עציצים אינם רק חפצי נוי לקישוט הבית. עם השנים מתחדדת השפעתם המיטיבה על הבריאות ואיכות החיים. נהוג להעריך כי בני האדם מבלים כיום יותר מ-85% מהחיים במתחמים בנויים – בעיקר בבית ובמשרד. בתמונת מצב זו, עציצים הם דרך טובה להכניס מעט מהטבע הבריא פנימה.

מחקרים שמזהים את השפעותיהם הבריאותיות של עציצים החלו להתפרסם אחרי מלחמת העולם השנייה, אך קיבלו חיזוק בעקבות עבודתו של פרופ' רוג'ר אולריך משבדיה, שפורסמה באפריל 1984 בכתב העת Science שזיהתה כי מטופלים לאחר ניתוחים שמאושפזים בחדרים בבית החולים עם חלונות שמהם נשקף נוף לטבע ירוק – מחלימים מהר יותר מהניתוח. מטופלים אלה נזקקו לפחות ימי אשפוז לאחר הניתוח ונדרשו לפחות חומרי הרדמה וטשטוש ואופיאטים לשיכוך כאבים.

גם הטיפול בעציצים עשוי להיות בעל השפעה מרפאת, ובתחומים הולכים וגדלים ברפואה כבר מכירים בחשיבות של פעילות הגינון כשלעצמה כאמצעי לשיפור בריאות האדם.

שיפור איכות האוויר שאנו נושמים

צמחים צורכים מהסביבה מים וכן פחמן דו חמצני שבני האדם פולטים, ובתהליך הפוטוסינתזה שמתרחש בנוכחותם של חלקיקי אור (קרני השמש או אור מלאכותי) משחררים לאוויר חמצן נקי הדרוש לתפקוד תקין תאי הגוף. עם זאת, כמות החמצן שמייצרים עציצים בסביבה הביתית היא נמוכה ביותר, ולמעשה אינה תורמת תרומה משמעותית לכמות החמצן שנקלט בגוף.

עיקר המחקרים שהדגימו את יתרונותיהם של עציצים לבריאות האדם מתמקדים ביכולותיהם לסנן מזהמים מהאוויר: לקלוט רעלנים מהאוויר כמו בנזן, פורמלדהיד ואמוניה – ולסנן אותם כך שלא יחדרו לגוף האדם דרך מערכת הנשימה.

אחד התחומים המתפתחים במדע קרוי 'פיטורמידיאציה', ותחום זה מנצל את יכולתם של צמחים לספוח רעלים כדי להרחיק מזהמים בסביבה. לצמחים יתרונות בהיבט הזה על פני מערכות אוורור (ונטילציה) ומטהרי אוויר למיניהם, שלצד סינון מזהמים, נמצא במחקרים כי הם עשויים להעלות את רמת גז האוזון באוויר מעבר לרמה שנחשבת בטוחה לבריאות.

במחקר שפורסם בשנת 1989 של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א נבחנה יכולתם של צמחים לסנן רעלים בסביבה הביתית, כדי לבדוק האם ניתן יהיה להשתמש בצמחים בתחנות חלל כדי להפחית ריכוזי מזהמים שונים. בהשוואה בין עציצים שונים, הצמחים שהדגימו יכולת סינון הרעלים המשובחת ביותר היו חרצית, כמדוריאה עדינה, רפיס רם וצמח הספטיפיליום הירוק בעל הפרחים הלבנים ההדורים. עציצים אלו הדגימו יכולת לסינון מזהמים מסוג בנזן, פורמלדהיד, אמוניה, קסילן וטריכלורואתילן.

כמדוריאה עדינה - בין הצמחים שהדגימו יכולת סינון רעלים משובחת ביותר במחקר של נאסא (צילום: שאטרסטוק)

מחקר מקנדה שפורסם בינואר 2001 בכתב העת Environmental Science & Technology הדגים כי עציצים יכולים לסנן בסביבה הביתית מזהם בשם 'טולואן' הקרוי גם 'מתיל הבנזן' שמצוי בשימוש התעשייה ומעל ריכוזים מסוימים עלול להוביל לעייפות, בלבול, בחילות, ופגיעה בתפקודי הכליות – עד כדי פגיעה קטלנית.

