מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד״ר הדר מילוא-רז
ד״ר הדר מילוא-רז
מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה. התמחות: התמחות בפנימית, בית חולים ע״ש שיבא התמחות שניה במכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם וסכרת, בית חולים ע״ש שיבא נסיון: ניהול מרפאה בקופ״ח כללית הדרכה במרכז לסימולציות רפואיות (מס״ר) בוגרת בית הספר לטיפול בהשמנה ״SCOPE״ עובדת כיום כרופאה בכירה במכון האנדוקריני וב״מרכז הישראלי לטיפול בעודף משקל״ בבית חולים ע״ש שיבא.
מרינה ברושי
מרינה ברושי
- דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין - מרפאת סוכרת, השמנה ומחלות מטבוליות- בית חולים בילינסון. - דיאטנית סוכרת מכבי שירותי בריאות - קליניקה פרטית ברחובות השכלה: דיאטנית קלינית R.D – רישיון משרד הבריאות. BS.C במדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות רחובות, האוניברסיטה העברית. קורסים מקצועיים: קורס "טיפול תזונתי בסוכרת לדיאטנים.יות" -המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה אוניברסיטת תל אביב. NLP THERAPIST – מכללת NLP PRO מדריך חדר כושר – בית הספר למקצועות הספורט, הסמכה פונקציונליים אימוני התנגדות וTRX קורס תזונת ספורט לדיאטנים – המרכז למניעת השמנה ותזונת ספורט מירי חדד. אתר- https://marina791990.wixsite.com/website פייסבוק- https://www.facebook.com/MarinaBroshiDiet/?ref=bookmarks אינסטגרם : https://www.instagram.com/balanced.diabetes/ על היחידה לתזונה ודיאטה בבילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/para-medical-units/Pages/nutrition_and_diet_unit_beilinson.aspx
שרון לוטן פסיכולוגית
שרון לוטן פסיכולוגית
פסיכולוגית רפואית מומחית. בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם השמנה, לפני ואחרי ניתוח בריאטרי, במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי. בנוסף מטפלת במבוגרים ובני נוער המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים במטרה לקדם את בריאותם הגופנית ורווחתם הנפשית. עובדת במסגרת ציבורית ובקליניקה פרטית.
דר אסנת רזיאל
דר אסנת רזיאל
רופאה כירורגית מומחית בכירורגיה בריאטרית להרזיה עם מחויבות עמוקה לטיפול בהשמנת יתר באמצעות גישה מקיפה ורב תחומית הכוללת טיפולים הוליסטיים ותרופתיים. עומדת בחזית הטיפול בהשמנת יתר, לאחר שהקמתי ומנהלת את אסיא בריאטריק - מרכז רב תחומי לטיפול בהשמנה בקבוצת אסיא מדיקל, במרכז הרפואי אסותא רמת החייל בתל אביב. מרכז זה מספק טיפול חדשני ומותאם אישית לאנשים החיים עם השמנה. מעבר למומחיות הכירורגית שלי, יש לי עניין רב ללימוד ולחדשנות. סיימתי לימודי טיס והעשרתי את השכלתי ברפואה אינטגרטיבית, מיינדפולנס, פסיכולוגיה חיובית, טיפול בגישת המטאיזם, תטא הילינג, אימון הוליסטי, רפואת אורח חיים ובינה מלאכותית. הגישה ההוליסטית שלי מתייחסת לגוף ולנפש בתהליך הריפוי, עם דגשים על ששת היסודות של אורח חיים בריא: תזונה מאוזנת עם דגש על הצומח, פעילות גופנית, שינה מיטבית, ניהול מתחים, קשרים חברתיים והגשמה עצמית. פרויקט הדגל שלי- לחיות בגדול מגלם את חזוני ההוליסטי על ידי שילוב טיפול תרופתי להרזיה עם שינוי אורח החיים ותמיכה רגשית. ניתן להתיעץ עימי בווטסאפ: 052-4261103 או במייל: [email protected]

