מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותכמה כואב לך? סריקות המוח יגלו

כמה כואב לך? סריקות המוח יגלו

מחקר חדש חשף דרך אובייקטיבית למדידת רמת הכאב ממנו אנשים סובלים, באמצעות סריקות מוח


כאב פיזי משאיר ''חתימה'' ייחודית במוח (צילום: Shutterstock)
כאב פיזי משאיר ''חתימה'' ייחודית במוח (צילום: Shutterstock)

בניגוד לחום, אותו ניתן למדוד במדחום, קשה למדוד את הכאב ממנו אדם סובל. הרופאים תלויים בדיווחים סובייקטיביים, מה שהופך את מדידת הכאב לבעייתית, במיוחד אצל תינוקות, חולי אלצהיימר וצמחים. כעת מדענים טוענים כי מצאו עדויות לכך שכאב פיזי משאיר "חתימה" ייחודית במוח – דפוס מסוים של פעילות נוירולוגית – שניתן לאתרה באמצעות סריקות מוחיות. הממצאים עשויים להוביל לשיפור האבחון והטיפול בכאב בעתיד.

 

דפוס פעילות המוח במחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת The New England Journal of Medicine, אותר באמצעות fMRI. הבדיקה מתבססת על העובדה כי אזורים קטנים בקליפת המוח צורכים יותר אנרגיה וחמצן בעוברם למצב פעיל. הדרישה לאנרגיה מסופקת על ידי שינויים בזרימת הדם המחומצן לאותם אזורים, שמכשיר fMRI יכול למדוד.

 

מחקרים קודמים שנעזרו ב-fMRI הראו כי אזורים מסוימים של המוח מופעלים כאשר אנשים חווים כאב. אבל, אותם אזורים נדלקים גם בתגובה לחוויות אחרות, כמו מחשבות על כאב או דחייה חברתית. 

 

במחקר הנוכחי החוקרים הצליחו לאתר שינויים בפעילות המוח האופייניים לכאב פיזי בלבד ושעוצמתם משקפת את עוצמת הכאב.

 

במסגרת המחקר, שכלל ארבעה ניסויים שונים, חוקרים מאוניברסיטת קולורדו ביצעו סריקות fMRI על 114 משתתפים בריאים, בעוד שרמות שונות של חום הועברו לידם באמצעות מכשיר הנשלט על ידי מחשב. 

 

בניסוי הראשון, המדענים השתמשו במידע מ-20 אנשים כדי למצוא דפוסים מוחיים – "חתימה" נוירולוגית – שהשתנו כשאנשים חוו רמות שונות של חום, החל מללא כאב ועד כאב רב.

 

בחלק הבא של המחקר, החוקרים הצליחו להשתמש ב"חתימה" שהופקה מהניסוי הראשוני, כדי לחזות תגובת כאב בנבדקים אחרים. החוזק של תגובת החתימה עלה עם העלייה בטמפרטורות ותאם היטב את הדיווחים של כל נבדק כשהחוקרים העלו את הטמפרטורה. לדברי החוקרים, בהתבסס על עוצמת החתימה בלבד, הם הצליחו להבחין אם הנבדקים חוו חום מכאיב או חום לא מכאיב, ברמת דיוק של 93%.

 

כאשר הנבדקים קיבלו כימיקל משכך כאבים, עוצמת החתימה פחתה – גם כשהנבדקים האמינו שהם מקבלים פלצבו (טיפול דמה).

 

עוד מצאו החוקרים כי החתימה לא הופיעה במוחם של הנבדקים כאשר הם ציפו לתחושת החום הכואבת או כאשר נזכרו בחוויה קודמת של כאב.

 

כמו כן, החתימה לא הופיעה גם כאשר ל-40 נבדקים שעברו לאחרונה פרידה מכאיבה, הוצגו תמונות של בני הזוג לשעבר – חוויה חברתית כואבת שמפעילה חלק מאזורי המוח המופעלים גם בעת כאב פיזי.

 

אין ספק כי יש עוד עבודה רבה לפני שניתן יהיה להשתמש בסריקות מוח כדי למדוד כאב, אך ממצאי המחקר החדש מהווים צעד משמעותי בכיוון. החוקרים מקווים כי הממצאים יובילו בעתיד להבנה טובה יותר של מצבים מורכבים כמו כאבי ראש כרוניים ופיברומיאלגיה, לשיטות חדשות לאבחון כאב ולסיוע בפיתוח טיפולים לכאב ומדידת האפקטיביות שלהם.

 

 

N Engl J Med 2013; 368:1388-1397April 11, 2013

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה

BENO1952
13/04/13 18:04
ענתר
11/04/13 13:57

עכשיו אפשר

 

בקיצור הרופא שאל בשביל מה?

אנחנו יודעים שכואב לה

מה זה חשוב מה העוצמה המדויקת, או איזה איזור במוח מראה שכואב לה?

ענתר
11/04/13 13:56