חוקרים אמריקאים שבחנו את ההשפעות של עציצים על ריכוזם של חומרים אורגניים נדיפים רעילים בחלל האוויר הסגור, והציגו ממצאיהם באוגוסט 2016 בכנס החברה האמריקאית לכימיה (ACS), זיהו יעילות בסינון אוויר מזוהם על ידי עציצים ביתיים נפוצים: נמצא כי עציצי דרצנה מפחיתים ביעילות גבוהה רמות אצטון באוויר, ולכן מומלץ להציבם במכוני ציפורניים; וצמח הברומיליה סינן יותר מ-80% מכלל התרכובות הרעילות שנבדקו ולכן הומלץ על ידי החוקרים להציבו בחללים סגורים ביתיים ומשרדיים.

חוקרים מדרום קוריאה דיווחו בנובמבר 2022 בכתב העת Atmosphere כי מצאו שעציצים יכולים בשילוב עם מערכות איוורור תקינות לשפר את איכות האוויר בדירות סטודיו, על רקע החורף הקשה במדינה שמוביל רבים להסתגר בבתיהם ולהיות חשופים לרעלים בסביבה הביתית. החוקרים זיהו יתרונות בעיקר בעציצים שמיישמים את "מעגל קלווין" – תהליך מטבולי שמשמעותו היכולת לבצע פוטוסינתזה גם בחושך תוך ניצול קליטה של אור שנספג בצמח בשעות מוקדמות יותר, בהם עציץ מונסטרה נאה וצמח ה-ZZ (Zamioculcas Zamiifolia); בעציצים מסוג "צמח הנחש" שמיישמים מנגנון מטבולי נוסף בשם 'מטבוליזם של חומצת הטבוריתיים' שמייעל את ספיגת הפחמן הדו חמצני בצמח בתהליך הפוטוסינתזה, תוך אובדן מינימאלי של מים; וכן בעציץ רגלנית אפריקאית שמיישם את שני המנגנונים המטבוליים הייחודיים הללו.

מחקר עדכני מאוסטרליה שבחן את ריכוזן של תרכובות אורגניות נדיפות בחללים סגורים, וממצאיו פורסמו במאי 2023, מצא כי עציצים יכולים לסנן ולהפחית ב-87% את ריכוזם של כימיקלים אלה שעלולים לגרום לסרטן. במחקר זה נעשה שימוש בעציצי פיתוס זהוב, סינגוניום ("פרפר לבן") ועציץ הירקה הנפוץ (Chlorophytum).

החשיבות בסינון האוויר על ידי עציצים מתחדדת על רקע עבודות שמצביעות על קשר בין חשיפה למזהמי אוויר בסביבה הביתית לבין תחלואה ותמותה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי,  זיהום אוויר בתוך הבית הוביל ל-3.2 מיליון מקרי תמותה בעולם בשנת 2020, בהם 237,000 מקרי מוות של ילדים עד גיל חמש. זיהום אוויר בתוך הבית גם תורם לכ-6.7 מיליון הפלות ומקרי תמותה של ילודים. לזיהום אוויר בבית קשר לשורה ארוכה של מחלות, לרבות מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי, מחלות כרוניות של דרכי הנשימה לרבות אסתמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית COPD וכן סרטן הריאות. ילדים ואנשים מהאוכלוסייה המבוגרת שוהים בסביבה הביתית יותר – ולכן הם גם חשופים יותר לסיכונים אלה.

שיפור הבריאות הנפשית

מחקרים רבים מתייחסים להשפעות של עציצים בבית ובמשרד על בריאות הנפש. בעבודה שפורסמה בינואר 2000 על ידי חוקרים מיפן ובריטניה בכתב העת Hort Technology נמצא כי פרחים בחדר, בין אם בצורת זר פרחים או פרחים הגדלים בעציצים – תורמים לשיפור מצב הרוח וירידה בתחושות של מתח נפשי.

במחקר מטאיוואן, שפורסם באוגוסט 2005 בכתב העת Hort Science, נמצא כי הצבת עציצים בחדר העבודה מפחיתה תחושות מתח וחרדות, אם כי חלון במשרד עם נוף ירוק השפיע על באופן משמעותי יותר. הממצאים במחקר זה מבוססים הן על שאלון חרדה ועל מדדים פיזולוגיים, לרבות מדידת דופק הלב, הפעילות החשמלית המוחית (EEG) וההולכה העצבית (EMG).

