טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
לאנשים עם טרשת נפוצה סולם כאב שונה
כשמטופלים עם טרשת נפוצה מדווחים על כאב קל ייתכן שהוא בינוני וכשמדווחים על כאב בינוני ייתכן שהוא חמור
אנשים עם טרשת נפוצה נוטים לדרג את הכאב ממנו הם סובלים כעוצמתי פחות מאיך שהיו מדרגים את אותו כאב אנשים עם מחלות אחרות. ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Pain Medicine עולה כי צריך להתייחס לדירוג הכאב של אנשים עם טרשת נפוצה באופן שונה.
כאב כרוני הוא בעיה שכיחה בקרב אנשים עם טרשת נפוצה. הכאב יכול להופיע לפרקים או באופן קבוע. הכאב יכול להופיע במספר מוקדים, כאשר בכל מוקד ביטוי וחומרת הכאב יכולים להיות שונים.
הערכת הכאב ובהתאמה הטיפול בו תלויים, בין היתר, בהבנת הרופא את הדיווח הסובייקטיבי של המטופל. הבעיה היא שכיום ידוע כי במחלות ומצבים רפואיים שונים, לא רק הכאב שונה - גם הדיווח על חומרת הכאב שונה. במחקר הנוכחי, חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון ביקשו להציג את השוני בדיווח הכאב בקרב אנשים עם טרשת נפוצה ולנסות להסבירו.
236 אנשים עם טרשת נפוצה הסובלים מכאב התבקשו לדרג את עוצמת הכאב ממנו הם סובלים בסולם של 1 עד 10. הם התבקשו לדרג גם את המידה בה עוצמת הכאב מפריעה לחיי היום-יום בתחומים שונים - כמו פעילות כללית, ניידות, מצב רוח, עבודה, יחסים עם אחרים, פעילות חברתית, תקשורת ולמידה.
נמצא כי בממוצע, אנשים עם טרשת נפוצה מדווחים על כאב ברמה X (בסולם של 1 עד 10) כמו שרוב האנשים ללא טרשת נפוצה מדווחים על כאב ברמה X+1.
סיווגים אלו חשובים מכיוון שחלק מתוכניות הטיפול תלויות בסיווג הכאב - כקל, בינוני או חמור - בהתאם לניקוד בסולם, ונקודה אחת בסולם כה צר היא מאוד משמעותית ויכולה להביא לסיווג וטיפול שאינם מתאימים. לכן הם מציעים לסווג את דירוג הכאב של אנשים עם טרשת נפוצה לכאב קל, בינוני או חמור, לפי ניקוד שונה מהסיווג במחלות אחרות.
החוקרים מעלים מספר השערות לגבי מאפיינים המייחדים אנשים עם טרשת נפוצה, אשר בגללם ייתכן והם מדווחים על כאב בעוצמה נמוכה יחסית, כזו שלא מתאימה לרמה בה הכאב פוגע בתפקוד שלהם.
ההשערה הראשונה היא שבהערכות הכאב, אין מספיק התייחסות למספר מוקדי הכאב. מחקר קודם שבחן נושא זה מצא שלאנשים עם טרשת נפוצה שמדווחים על כאב יש בממוצע 6.6 מוקדים כאלו. ייתכן שעוצמת הכאב וחומרתו הם נמוכים יחסית, אך כשיש כמה וכמה מוקדי כאב הפגיעה וההפרעה לחיי היום-יום היא גבוהה יותר.
השערה נוספת טוענת כי מכיוון שבטרשת נפוצה לרוב הכאב אינו הסימפטום היחיד, קשה להפריד בין האופן בו הכאב מפריע לחיי היום-יום לבין שאר הסימפטומים (כמו פגיעה בניידות, עייפות או קשיים קוגניטיביים). ייתכן כי הפגיעה הגבוהה בתפקוד בחיי היום-יום, אינה רק בעקבות הכאב, אלא בעקבות האינטראקציה שלו עם הסימפטומים האחרים.
תוצאות המחקר מדגישות כי יש להתייחס לדיווח הכאב בקרב אנשים עם טרשת נפוצה באופן ייחודי ושונה ממחלות ומצבים אחרים המערבים כאב. הנטייה לדיווח על עוצמה פחותה כמו גם התייחסות למספר מוקדי הכאב והאופן בו הם פוגעים בחיי היום-יום, צריכים להנחות את הטיפול, כך שיהיה מותאם ומדויק למאפייני המטופל עם טרשת נפוצה.