דו"ח חדש של משרד הבריאות חושף תורי המתנה ממושכים לניתוחים רבים בישראל בבתי החולים הציבוריים, ובראשם ניתוחי אף ואוזניים המתבצעים בהיקפים גדולים גם ברפואה הפרטית, וכן ניתוחי קשירת טחורים, ניתוחים זעיר פולשניים של המרפק והקרסול, הסרת שקדים וניתוחי קיצור קיבה.

הדו"ח מפרט את תורי ההמתנה ל-77 סוגים שונים של ניתוחים, ומהווה המשך לדו"ח קודם שאמד את תורי ההמתנה ב-23 פעולות. במשרד הבריאות הוחלט בשנה החולפת להרחיב את המעקב אחר אורכי התורים לניתוחים על רקע המלצות הוועדה בראשות שרת הבריאות יעל גרמן הקוראות לשינוי במערך הרפואה הציבורית.

לפי הנתונים העדכניים, ההמתנה הממושכת ביותר ברפואה הציבורית בישראל נמדדה בניתוחים מסוג 'טימפנופלסטיקה' לסגירת חור בעור התוף בעקבות דלקות אוזניים (193 ימים בממוצע), קשירת טחורים (176 ימים), ניתוחים לתיקון צניחת עפעפיים בקרב בוגרים (174 ימים), ניתוחי 'מסטואידקטומיה רדיקלית' בעצם המסטואיד שמאחורי האפרכסת בעקבות דלקות אוזניים (161 ימים), ניתוחי פלסטיקה לאנשים לאחר ירידה דרסטית במשקל (151 ימים), ניתוחים זעיר פולשניים (בשיטת ארתרוסקופיה) במרפק והקרסול (149 ימים), יישור מחיצת אף (147 ימים), ניתוחי אף פשוטים לסינוסים (139 ימים), ניתוחים זעיר פולשניים (ארתרוסקופיה) מורכבים של הכתף וברך (130 ימים) והחלפה ראשונית של מפרק הברך (130 ימים).

תורים ארוכים נמדדו גם לניתוחי שקדים (126 ימים בממוצע), קיצור קיבה (107 ימים), ניתוחי 'בוניון' לתיקון בליטות בעצם כף הרגל (106 ימים), ניתוחי קטרקט והשתלות תוך עיניות (106 ימים), ניתוח לתיקון דלף שתן בנשים בעזרת סרט סינטטי (102 ימים), כריתת נגע במיתרי הקול (98 ימים), ניתוחי עמוד שדרה (77 ימים), ניתוח לתיקון אשכים טמירים (69 ימים), ניתוח הוצאת קיבוע מעצם במסגרת טיפולים לתיקון עמוד השדרה (66 ימים), תיקון פזילה (61 ימים), כריתת כיס מרה (59 ימים), כריתת רחם (57 ימים), כריתת ערמונית (54 ימים), כריתת בלוטת תריס (51 ימים) וכריתות כליה חלקיות פתוחות (45 ימים) או בשיטה זעיר פולשנית (56 ימים).

זמני המתנה קצרים יחסית נמדדו לניתוחי מעי גס (30 ימים), צנתורים לצורך התחלת דיאליזה (25 ימים), ניתוח כלי דם (22 ימים), השתלת מסתם תוך עיני (20 ימים), הכנסת גסטרוסטום ב-PEG להזנה מלאכותית (16 ימים) וניתוח מעקפים (12 ימים).

באיזה בית חולים תחכו הכי הרבה? 

הנתונים לדו"ח הועברו מ-27 בתי החולים הציבוריים בישראל. בניתוח פרטני נמדדו תורים חריגים במיוחד, בחלקם אף מעל לשנה המתנה, לניתוחים לתיקון צניחת עפעף בבית החולים אסף הרופא (52 שבועות בממוצע); החלפת מפרק ירך ראשונית / חוזרת באסף הרופא (37 שבועות); ניתוחים לתיקון עקמת ברמב"ם (49 שבועות) ואיכילוב (34 שבועות); החלפת קרסול / כף רגל ראשונית באיכילוב (39 שבועות); יישור מחיצת אף בסורוקה (77 שבועות), מאיר (66 שבועות), פוריה (64 שבועות) ואיכילוב (52 שבועות); בקע מפשעתי בברזילי (26 שבועות); כריתת קונכיות אף במאיר (78 שבועות), איכילוב (52 שבועות) וסורוקה (51 שבועות); ניתוחי 'בוניון' באיכילוב (52 שבועות); ניתוחים פלסטיים לאחר ירידה משמעותית במשקל בוולפסון (52 שבועות), איכילוב (52 שבועות) וסורוקה (41 שבועות); הסרת שקדים בפוריה (64 שבוועות) ומאיר (48 שבועות); צניחת עפעף בילדים בסורוקה (117 שבועות), ובבוגרים בהעמק (58 שבועות), מאיר (53 שבועות) ופוריה (47 שבועות); החלפת מפרק ברך ראשונית בסורוקה (69 שבועות); וקיצור קיבה באסף הרופא (29 שבועות), וולפסון (26 שבועות) ושיבא (22 שבועות).

בדו"ח מובהר כי תורי ההמתנה לבתי החולים מושפעים בין היתר גם משיקולים כלכליים הקשורים להסכמים בין קופות חולים לבתי חולים מסוימים, הגוררים הפניות מרובות לבית חולים מסוים והיווצרות תורי המתנה ממושכים, ממצא שעלה בעיקר בניתוחי קטרקט והסרת שקדים בהם אובחן שוני גדול בזמני המתנה בין בתי חולים באותו מחוז.

לצד זאת, עולה חשש כי בחלק מהתחומים תורי המתנה ממושכים עלולים לנבוע מרצונם של רופאים או מוסדות מסוימים להפנות מטופלים לניתוחים אלה במערכת הפרטית. במספר ניתוחים קיימים לפי הדו"ח "פערים בזמני המתנה שעשויים להגיע למספר חודשים במערכת הציבורית למול ימים ספורים במערכת הפרטית". בדו"ח נקבע כי "לעתים המתנה ארוכה.. מביאה להעדפת ביצוע ניתוח מהר יותר, גם אם קיימת עלות בצדו מצד המטופל". במשרד הבריאות ציינו כי הבדיקה חשובה "בהגדלת השקיפות והנגישות למידע במערכת הבריאות וככלי חשוב בידי המשרד למציאת המקומות בהם דרושה התערבות".