במחקר מהולנד, שפורסם בספטמבר 2008 בכתב העת Preventive Medicine, כי מאושפזים שנחשפו לחדרי אשפוז עם עציצים הציגו רמות נמוכות יותר של לחץ ומתח נפשי.

יש גם עבודות שמזהות השפעות על פעילות גינון עם עציצים. במחקר מדרום קוריאה, שפורסם באפריל 2015 בכתב העת Journal of Physiological Anthropology התברר כי טיפול בעציצים במתחמים סגורים תורם להפחתת לחץ ומתח נפשי יותר מאשר משימות להפחתת לחצים במחשב. במחקר עסקו הנבדקים בעבודות שתילה וגינון של עציצי פפרומיה. החוקרים הראו כי השפעה זו נגרמה בן השאר על רקע דיכוי לפעילות יתר של מערכת העצבים הסימפטטית וירידה בלחץ הדם הדיאסטולי.

שיפור במדדים פיזיולוגיים

מספר מחקרים מדגימים כיצד הצבת עציצים בחדר מסייעת לשפר מדדים פיזיולוגיים שונים כשהמשמעות היא בשיפור במצב הבריאות. לדוגמה, במחקר אמריקאי שפורסם בספטמבר 2009 בכתב העת Journal of Alternative and Complementary Medicine נמצא כי בקרב מטופלים שהתאוששו מניתוחים (ניתוחי טחורים), הצבת עציצים בחדר לוותה בשיפור במדדים פיזיולוגיים, לרבות ירידה בלחץ הדם הסיסטולי, לצד ירידה במדדי כאב ועייפות, וזאת באופן שתרם לשיפור ביכולת ההחלמה של המטופלים.

במחקר מנורבגיה, שבחן את השפעות הצבת עציצים במתחמים שונים, שממצאיו פורסמו בינואר 2000 בכתב העת Hort Technology, נמצא כי עציצים במשרד תרמו לירידה בתסמינים אצל העובדים, לרבות שיעול (ירידה של 37%), עייפות (ירידה של 30%), עור יבש בפנים (ירידה של 24%), גרון יבש או כואב (ירידה של 24%) וכאבי ראש (ירידה של 18%). השפעה דומה נצפתה בקרב צוותים רפואיים, כשהוצבו עציצים במחלקה רדיולוגית בבית החולים: ירידה של 45% בתלונות על כאבי ראש, ירידה של 32% בתחושות עייפות, ירידה של 31% בתלונות על גרון כואב וירידה של 21% תלונות על יובש וגרד בעור הידיים.

מטה אנליזה מטאיוואן, שפורסמה ביוני 2022 בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health, מצאה כי להצבת עציצים בבית יש השפעה על ירידה בלחץ הדם הדיאסטולי (ירידה של 2.52 מ"מ כספית). 

מחקרים מסבירים כי השפעות פיזיולוגיות אלה בין השאר בהשפעות עציצים על הפחתת זיהום אוויר, עלייה בלחות (והפחתת יובש) והשפעות פסיכולוגיות של שיפור באיכות החיים כמו גם השפעות על מערכת החיסון. כמו כן, מחקרים רומזים כי תיתכן גם השפעה עקיפה של עציצים על מדדים פיזיולוגיים, שכן בחדרים שבהם מוצבים עציצים לרוב יש דאגה גדולה יותר לחדירה של אור השמש לחדר, ומחקרים רבים מצביעים על ההשפעה החיובית של אור השמש על הבריאות, בין השאר לסובלים מדיכאון עונתי – דיכאון חורף.

חיזוק המערכת החיסונית

בהיבט הפיזיולוגי – דיון מעניין מתקיים בספרות המדעית בדבר האפשרות כי עציצים מועילים לחיזוק המערכת החיסונית והמאבק בזיהומים. ניתן לייחס השפעה זו לפיטונצידים (Phytoncides) –  חומרים כימיים שמשתחררים מצמחים במטרה להגן עליהם מפני מזיקים כמו חרקים למיניהם, אשר לפי מחקרים, החשיפה אליהם מלווה בירידה בהורמוני לחץ ועלייה בפעילות תאי NK במערכת החיסונית.

