איזון סוכרת הוא תהליך מורכב שמתחיל ברוב המקרים בשמירה על תזונה נכונה והקפדה על ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר. הטיפול השגרתי בחולי סוכרת בישראל נתון בידי רופאי המשפחה, נוכח מספר החולים הגבוה, ולרוב רק מקרים מורכבים מופנים למרכזי מומחים לסוכרת.

אולם מחקר חדש שנערך בקרב מאות רופאי משפחה ישראלים מגלה כי הידע של רופאי המשפחה בנוגע לסוכרת רחוק מלהיות מספק. במחקר שבוצע באמצעות שאלונים אנונימיים דיווחו מרבית הרופאים על העדר ידע בנושאי תזונה שעשויה להיות בעלת תפקיד משמעותי באיזון הסוכרת, וכן רבים מעידים על אי בקיאות בנוגע להשפעתן של תרופות הניתנות לחולים.

במחקר שנערך על ידי חוקרים מהפקולטה לרפואה בטכניון והמחלקה לרפואת משפחה בקופת חולים לאומית נבדקו 362 מתוך כלל 6,761 רופאי משפחה העובדים ברחבי הארץ, שנתבקשו להשיב על שאלון אנונימי בנוגע לטיפול שהם נותנים לחולים סוכרתיים במרפאותיהם. הרופאים גויסו למחקר מתוכניות השתלמות לחינוך רפואי, והמחקר כלל רופאי משפחה מארבע קופות החולים, בהם 108 מתמחים ברפואת משפחה, 137 רופאי משפחה מומחים שהשלימו התמחות ומבחני הסכמה ו-117 רופאים כלליים שלא עברו הכשרה כלשהי ברפואת משפחה.

הרוב המכריע של רופאי המשפחה שנכללו בבדיקה - 91% (329 רופאים) - דיווחו כי הם לרוב מטפלים בחולי סוכרת בעצמם, לרבות בחולים עם גורמי סיכון משמעותיים, למשל אלו הסובלים במקביל מהשמנת יתר, יתר לחץ דם וכולסטרול גבוה. ההמלצות הכלליות שמנו רופאי המשפחה כי הם מעבירים לחולי הסוכרת כללו העלאה של הפעילות הגופנית, הפחתה בכמות הקלוריות היומית, הפניה לייעוץ של דיאטנית והמלצה על ייעוץ להורדה במשקל.

רק 50% מרופאי המשפחה דיווחו כי הם מפנים חולי סוכרת מורכבים לרופאים מומחים למחלה, לרבות אנדוקרינולוגים, ואילו מחצית מהרופאים מסרו כי הם מטפלים בכלל חולי הסוכרת הפונים לטיפול, לרבות המורכבים.

כמעט כל רופאי המשפחה (97%) דיווחו כי הם מייעצים למטופלים שאובחנו עם סוכרת על שינוי בהרגלי חיים ואימוץ אורח חיים בריא. רבים (81%) דיווחו כי הם מוסרים למטופלים חולי סוכרת מידע לגבי סיבוכי המחלה השונים. 72% מהרופאים הנבדקים תפסו את תפקידם בהשפעה על הטיפול בחולי הסוכרת כ'חשוב מאוד'.

חוסר בידע בנושאי תזונה וטיפולים תרופתיים 

עם זאת, מרבית רופאי המשפחה שנכללו בבדיקה - 60% מתוכם - דיווחו לחוקרים על ידע חסר בנושאי תזונה של סוכרתיים. למרות הנתון, 71% מהרופאים הודו כי הם מעבירים למטופלים המלצות תזונתיות, מעבר להפניה לייעוץ אצל דיאטנית שדווחה בקרב הרוב המוחלט של הרופאים (97%).

גם בנוגע לטיפול התרופתי בסוכרת זוהו נושאים עם ידע חסר. לדוגמה, 42% מהרופאים לא היו מודעים לכך שתרופות ממשפחת ה-GLP-1 לא גורמות להשמנה - יתרון משמעותי בטיפול בחולי סוכרת. תרופות אלה מיועדות לחולי סוכרת סוג 2 כשלב מקדים לטיפול באינסולין, ומעלות את ריכוז ההורמון GLP-1 - המיוצר באופן טבעי במעי ומגביר הפרשה של הורמון האינסולין לאחר ארוחות - הורמון שמצוי בחסר בקרב חולי סוכרת. בנוסף, רק 59% מהרופאים ידעו כי אינסולין נחשב לתרופה היעילה ביותר לשמירה על ערכי מטרה של רמות הסוכר בדם.

