הפרעות אכילה בילדים מהוות איום על הבריאות של הדור החדש. נדרשים מדדים מתוקננים וקווים מנחים אשר יסייעו לרופאי הילדים ולמטפלים האחרים לאבחן ילדים ובני נוער עם הפרעות אכילה ולטפל בהם. מחקר חדש מצא כי המדד הטוב ביותר לכך הוא מדד מסת הגוף, ה- BMI.

טענה רווחת בקרב המומחים בתחום של הפרעות אכילה היא שיש לקבוע באופן מדויק מהו משקל הגוף הנכון – או המצופה - בהתאם לגיל, גובה ומין המטופל. אותם מומחים מאמינים כי נתון זה הוא קריטי לאבחנה ולניהול נכון של הפרעות אכילה מסוג אנורקסיה ובולימיה. אבל, אין הנחיות אחידות וברורות בהקשר לשיטה הנכונה לחישוב הנתון בילדים ומתבגרים.

מחקר חדש שפורסם במגזין Pediatrics השווה 3 שיטות נפוצות לחישוב משקל גוף מצופה אצל מתבגרים אשר סובלים מהפרעות אכילה. מטרת המחקר הייתה לנסות לאתר בקרב אוכלוסיות הילדים והמתבגרים הסובלים מהפרעות אכילה את "מדד הזהב". ברפואה מדד הזהב (Gold standard test) הוא השם לבדיקת אבחון הנחשבת למדויקת ביותר בנמצא לקביעת קיומה של מחלה מסוימת.

החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי של נתונים שנאספו ממתבגרים שפנו לטיפול בשל הפרעת אכילה באוניברסיטת שיקגו. הם חישבו את משקל הגוף המצופה על-פי שיטת ה BMI, שיטת מקלרן ושיטת מור.

בשיטת ה BMI משווים את ה – BMI הנוכחי של מטופל לאחוזון ה – 50 של אותו המדד של מטופלים באותו גיל, גובה ומין. האחוזון יכול לסייע לקבוע האם למטופל יש או אין הפרעת אכילה וכמה הוא רחוק מהמשקל המצופה.

ניתוח נתונים הראה שמתוך השיטות, שיטת ה – BMI הייתה היעילה ביותר לילדים ונוער בכל הגילאים, הגבהים והמשקלים, והייתה יעילה ומדויקת גם עבור מטופלים גבוהים או נמוכים במיוחד.

החוקרים מקווים שבעקבות המחקר אנשי המקצוע – רופאים, מטפלים משפחתיים, עובדי מרכזי טיפול ועוד, גם כאלה שאינם מכירים את תחום הפרעות האכילה – ידברו באותה שפה, יוכלו לאבחן ילדים ובני נוער הסובלים מהפרעות אכילה ויאפשרו להם לקבל טיפול ראוי.

בנוסף, החוקרים מדגישים את החשיבות של השימוש בביטוי "מצופה" ולא "אידיאלי" בתיאור משקל גוף, בכדי למנוע ציפיות לדימוי גוף לא ריאלי בקרב מטופלים הסובלים מהפרעות אכילה.

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת שיקגו