מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמחקר חדש מדגים: איך ללב יש יכולת לזכור?

מחקר חדש מדגים: איך ללב יש יכולת לזכור?

חוקרים מיפן מצאו כי הגוף "זוכר" את הסטרס שמלווה אירועי אי ספיקת לב. זיכרון זה מגדיל את הסיכון לאירועי אי ספיקת לב חוזרים ולבעיות בריאותיות נוספות


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אי ספיקת לב היא מחלת הלב הכרונית השכיחה באוכלוסייה, שמתבטאת בפגיעה מתקדמת (פרוגרסיבית) בתפקוד הלב, באופן שפוגע ביכולתו להזרים דם וחמצן בכמות מספקת לאברי הגוף במאמץ, ובשלבים מתקדמים גם במנוחה. במצבים אלה הלב מתקשה לספק את צרכי הגוף, ועלולים להצטבר נוזלים ולגרום לבצקות וקוצר נשימה.

 

מטופלים עם אי ספיקת לב לרוב חווים אירועים חוזרים של החמרה אקוטית המתבטאת בקוצר נשימה, בצקות ברגליים ועייפות מוגברת, ומצויים בסיכון לתחלואה נלווית, לרבות מחלת כליות כרונית ותסמונת שבריריות. למרות שסיבוכים אלה מצביעים על אינטראקציה בין איברי הגוף שבאה לידי ביטוי באי ספיקת לב – המכניזמים שקושרים בין התופעות עדיין אינם ידועים במלואם.

 

חוקרים מיפן הצליחו עתה להדגים באמצעות חיות מעבדה את החולייה המקשרת שעשויה להוביל לסיבוכים והחמרה של אי ספיקת לב: זיכרון של מערכת החיסון על לחץ שמלווה את המחלה הלבבית הוא שמשפיע על איברים נוספים.

 

"זיכרון מתח"

 

החוקרים מאוניברסיטת טוקיו ביפן בחנו מודל של עכברים שגודלו עם אי ספיקת לב, והצליחו לזהות שינויים בפעילותם של תאי גזע המטופויאטיים (HSCs) – תאי גזע בוגרים הנמצאים במח העצם ובדם, שביכולתם להתמיין וליצור את כל תאי הדם והמערכת החיסונית. תאים אלה נבדקים כיום כטיפול שמטרתו "לאתחל מחדש" את מערכת החיסון במחלות אוטאימוניות שונות שמלוות בנזקים למוח ולחוט השדרה, למשל טרשת נפוצה

 

החוקרים מצאו כי שינויים בתאי גזע אלה מהווים למעשה "זיכרון" של מערכת החיסון למתח שחווה הלב באי ספיקת לב – והם שמניעים סיבוכים באיברי גוף נוספים, כמו בצקות ברגליים ופגיעה בתפקוד הכליות.

 

תחילה החוקרים השתילו מח עצם מעכבר חולה לעכבר בריא, ומצאו כי הבריא החל לייצר תאי מערכת חיסון פגומים אשר מאוחר יותר סבלו מאי ספיקת לב ופגיעה באיברים נוספים.

 

בהמשך החוקרים הדגימו כי עכברים שעברו השתלת מח עצם שמקורו בעכברים במודל של אי ספיקת לב – חוו פגיעה בתפקוד הלב ולצד זה גם סיבוכים נוספים, לרבות רגישות מוגברת של הכליות ושינויים בשרירי השלד.

 

במנגנון שהוביל לסיבוכים תועדה פעילותם של תאי דם לבנים מסוג 'מאקרופאגים' מעודדי דלקתיות ועיכוב בייצור של פקטור גדילה המסומן באותיות 'TFG בטא' – מולקולה שנוצרת על ידי תאים במערכת החיסון, וזאת לצד דיכוי מערכת העצבים הסימפטטית. 

 

מסקנת החוקרים כי אי ספיקת לב מייצר מתח שמשפיע על מערכת החיסון תוך שינוי המטען הגנטי (הדי.אנ.איי) של תאי הגזע ההמטופויאטיים, וזאת באופן שמייצר מרכיבים מסוימים שנעים בגוף ומחוללים נזקים משניים. אותו שינוי בתאי גזע הוא למעשה "זיכרון מתח" (Stress Memory) שמוביל לאירועי החמרה חוזרים שמאפיינים את המחלה ולתחלואה נלווית.

 

הממצאים מדווחים בגיליון מאי 2024 של כתב העת Science Immunology.  

 

השמנה, אנמיה ומחלות כליה וריאה

 

החוקרים מאמינים כי העלאת רמות פקטור הגדילה שזוהה במחקר מסוג 'TGF בטא' עשויה לשמש כטיפול עתידי באי ספיקת לב חוזרת, באופן שיסייע בשינוי "זיכרון המתח" ובמניעת ההחמרה והסיבוכים הנלווים למחלה. בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים הביע צוות המחקר תקווה כי "בעתיד תפותח מערכת טיפול שתוכל למנוע הצטברות של לחץ זה בתאי הגזע וכך למנוע הישנות של אי ספיקת לב".

 

ממצאי המחקר מעלים למודעות את הסיכון להתפתחות סיבוכים באי ספיקת לב. עבודות מדגימות כי אי ספיקת לב מעלה את הסיכון לשורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים כרוניים, ובהם השמנה, הפרעות קצב הלב, אנמיה, מחלת כליה כרונית, מחלות ריאה כרוניות ואפילו סרטן.

 

כך, במחקר אמריקאי שבוצע על בסיס מדגם נרחב של מעל ל-3.5 מיליון חיילים לשעבר בצבא ארה"ב, שממצאיו פורסמו באוגוסט 2017 בכתב העת Circulation: Heart Failure, נמצא כי אי ספיקת לב מעלה פי 2.12 את הסיכון לפתח מחלת כליות כרונית אצל מי שכליותיהם היו בריאות טרם המחלה הלבבית. לפי מטה אנליזה שפורסמה באוגוסט 2023 בכתב העת European Heart Journal Open, במעקב שנמשך 6.7 שנים בממוצע, אבחנה באי ספיקת לב מלווה בעלייה של 43% לפתח גידולים סרטניים, לרבות עלייה של 28% בסיכון לסרטן השד, עלייה של 8% בסיכון לסרטן הריאות, עלייה של 63% בסיכון לסרטן המטולוגי ועלייה של 32% בסיכון לסרטן המעי הגס.

 

Science Immunology, doi: 10.1126/sciimmunol.ade3814