חמישית מהרופאים הנבדקים (21%) לא ידעו כי ההמלצות לחולי סוכרת מותאמות לגיל וותק המחלה וכי אין המלצה גורפת להורדת רמות ההמוגלובין המסוכרר אל מתחת לערך של 6.5% בקרב כלל החולים.

גם ביחס לטיפולים התומכים נפשית בחולי סוכרת זוהה היעדר ידע בקרב רופאי המשפחה שנבדקו: רק 70% דיווחו כי הם ממליצים על תמיכה לקרובי משפחותיהם של החולים, ורק 43% דיווחו כי הם ממליצים לחולים להשתתף בקבוצת תמיכה לחולי סוכרת או מפנים אותם לקבוצות רלוונטיות הפועלות בקופת החולים אליה הם שייכים.

עיקר הידע של רופאי המשפחה אודות סוכרת, לפי המחקר, מתקבל מכתבי עת רפואיים (68%) ומרופאים עמיתים (62%). רק רבע מהנבדקים (24%) העידו כי בתי הספר לרפואה תרמו לידע שלהם בתחום הסוכרת.

בבדיקת הידע על פי הכשרתם של רופאי המשפחה שנכללו במחקר – הידע היה ברמה מקיפה יותר בקרב רופאי משפחה מומחים ומתמחים בהשוואה לרופאים כלליים המתפקדים כרופאי משפחה. למשל, בנושא הידע על הטיפול בתרופות ממשפחת GLP-1 דווח על בקיאות רבה יותר בקרב רופאי משפחה מומחים (69%) ומתמחים (67%) בהשוואה לרופאים כלליים המועסקים כרופאי משפחה (42%).

החוקרים מציינים כי למחקר חשיבות משמעותית בנוגע לטיפול הניתן לחולי סוכרת בישראל, המותאם ברובו על ידי רופאי משפחה על רקע העלייה במימדי הסוכרת בישראל והמחסור ברופאים מומחים באנדוקרינולוגיה. בסיכום המחקר הם מציינים כי על קובעי מדיניות להתייחס לממצאים בבואם לקבוע אסטרטגיות להעלאת הידע והביטחון של רופאי משפחה בטיפול בחולי סוכרת, כשלב משמעותי בדרך לשיפור איכות הטיפול הניתן במדינה למחלה.

במחקר השתתפו ד"ר יעקב פוגלמן, פרופ' מרגלית גולדפרכט וד"ר חאלד כרכבי, וממצאיו פורסמו בגיליון אפריל 2015 של כתב העת Journal of Community Health.

בשנים האחרונות חל שיפור בטיפול בסוכרת בישראל, על רקע הכנסת מדדים על הטיפול בסוכרתיים לרשימת מדדי האיכות שנבחנת בפרויקט המדדים של משרד הבריאות והמכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות. ממצאי הפרויקט אף מאפשרים השוואה בין קופות החולים מאז אפריל 2012, בהוראת בית משפט.

לפי דו"ח המדדים העדכני שפורסם בסוף דצמבר 2014, בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור חולי הסוכרת המאוזנים בישראל - שיעור שעמד על 64% בשנת 2013 (רמה של המוגלובין מסוכרר נמוכה מ-7% או 8%, בהתאם לגיל וותק המחלה). בהשוואה בין קופות החולים בקרב מבוטחים אמידים המשלמים מס בריאות, בגילי 54-45 בקרב גברים מובילה קופת חולים מאוחדת (55.3%) על מכבי (50.2%), כללית (45.4%) ולאומית (42.6%), וגם בקרב נשים מובילה מאוחדת (60.6%) על מכבי (54.8%), כללית (49.5%) ולאומית (48.9%). מאוחדת ממשיכה להוביל בהפרשים דומים גם בקרב חולי סוכרת מבוגרים יותר - עד גיל 84.

Journal of Community Health, Doi 10.1007/s10900-015-0024-2