מובילי קהילה

razm121
razm121
עברתי ניתוח מעקף קיבה לפני כשבע שנים .הדרך הניתוחית שלי, הייתה רצופה בעליות רבות ומורדותמהם למדתי רבות על סוגיי  הניתוחים הבריאטרים ועל המעקף בפרט.מזמין אותכם, להצטרף יחד למסע ולדרך אשר אתם עושים בקבוצה לניתוחים בריאטרים.רק יחד נגיע למטרה אשר הצבנו לעצמנו.  
Ruths
Ruths
סובלת מדלקת מפרקים שיגרונית וניוונית, ומחפשת להחליף מידע בנושא
כמוניהשמנהחדשותכך תתאמצו יותר באימון בלי להרגיש את זה

כך תתאמצו יותר באימון בלי להרגיש את זה

האזנה למוזיקה במהלך אימון אינטרוולים אינטנסיבי תגרום לכם לעבוד קשה יותר בלי להרגיש שהאימון קשה יותר


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

לפעילות גופנית בעצימות גבוהה יתרונות בריאותיים רבים, אך אנשים רבים נמנעים ממנה או לא מתמידים בה בגלל שהיא קשה.

 

מחקר חדש מראה כי יש דרך לגרום לאנשים לדחוף את עצמם חזק יותר בזמן שהם עוסקים בפעילות אינטנסיבית, בלי להרגיש שקשה להם יותר וגם להפיק יותר הנאה מהאימון – האזנה למוזיקה.

 

החוקרים התרכזו באימון אינטרוולים בעצימות גבוהה. אינטרוולים בעצימות גבוהה הם פרצי פעילות קצרים, אינטנסיביים ומתישים וביניהם תקופות מנוחה.

 

מחקרים קודמים הראו כי אימוני אינטרוולים של 15 או 20 דקות משפרים את הכושר ומפחיתים את הסיכון למחלות כרוניות רבות באותה מידת יעילות אם לא יותר מאימונים ארוכים יותר של פעילות ממושכת בעצימות בינונית. אך על אף משכו הקצר של האימון, אנשים רבים מתקשים לבצע פעילות שכזו ונרתעים ממנה.

 

חוקרים מאוניברסיטת McMaster ביקשו לבחון אם ניתן למצוא דרכים לשנות את התפיסה של אנשים לגבי מידת ההנאה שלהם מהפעילות. הדבר הראשון שעלה במוחם הוא מוזיקה.

 

מחקרים רבים כבר מצאו כי האזנה למוזיקה משנה את החוויה של אנשים המבצעים פעילות גופנית, כאשר רוב האנשים מדווחים שהאזנה לשירים אנרגטיים גורמת להם להרגיש כי האימון קל יותר ופחות מונוטוני. אבל המחקרים הללו לרוב בחנו את השפעת המוזיקה באימוני פעילות גופנית רגילים כמו 30 דקות של ריצה קלה או רכיבה על אופניים.

 

הנושא של האזנה למוזיקה בעת אימוני אינטרוולים אינטנסיביים כמעט ולא נבדק, בין ביתר בגלל שמדענים רבים בתחום הפעילות הגופנית חשדו שאימון כזה מאמץ מדי את הגוף ומוביל לכך המתעמלים נחשפים לרעש הפיזיולוגי מהשרירים והריאות של עצמם, מה שעלול להוביל לכך שהמוזיקה תיבלע ברקע ולכן ההשפעה של המוזיקה הופכת לזניחה.

 

רבים חשדו שבאימון אינטנסיבי המתעמלים נחשפים לרעש הפיזיולוגי מהשרירים והריאות ולכן המוזיקה נבלעת ברקע (צילום: Shutterstock) 

 

המחקר הנוכחי, שממצאיו פורסמו בכתב העת Medicine & Science in Sports & Exercise, ביקש לבחון כיצד מוזיקה משפיעה על המתאמנים באימוני אינטרוולים. לשם כך גויסו 20 מתנדבים בוגרים ובריאים, שלא התנסו בעבר באימוני אינטרוולים אינטנסיביים.

 

הנבדקים הגיעו למעבדה והתבקשו להקפיד על משטר אימונים פשוט: באמצעות אופני כושר נייחים, הם השלימו 4 פרצי פעילות של 30 שניות בהם הם "נתנו את כל מה שיש להם" - דיוושו באינטנסיביות הגבוהה ביותר שיכלו לסבול. אחרי כל פרץ פעילות של 30 שניות היו ארבע דקות התאוששות, בהן הנבדק יכול היה לדווש בעדינות או לרדת מהאופניים ולהתהלך מסביב. החוקרים עקבו אחר כוח הדיווש של הנבדקים במהלך האימון וגם שאלו אותם כמה הם מרגישים שההתעמלות קשה ואם הם נהנים או לא.

