מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותכלבים משותקים חזרו ללכת בזכות טיפול חדש

כלבים משותקים חזרו ללכת בזכות טיפול חדש

תאי חוש ריח סייעו בשיקום חלקים פגומים של חוט השדרה בכלבים משותקים, בהליך שנותן תקווה גם לבני אדם


השתלת תאים מהאף הצליחה לתקן פגיעה בחוט השדרה אצל כלבים (צילום: Shutterstock)
השתלת תאים מהאף הצליחה לתקן פגיעה בחוט השדרה אצל כלבים (צילום: Shutterstock)

במשך שנים רבות, מדענים ידעו כי לתאי חוש ריח (olfactory ensheathing cells (OEC המצויים בתוך האף, פוטנציאל להועיל לטיפול בחוט שדרה פגום בשל מאפייניהם היחודיים - לתאים  אלה יש את היכולת לתמוך בצמיחת סיבי עצב. כעת חוקרים השתמשו בתאים לתיקון פגיעות חוט שדרה בכלבים. 

 

מחקרים קודמים שנעשו בחיות מעבדה, הראו כי תאי OEC יכולים להועיל בהתחדשות של סיבי עצב (אקסונים) - חלקים של תאי עצב שמעבירים אותות, שישמשו גשר העוקף את האזורים הפגועים. שלב 1 של ניסוי שנערך בבני אדם עם פגיעות בחוט השדרה קבע כי ההליך הוא בטוח.

 

במחקר החדש שפורסם בכתב העת Brain, נבחנה יעילותן של השתלות אלה בחיות עם פגיעות ספונטאניות בחוט השדרה, בשיטה שבאופן פוטנציאלי עשויה לעבוד גם בבני אדם.

 

המחקר שנערך על-ידי חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' כלל 34 כלבים עם פגיעה בחוט השדרה, שנה או יותר לאחר הפציעה. כל הכלבים היו ללא יכולת להשתמש ברגליים האחוריות וללא תחושה באזור.

 

קבוצה אחת של כלבים קיבלה תאי OEC מהציפוי הפנימי של אפם. לאחר שהתאים גודלו במשך מספר שבועות במעבדה, הם הוזרקו לתוך האזור הפגוע. לקבוצה אחרת של כלבים הוזרק רק הנוזל בו התאים גודלו, ללא תאים. הכלבים היו תחת מעקב 24 שעות אחרי הניתוח לבדיקת תופעות לוואי לפני החזרתם לבעלים.

 

לאחר מכן, הכלבים נבדקו פעם בחודש כדי לראות האם חל שינוי נוירולוגי והאם תבנית ההליכה שלהם השתפרה בזמן תרגול על מכשיר הליכון. כמו כן, החוקרים בדקו האם הכלבים מסוגלים לתאם את התנועה של הרגליים הקדמיות והאחוריות.

 

בקבוצת הכלבים שקיבלו הזרקת תאי OEC היה שיפור משמעותי אשר לא היה קיים בקבוצה השנייה. כלבים רבים מהקבוצה שקיבלה את הטיפול היו מסוגלים להזיז את הרגליים המשותקות, ללכת על הליכון בתמיכה של רתמה והצליחו לתאם את תנועות הרגליים האחוריות עם הרגליים הקדמיות הבריאות. כלב אחד אף חזר ללכת ללא סיוע של רתמה. 

 

ממצאים אלה מרמזים על כך שהודעות עצביות הועברו לאורך החלק הפגום בחוט השדרה. החוקרים מצאו כי חיבור העצב מחדש שהביא להתאוששות זו התרחש למרחקים קצרים בתוך חוט השדרה ולא למרחקים ארוכים הנדרשים לחיבור מחדש של המוח לחוט השדרה. לכן, בבני אדם השיפור הצפוי עקב ההליך עשוי להיות מוגבל. 

 

הוכחת הרעיון על חיות מחמד חשובה מאוד ויכולה לשמש בסיס מצוין למחקרים נוספים בתחום בו האפשרויות הקיימות לטיפול מוגבלות מאוד. ממצאי המחקר מראים בפעם הראשונה כי השתלת סוג זה של תאים לתוך חוט השדרה שנפגע, יכולה להביא לשיפור משמעותי. הליך זה עשוי יום אחד לשמש כחלק מהטיפול בפגיעות חוט שדרה, בשילוב תרופות וטיפולים פיזיים.

 

 

 Brain 2012: 135; 3227–3237