מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
כל מה שצריך לדעת על פקקת ורידים עמוקה (DVT)
פקקת ורידים עמוקה היא מצב בריאותי מסוכן. מהם גורמי הסיכון? מהם סימני האזהרה?
פקקת ורידים עמוקה (DVT) נגרמת עקב היווצרות קרישי דם, בעיקר בוורידי הרגליים. קרישים אלו מפריעים לזרימת הדם בוורידים ועלולים להיסחף ולחסום את כלי הדם וגם להגיע לריאות (תסחיף ריאתי), מה שבאופן נדיר עלול לסכן חיים.
שיעור מקרי הפקקת הממוצע בקהילה הוא מקרה אחד לכל 1,000 תושבים בכל שנה, כך שבארץ בכל שנה צפויים כ-8,000 מקרי פקקת ורידים. בקרב מאושפזים שכיחות הפקקת גבוהה הרבה יותר. בכ 1-2% מהמאושפזים תאובחן פקקת על סמך תסמיניהם. מתוך מקרי המוות של מאושפזים, ב-11% מהמקרים הסיבה היא תסחיף ריאתי.
מהם גורמי הסיכון?
קיימים גורמי סיכון רבים לפקקת ורידים בהם: הריון, עודף משקל, העדר פעילות גופנית, עישון, מחלות רקע - בייחוד סרטן ושימוש בתרופות - בייחוד הורמונים וגלולות למניעת היריון. גורם סיכון נוסף הוא חוסר ניידות - בין אם מדובר בריתוק למיטה בשל פציעה או מחלה, טיסות או נסיעות ממושכות.
מעבר לגורמים אלה, ל-10 עד 20 אחוז מהאוכלוסייה יש נטייה מולדת לקרישת דם שמעלה את הסיכון לפקקת. כך שאם קיים רקע משפחתי של פקקת ורידים עמוקה, ייתכן שיש גורם גנטי שמגביר את הסיכון. גם בקרב מאושפזים וגם בקהילה, המנבא העיקרי לפקקת הוא הגיל - הסיכון עולה ככל שהאדם מבוגר יותר.
מהם סימני האזהרה?
לא תמיד הפקקת תסמינית, אם כי ברוב החולים קיימים סימני אזהרה. הבעיה היא שמדובר בסימנים שאינם ספציפיים לפקקת ולכן לעתים קשה לדעת שאכן מתפתחת פקקת ורידים עמוקה. הסימנים הקלאסיים הם כאבים ונפיחות ברגל. אחרים מתלוננים על נוקשות ומלאות מסוימת של העור והשרירים ברגל. לעיתים יש ברגל שינוי צבע קל לגוון סגלגל - כחול, ויש המפתחים התכווצויות שרירים ברגליים.
איך נדע מתי אנו בסכנה?
שילוב של אחד מגורמי הסיכון - כמו טיסה ארוכה, התחלת שימוש בגלולות, ריתוק למיטה, הריון, רקע משפחתי וכדומה - יחד עם הופעה של אחד מסימני האזהרה כמו נפיחות ברגל, צריך להדליק נורה אדומה ולשלוח אתכם לרופא.
איך אפשר למנוע פקקת ורידים?
יש לטפל בגורמי הסיכון. בנוסף, חשוב להקפיד להזיז את הרגליים ולקום ולהסתובב לפרקים בנסיעות ארוכות, ישיבות ממושכות מול המחשב ובטיסות. אם יש סיפור משפחתי של פקקת, הרי שלנוכח סיטואציות של סיכון כמו טיפול הורמונאלי, גלולות או הריון יש להתייעץ עם רופא. אנשים שאכן נמצאים בסיכון צריכים לקבל טיפול תרופתי למניעת קרישת דם עד שהסיכון חולף.
כיצד מאבחנים?
האבחון הראשוני נעשה על סמך השילוב של נוכחות גורמי סיכון והתסמינים הטיפוסיים עליהם פירטנו. הבדיקה השכיחה לאבחון פקקת ברגליים היא סונאר של ורידי רגליים. אבחון של תסחיף ריאתי נעשה בעזרת CT של כלי הדם הריאתיים (CT אנגיו) או על ידי מיפוי ריאות.
איך מטפלים?
הטיפול בכל סוגי הקרישים דומה ונסמך על תרופות נוגדות קרישה. תרופות אלה מנטרלות פקטורי קרישה פעילים או מונעות יצור של פקטורי קרישה. לרוב הטיפול מתחיל בזריקות הפארין במשקל נמוך ומוחלף בהמשך לטיפול פומי (הניטל בבליעה).
*ד"ר אהרן לובצקי הוא רופא במרכז הארצי להמופיליה והמכון לקרישת דם במרכז הרפואי שיבא
מוני סטון
התגלה אצלי DVT כנראה גנטי מאבא שלי.אני נוטל מדלל דם מסוג "אליקוויסט" 5mg פעמיים היום.שאלתי היא אני עומד לטוס לספרד האים אני צריך לשנות משהו לפני הטיסה???
Jully1
שלום רב, אמא שלי בת 76, התגלו אצלה קרישי דם ברגליים , היא מתלוננת על כאבי רגליים ושריפה, הרופא נתן ל סוגי מדללים , אך היא אינה חשה שיפור. הוא טוען שהכאבי רגליים קשורים לקרישים מצד שני האורטופד טוען שזה מהפריצת דיסק שיש לה, מה ניתן לעשות אם היא אינה חשה שינוי עם המדללים?