 

כל הנבדקים התבקשו להרכיב רשימה של השירים האהובים עליהם. החוקרים מצאו את אותם שירים ויצרו רשימת השמעה (פלייליסט) מותאמת אישית לכל נבדק.

 

כל נבדק שב פעמיים למעבדה וחזר על האימון המפרך. בפעם אחת הנבדק האזין למוזיקה שאהב ובפעם אחרת הוא לא האזין למוזיקה. החוקרים השוו את תפוקת הכוח של המדוושים ואת דיווחיהם על הקושי שחשו באימון ומידת ההנאה (או ליתר דיוק חוסר ההנאה) שהפיקו ממנו.

 

כל המתנדבים דיווחו שהאינטרוולים היו קשים. למעשה, הם דיווחו על קושי כמעט זהה בין אם הם האזינו למוזיקה או לא. עם זאת, החוקרים מצאו כי תפוקת הכוח של הנבדקים הייתה גדולה יותר באופן משמעותי כאשר הם האזינו למוזיקה. למרות זאת, הם לא מצאו שהמאמץ הנוסף שהשקיעו גרם לפעילות להיות פחות נעימה.

 

בסולם של 0 עד 10 (כשעשר מציין "בלתי נסבל"), כאשר הנבדקים לא האזינו למוזיקה הם דירגו את האימון כ-8 או יותר. גם עם מוזיקה הנבדקים הרגישו כי האימון היה שווה ערך ל-8 או יותר, אבל הם עבדו הרבה יותר קשה במהלך כל פרץ דיווש אינטנסיבי. הנבדקים גם דיווחו על הנאה גדולה יותר באימון המוזיקה, הנאה שהתגברה עם הזמן.

 

בסוף הניסוי כל 20 הנבדקים אמרו כי אם הם היו מתחילים לבצע אימוני אינטרוולים בעצמם, הם בהחלט היו מאזינים למוזיקה כדי שתעזור להם לעבור את האימונים.

 

החוקרים לא בחנו כיצד מוזיקה משפיעה על הביצועים והתפיסות של המתאמנים, אך לפי ההשערות הגוף מגיב לקצב המוזיקה ובנוסף המוזיקה עשויה להסיח את הדעת מחוסר הנוחות.

 

הגוף מגיב לקצב המוזיקה והמוזיקה עשויה גם להסיח את הדעת מחוסר הנוחות הגופני (צילום: Shutterstock)

 

התחום של אימוני אינטרוולים מקבל בשנים האחרונות תשומת לב של חוקרים רבים. מחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על יתרונות בריאותיים רבים לאימונים מסוג זה.

 

כך לדוגמה, מחקר קטן שממצאיו פורסמו השנה בכתב העת של האיגוד האירופאי לחקר סוכרת Diabetologia, מצא כי אימוני הליכה באינטרוולים עשויים להיות טובים יותר מאימונים של הליכה בקצב קבוע לסיוע בשליטה על רמות הסוכר בדם באנשים עם סוכרת סוג 2. אנשים עם סוכרת סוג 2 חולקו באופן רנדומלי לשלוש קבוצות: קבוצת ביקורת (8 נחקרים), קבוצת אימוני הליכה באינטרוולים בהם הנחקרים הלכו 3 דקות הליכה מהירה ואז 3 דקות הליכה בקצב איטי (12 נחקרים) וקבוצת אימוני הליכה בקצב קבוע עם אותה הוצאה אנרגטית (12 נחקרים). לנחקרים בקבוצות הפעילות הגופנית נרשמה תוכנית אימונים של 5 אימונים (כל אימון 60 דקות) בשבוע.

 

המחקר הראה כי אימון באינטרוולים טוב יותר לשליטה על רמות הסוכר בדם בקרב אנשים עם סוכרת. החוקרים מצאו שיפור ברור בשליטה ברמות הסוכר בדם רק בקבוצה שעשתה אימוני אינטרוולים. לפי הבדיקות שערכו, זה כנראה נבע מכך שפעילות באינטרוולים מעלה את הרגישות לאינסולין ואת פינוי הסוכר מהדם.

 

 

Med Sci Sports Exerc. 2014 Sep 8