בני 10-14 שיש להם אחות, אפילו אחות קטנה, מרגישים פחות רע. כך עולה ממחקר של פרופ' לאורה פדילה ווקר מאוניברסיטת בריגהם בארה"ב על השפעת המשפחה, ובמיוחד האחים, על העמידות בפני תחושות דיכאון. המאמר עתיד להתפרסם ב- Journal of Family Psychology.

למשפחה השפעה חיובית על העמידות בפני דיכאון. על-פי המחקר, גם אם מנקים את ההשפעה לטובה של ההורים, ניתן לראות מעבר לכך אפקט חיובי של האחים ובמיוחד האחיות. לדברי פרופ' פדילה, מסתבר שאחים, במיוחד אחיות, נותנים משהו מעבר להשפעת ההורים.

המחקר עקב אחר כ- 400 משפחות בהן יש יותר מילד אחד, שלפחות אחד מהם בגיל ההתבגרות, במשך שנה.

ניתוח הנתונים הראה כי אם היה לבני הנוער אחות, זה הגן עליהם מתחושת בדידות, תחושה שהם לא נאהבים, תחושת אשם וחשש - בין אם האחות גדולה או קטנה מהם ובלי קשר לפער הגילאים בין האחים. 

גם האחים הם בעלי השפעה חיובית. המחקר מצא כי אם יש לכם אח אוהב, לא משנה מאיזה מין, זה מקדם ביצוע מעשים טובים, כמו עזרה לשכן. למעשה, לפי הנתונים, אחים אוהבים מעודדים אצל האח הנבדק תכונות הקשורות לנדיבות, פי שתיים יותר מכפי שמעודדים זאת הורים אוהבים.

המסר שפרופ' פדילה מבקשת להעביר להורים הוא: תעודדו חיבה בין אחים, מכיוון שכשהם יגיעו לגיל ההתבגרות, זה יהווה גורם מגן. להורים המודאגים ממריבות וקנאה בלתי פוסקות בין האחים, החוקרים מרגיעים ואומרים כי המחקר אמנם אכן מצא כי קונפליקטים ויריבות אחים מתקשרים עם סיכון לעבריינות נוער. אבל מצד שני היתרון הוא שניתן לראות את המריבות בין האחים כהכנה למאבקי החיים, על ידי כך שלומדים איך להתפייס ואיך לשלוט ברגשות. לדעתה, היעדר רגשות מהווה בעיה גדולה יותר מרמה גבוהה של עימותים.

http://news.byu.edu/archive10-aug-siblings.aspx

תרגם וערך: יעקב ברמץ