אטופיק דרמטיטיס
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
כיצד מחלות עור משפיעות על השינה?
מחקר בינלאומי שבוצע גם בישראל מצביע על היקף גדול של אנשים עם בעיות עור שמדווחים על הפרעות שינה משמעותיות. אילו מחלות עור משבשות במיוחד את השינה? ומה ההסברים לתופעה?
בשנים האחרונות גוברת המודעות בקהילה המדעית והרפואית להפרעות שינה ולהשפעתן על פגיעה באיכות החיים ותחלואה כרונית. להפרעות שינה סיבות רבות, חלקן גנטיות וחלקן ביולוגיות וקשורות במחלות, תרופות מסוימות, שימוש בחומרים מעוררים כמו קפאין, סיגריות ואלכוהול, וכן מצבים נפשיים קשים, ובהם מתח נפשי מוגבר, דיכאון וחרדות.
המחלות הכרוניות המרכזיות שנקשרו בשנים האחרונות לעלייה בדיווחים על הפרעות שינה, ובעיקר לנדודי שינה (אינסומניה), כוללות מחלות לב וכלי דם, סוכרת, כאב כרוני, מחלות של דרכי העיכול כמו צרבת, הפרעות הורמונאליות – למשל בפעילות בלוטת התריס, מחלות נוירולוגיות וגם סרטן.
עתה מדווחים חוקרים על סמך מחקר בינלאומי שבוצע ב-20 מדינות ובהן ישראל, כי גם מחלות עור – עלולות להוביל לשיבוש משמעותי במהלך השינה, באופן שמפריע לתפקוד היומיומי.
הידרדניטיס ופסוריאזיס בראש
החוקרים מצרפת וישראל בחנו את ההיקף של הפרעות למהלך השינה בקרב מטופלים עם בעיות עור מ-20 מדינות במסגרת פרויקט מחקר המכונה 'All Project'. הפרויקט הקיף תושבים מחמשת היבשות, ונכללו בו נבדקים מסין (5,000), ארה"ב (5,000), ברזיל (400), הודו (3,000), אוסטרליה (2,000), צרפת (4,000), איטליה (4,000), קנדה (2,500), דנמרק (1,000), גרמניה (2,000), קניה (2,500), מקסיקו (2,500), פולין (2,500), פטרטוגל (1,000), סנגל (300), דרום אפריקה (1,000), דרום קוריאה (2,500), ספרד (2,000) ואיחוד האמירויות (750), ובנוסף 2,000 נבדקים מישראל. כל הנבדקים היו מתבגרים ובוגרים מגיל 16 ומעלה שנתבקשו למלא שאלון העוסק בהפרעות עור ובתסמינים נלווים שונים – ובהם הפרעות שינה.
מתוך 50,552 נבדקים, כשליש (17,627 נבדקים) אובחנו עם הפרעות עור מסוגים שונים, ובהם מאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס (4,874 נבדקים), פסוריאזיס (2,237 נבדקים), אקנה ("פצעי בגרות") (7,324 נבדקים), רוזצאה (1,576 נבדקים) המתאפיינת בפריחה אדמומית בעור הפנים, הפרעת פיגמנטציה מסוג ויטיליגו (ובעברית 'בהקת') (764 נבדקים), מחלת עור דלקתית כרונית מסוג 'הידרדניטיס סופורטיבה' המאופיינת בנגעים מתחת לעור (586 נבדקים), דלקת עור כרונית בידיים (1,736 נבדקים) והפרעות עור נוספות (5,634 נבדקים). מבין הסובלים מבעיות העור במחקר – הרוב היו נשים (57.4%).
מכלל הנבדקים עם הפרעות עור, קרוב למחצית (42.3%) דיווחו על הפרעות שינה – 7,458 נבדקים. על הפרעות שינה דיווחו בעיקר נשים וכן מטופלים צעירים יותר. שיעורים גבוהים של הפרעות בשינה דווחו מקרב המאובחנים עם הידרדיניטיס סופורטיבה (58.9%), ויטיליגו (44.1%), רוזצאה (42.5%) ופסוריאזיס (41.7%), ושיעורים נמוכים יותר בקרב המאובחנים עם דלקת עור כרונית בידיים (39.9%), אטופיק דרמטיטיס (38.3%) ואקנה (35.6%).