עיקר המחקרים על השפעות המיטיבות של צמחים על המערכת החיסונית מבוססים על חשיפה לחיק הטבע ובעיקר ליערות. ביפן אף פותחה שיטה טיפולית מקובלת של שהות ביער לצורך ריפוי מחלות, טיפול המכונה 'אמבטיית יער' (וביפנית: "שינרין יוקו").  עם זאת, מספר מחקרים בודדים מעריכים גם את רמות הפיטונצידים שנפלטים מעציצים ביתיים – כדי לזהות עציצים שמיטיבים יותר עם חיזוק המערכת החיסונית.

במחקר שפורסם עוד בשנת 1973 בברית המועצות נבחנו מאות עציצים, ונמצא כי בין אלו ששחררו פיטונצידים ברמות גבוהות במיוחד נכללו בין השאר עציצי אלוקסיה מקרוריזה, מגינית גבוהה, פרח האנתוריום, ביגוניה מסון, ניצנית אדומה (ניצנית פורחת) ושרך בוסטון. במחקר עדכני יותר מאוקראינה, שפורסם בשנת 2020 בכנס של כתב העת JESSD למדעי הסביבה, זוהו צמחים שפולטים רמות גבוהות של פיטונצידים, שעשויים להיות טובים יותר בהיבט של חיזוק המערכת החיסונית, בהם עציצים גדולים מסוג לימון ננסי ופיקוס בנימיני ("התאנה הבוכה") ועציצים קטנים מסוג אזלאיה ופוקסיה.

עציצי אזלאיה פולטים רמות גבוהות של פיטונצידים, ואלה עשויים לסייע בחיזוק המערכת החיסונית (צילום: שאטרסטוק)

חשוב להדגיש כי אין נכון להיום מחקרים שמזהים ירידה ישירה בהיקף הזיהומים אצל אנשים שמתגוררים בבתים עם עציצים, אם כי ישנה הערכה כי הפיטונצידים שמשתחררים בעציצים עשויים להיות אחד הגורמים לממצאי מחקרים על החלמה מהירה יותר מניתוחים אצל מטופלים שבחדרי האשפוז שלהם הוצבו עציצים.

שיפור הקשב ויכולות קוגניטיביות

יש מחקרים שמדגימים כיצד הצבת עציצים במשרדים מסייעת לשפר יכולות קוגניטיביות בעבודה והגברת הקשב. כך לדוגמה, במחקר מיפן, שפורסם בנובמבר 2004 בכתב העת Scandinavian Journal of Psychology, נמצא כי הצבת עציצים בכיתות לימוד אוניברסיטאיות הובילה לשיפור ביכולת ביצוע משימות בקרב סטודנטיות, לצד שיפור במצב הרוח. במחקר בקרב תלמידי תיכון מטאיוואן, שפורסם במאי 2008 בכתב העת Environment and Behavior, נמצא כי הצבת עציצים בכיתות לימוד הובילה לשיפור בהישגי התלמידים, אשר התבטאה בין השאר בהפחתת מספר ימי המחלה ומספר התיעודים על עונשים על התנהגות לא הולמת.

מחקר מדרום קוריאה, שפורסם ביוני 2018 בכתב העת Building and Environment, מצא כי על רקע צפיפות האוכלוסין והשהייה בחלים סגורים, הצבת עציצים במרתפים מתחת לקרקע שאינם חשופים לאור חיצוני מסייעת לשפר את יכולת ביצוע המשימות של השוהים בחללים אלה, אף יותר מאשר הצבת "חלון מלאכותי" עם תמונת נוף. גם המטה אנליזה מטאיוואן שפורסמה ביוני 2022 מזהה השפעה מיטיבה של הצבת עציצים בחדרי לימוד על שיפור הישגים אקדמיים.

יש לציין כי יש גם מחקרים שהניבו ממצאים אחרים, והשפעות עציצים על שיפור ביכולות קוגניטיביות עדיין מוגדרות כשנויות במחלוקת: כך, מחקר מיפן שפורסם בשנת 2001 בכתב העת North American Journal of Psychology, לא זיהה השפעות בהצבת עציצים בכיתת לימוד אוניברסיטאית על שיפור בתפקוד התלמידים. במחקר מנורבגיה, שפורסם באוגוסט 2013 בכתב העת Environment and Behavior, נמצא כי הצבת עציצים במקום העבודה משפרת את שביעות הרצון, אך לא הובילה בהכרח לשיפור ביכולות הקשב של העובדים, בהשפעה למשרדים בהם הוצבו אובייקטים אחרים כחלופה לעציצים.

