 2010 עד דצמבר 2021 מתוך אוכלוסייה של 1.5 מיליון מבוטחי הכללית המתגוררים במרכז, רובם המכריע באזורים עירוניים.
החוקרים מצאו לפי נתונים דמוגרפיים של המדגם, כי בנים (58.9%) טופלו בהורמון גדילה יותר מבנות (41.1%). מבין הנבדקים, מעל למחצית (3,302 ילדים) טופלו בהורמון גדילה בעקבות קומה נמוכה אידיופטית שאינה ניתנת להסבר רפואי (ISS), כשהגובה נמוך מ-2 סטיות תקן מממוצע הגובה המקובל באותו מין וגיל בקרב ילדים והקומה הנמוכה אינה נובעת ממחסור בהורמון גדילה ולא נמצאה לה סיבה רפואית אחרת. עוד כשליש (1,600) טופלו על רקע מחסור בהורמון גדילה (GHD) ואילו 131 ילדים טופלו על רקע תסמונות ספציפיות שמשפיעות על עיכוב בגדילת ילדים כגון תסמונת טרנר, תסמונת פראדר-ווילי, מחלת כליות כרונית בילדות ותינוקות עם משקל לידה נמוך.
הגיל הממוצע לאבחון קומה נמוכה בילדות עמד במחקר על 6.9 שנים, הגיל הממוצע לביקור ראשון אצל רופא מומחה לאנדוקרינולוגית ילדים – אשר הוא זה שממליץ בהמשך על הטיפול בהורמון גדילה – עמד על 7.4 שנים, ואילו הגיל הממוצע לתחילת הטיפול בהורמון גדילה עמד על 9.8 שנים. מבין הילדים שנכללו בדגימה, 46.3% טופלו בהורמון גדילה בגילי 14-10 ו-43.4% טופלו בהורמון בגילי 9-5.
משך הזמן הממוצע לטיפול בהורמון גדילה עמד על 3.3 שנים, כאשר זמן הטיפול היה קצר יותר אצל מי שאובחנו עם קומה נמוכה אידיופטית (2.9 שנים). כחמישית מהילדים (18.2%) הפסיקו את הטיפול בהורמון גדילה ביוזמת ההורים או ביוזמתם מסיבות שונות, כגון תופעות לוואי וסיבוכים. קרוב לעשירית מהילדים שטופלו בהורמון גדילה (8.8%) היו מהאוכלוסייה הערבית.
המחקר נתמך על ידי חברת נובונורדיסק המייצרת הורמון גדילה, אולם צוין כי לא הייתה לחברה השפעה על איסוף הנתונים וניתוחם. במחקר השתתפו ד"ר יעל רייכנברג, ד"ר רחל בלו-ויטריאל, ברניס אוברמן, מוריה כהן, פרופ' הרמן-אבנר כהן וד"ר ורד זמר שקלים, וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2024 של כתב העת Acta Paediatrica.
מגבלות כספיות
החוקרים מציינים על רקע ההבדלים המגדריים בטיפול בהורמון גדילה, כי יתכן וניתן להסביר את חלקם לפחות בממצאי עבודות שהדגימו כי הורים, מורים ואף רופאים קלינאים נוטים להחשיב את הגובה כפקטור חשוב עבור בנים יותר מאשר בנות. החוקרים מציינים כי ייתכן ועל רקע תפיסה זו, ילדות פחות מופנות לטיפול רפואי בעקבות קומה נמוכה וכתוצאה מכך פחות מותאם להן טיפול בהורמון גדילה. החוקרים מדגישים כי הטיפול בהורמון גדילה יעיל יותר ככל שהוא ניתן בגיל נמוך יותר, ולכן חשוב להעלות מודעות לתופעת הקומה נמוכה כדי להפנות ילדים וגם ילדות לטיפול בזמן.
החוקרים מדגישים כי שיעור הילדים מהאוכלוסייה הערבית שטופלו בהורמון גדילה במחקר עמד על 8.8% בלבד, והיה נמוך משמעותית משיעור הילדים הערבים באזור שנבדק במרכז הארץ (199%), מה שעשוי לעורר חשש לאבחון חסר של הפרעות גדילה אצל ילדים ערבים, ייתכן כי גם על רקע חוסר מודעות לתופעה ולאפשרות לטיפול בהורמון גדילה.
בישראל הטיפול בהורמון גדילה כלול בסל הבריאות הממלכתי בהתוויות ספציפיות, וייתכן כי גם מגבלות כספיות על רקע עלות הטיפול בהורמון גדילה מהוות חסם לטיפול. במחקר הנוכחי זיהו החוקרים כי מחצית (51.2%) מהמטופלים בהורמון גדילה השתייכו למשפחות ממעמד סוציואקונומי גבוה – שיעור גבוה יותר משיעור הילדים בכלל היישובים שהשתתפו במחקר.
ממצאי המחקר מלווים בעבודות נוספות שאפיינו בשנים האחרונות את המטופלים בהורמון גדילה בישראל. במחקר נוסף שפורסם בפברואר 2019 נמצא כי רק 30% מהילדים הישראלים המטופלים בהורמון גדילה נוטלים את הטיפול בהתאם למינון המומלץ .להערכת החוקרים, הסבר אפשרי לתופעה הוא שחיקה עם הזמן שעשויה להוביל לירידה בהזרקות של הורמון גדילה על בסיס יומיומי. עוד מעריכים החוקרים כי יתכן וההורים מדלגים לעתים על מנות הזרקה כדי להימנע מוויכוחים ומריבות עם ילדיהם סביב הטיפול בתרופה.