הסיכון להפרעות שינה גדל ככל שההפרעה העורית לוותה בתסמינים אופייניים, ובהם תחושות עקצוץ: 16.5% עם הפרעות שינה סבלו מעקצוצים, בהשוואה ל-14.2% ללא הפרעות שינה; וכן כאבי עור, שתועדו בקרב 6.6% מהמדווחים על הפרעות שינה, לעומת 3.6% ללא הפרעות שינה; וגרד, שדווח על ידי 60.5% מבין אלו עם הפרעות שינה, בהשוואה ל-50.8% ללא הפרעות שינה.
הפרעות שינה התבטאו במספר דרכים, ובין השאר בתחושות של עייפות בבוקר, ירידה בריכוז, סחרחורת במשך היום, עקצוצים בעיניים ופיהוקים חוזרים.
מטופלים שהתמודדו עם בעיות עור והפרעות שינה העידו על פחות תפוקה בעבודה ועל תחושה כוללת של פגיעה בתפקוד היומיומי, יותר מאלו שדיווחו רק על אחת מהתופעות או שלא דיווחו עליהן כלל.
במחקר השתתף מישראל החוקר ירון בן-חיון. המחקר נתמך על ידי חברת הקוסמטיקה הרב לאומית 'מעבדות פייר פאבר' (Pierre Fabre), וממצאיו מדווחים בגיליון פברואר 2024 בכתב העת JEADV של האקדמיה האירופית לרפואת עור ומין.
מתח נפשי
החוקרים מציינים הסבר אפשרי לקשר בין בעיות עור להפרעות שינה בגורמי סיכון משותפים לתופעות אלה, ובעיקר לחץ נפשי מוגבר, דיכאון וחרדות – שעשויים הן לגרום לשיבושים קשים בשינה והן להוביל להתפרצות מחלות עור ואף מחלות עור אוטואימוניות. בפסוריאזיס, למשל, נמצא כי לחץ נפשי עשוי להוביל להחמרת המחלה, ואילו מחלה קשה יותר גורמת ללחץ נפשי – ומדובר למעשה ב"מעגל קסמים" אכזרי שפוגע באיכות חייהם של המטופלים. גם באטופיק דרמטיטיס יש עדויות כי מתח נפשי עשוי להוביל להתלקחות המחלה ולייצר גם כן מעגל אכזרי דומה.
למחלות עור ולהפרעות שינה גם מנגנונים דלקתיים משותפים. מחקרים מזהים מספר מוליכים עצביים במוח שעשויים להשפיע הן על השינה ועל מתח נפשי והן על מבנה העור, בהם חומרים המופרשים בציר ה-HPA הכולל את ההיפותלמוס במוח, בלוטת יותרת המוח ובלוטות האדרנל, הפפטיד 'Substance P וחומרים מסוג 'נוירוטרופינים'.
הסבר נוסף עשוי להיות ביולוגי, שכן רקמת העור חשובה בפעילות האדם במהלך השינה, ולפי עבודות היא בין השאר משמרת את טמפרטורת הגוף ואף קשורה לתהליך הכניסה לשינה (הירדמות). כך – פגיעה בעור עשויה לשבש את שעון הגוף הפנימי שאחראי על ויסות עירות-שינה, הידוע בשם 'השעון הצירקדי'.
החוקרים בעבודה הנוכחית מציינים כי "יש חשיבות לגילוי מוקדם וניהול נכון של הפרעות שינה אצל המאובחנים עם מחלות עור", מאחר ויש לכך השפעות על היבטי חיים שונים. כך, החוקרים ממליצים לכלול שאלות שמתייחסות לאיכות השינה במבדקים שניתנים לאנשים עם מחלות עור במרפאות – כדי לזהות הפרעות שינה ולטפל בהן, במטרה לצמצם למינימום את השפעתן.