ירקות וצמחי תבלין

מחקרים רבים מתמקדים באפשרות לגדל בבית צמחי תבלין ואף ירקות גינה בעציצים או בשיטות הידרופוניות (גידול במים וללא צורך באדמה), אשר להם תרומה בריאותית שלא תסולא בפז.

גידול ביתי של ירקות ותבלינים נחשב לבריא יותר בהשוואה לגידול חקלאי – מאחר והוא לרוב אינו מצריך חשיפה לחומרי הדברה שעלולים להזיק לבריאות. גם העיסוק בגינון ביתי מוסיף כאמור לתועלת הבריאותית.

מחקרים רבים מצביעים על יתרונותיהם הבריאותיים של תבלינים וצמחי מרפא שניתן לגדל בבית ולתבל בהם מזונות או להכין עמם חליטות תה. עם זאת, חשוב להדגיש כי עציצים אלה לרוב אינם מתאימים לגידול בתוך הבית, אלא דורשים גידול במרפסת בתנאים של זרימת אוויר גבוהה וחשיפה לאור. ניתן לגדל בסביבה הביתית תבלינים רבים, בהם פטרוזיליה, נענע, שמיר, אורגנו, בזיליקום, טימין ועלי דפנה – שלכולם השפעות מיטיבות על תזונה בריאה, בעיקר כשהם נקטפים טריים ישירות מהעציץ ואינם מאבדים מתכולת הוויטמינים, מינרלים ונוגדי החמצון. מספר מחקרים מזהים השפעות של זמן אחסון ממושך יותר של תבלינים מרגע הקטיף על ירידה ברמות נוגדי החמצון המצויים בהם.

ניתן לגדל בבית גם עלי מיקרו – סוג של נבטים שמיוחסות להם סגולות רפואיות רבות.

השפעות שליליות של עציצים 

מזיקים: עציצים בבית עלולים גם להפוך ל'סוס טרויאני' בכל הקשור להחדרת מזיקים למיניהם לבית, בהם חיידקים, עובשים ופטריות. כדי להישמר מפני מזיקים, מומלץ לגדל עציצים רק באדמה קנויה, ולא באדמה שנאספה מגינה או חצר. חשוב להקפיד על השקיה במים של העציצים במידה, שכן השקיית יתר עלולה להוות קרקע פורה לשגשוג של עובשים ופטריות. חשוב לבדוק את עלי העציצים לסימנים של מזיקים, למשל בהופעת ביצים, חורים וקרומים למיניהם, ולהסיר את העלים החולים באמצעות כפפות.

אלרגיות ואסתמה: מספר עציצים נקשרו עם אלרגיות מסוימות. כך, למשל, במחקר מבלגיה שפורסם בספטמבר 2006 בכתב העת Allergy נמצא כי בקבוצה של אנשים עם נזלת אלרגית, 78% היו חיובים בתבחיני עור כסובלים מאלרגיה לעציצים מייצרי אבקנים, שהבולטים שבהם היו פיקוס בנימיני, יוקה, קיסוס ועציצים ממשפחת הדקליים. חוקרים מתורכיה פרסמו באביב 2014 בכתב העת Allergy and Asthma Proceedings ממצאים דומים על אלרגיות לעציצים מסוימים בקרב אנשים עם נטייה לאלרגיות ואסתמה, כאשר אלרגיה למזונות ואטופיק דרמטיטיס זוהו כגורמי סיכון לתופעה. לסובלים מאלרגיות לפטריות ועובשים – חשובה הקפדה יתרה בטיפול בעציצים באמצעות כפפות. סקירה של חוקרים אמריקאים, שפורסמה באוקטובר 2014 בכתב העת Environmental Health Perspectives, מצאה כי חשיפה לעובש ופטרת בבית עלולה להחמיר תסמיני אסתמה, בייחוד אצל ילדים. בעת החלטה להציב עציצים בביתם של ילדים עם אסתמה – מומלץ להיוועץ לפני כן עם הרופא המטפל.

עדכון אחרון: ספטמבר 2023