תכנון מראש יכול להביא אותנו לא רק לחיות יותר שנים, אלא חשוב מכך - לחיות יותר שנים בריאות. מחקר חדש מצא כי אנשים הנמצאים בכושר או נכנסים לכושר בגיל העמידה, יזכו לחיות יותר שנים ללא מחלות כרוניות.

אנשים היום חיים יותר. תוחלת החיים הממוצעת בישראל בשנת 2009 הייתה 81.6 שנים – עליה של כ-9 שנים בתוחלת החיים ב-30 השנים האחרונות.

אבל האם אנחנו חיים טוב יותר? השכיחות של מחלות כרוניות כמו סוכרת, סרטן ומחלות לב עלו גם הן באופן משמעותי. מחקר שפורסם בשנת 2010 מצא כי למרות שתוחלת החיים ארוכה יותר, אנחנו חיים פחות שנים בריאות מבעבר. החוקרים מצאו כי צעיר בן 20 כיום, צריך לצפות לחיות שנה בריאה אחת פחות במשך חייו, מאשר אדם שהיה בשנות ה-20 לחייו לפני עשור, למרות שהוא יחיה יותר שנים ממנו.

המחקר החדש שפורסם בכתב העת Archives of Internal Medicine התבסס על תיקים רפואיים של 18,670 אנשים בגיל העמידה (גיל 49 בממוצע) שהגיעו לבדיקה כללית במרפאות החל משנת 1970. כולם היו בריאים וללא מחלות כרוניות בבדיקה הראשונה. בזמן זה הם גם עברו בדיקת מאמץ על הליכון שמטרתה הייתה להעריך את הכושר האירובי שלהם.

בהתבסס על התוצאות מבדיקת הכושר, החוקרים מאוניברסיטת טקסס ומכון קופר חילקו את הנחקרים ל-5 קטגוריות כושר. בשלב הבא הם בדקו את מצבם הרפואי באמצעות רישומי ביטוח רפואי בשנים 1999-2009, תקופה בה רוב המשתתפים היו בשנות ה-70 או ה-80 לחייהם.

נמצא כי האנשים שהיו הכי פחות בכושר באמצע החיים, היו גם אלה עם הסבירות הכי גבוהה לפתח אחת מ-8 מחלות כרוניות בשלב מוקדם בהזדקנות: מחלות לב, סוכרת, אלצהיימר, סרטן המעי הגס, סרטן ריאות, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), מחלות כליות ושבץ.

אלה שהיו הכי בכושר באמצע החיים פעמים רבות פיתחו רבות מאותן מחלות, אבל הן נטו להופיע בשלב מאוחר יותר באופן משמעותי בחיים, בהשוואה לאלה שהיו פחות בכושר.

עוד נמצא כי כושר טוב באמצע החיים קשור לתוחלת חיים ארוכה יותר, אך ההשפעות של הכושר מבחינה סטטיסטית היו גדולות יותר על דחייה של מחלות מאשר הארכת החיים.

החוקרים ממליצים להקפיד על פעילות גופנית באמצע החיים לשיפור הכושר, גם לאנשים שלא היו פעילים לפני כן. זה לא אומר שצריכים להתחיל לרוץ מרתונים - כל עליה קטנה בכושר, הפחיתה באופן משמעותי את הסיכון להופעת מחלות כרוניות.

האם אתם מתעמלים מספיק? 

Archives of Internal Medicine, 2012 DOI:10.1001/archinternmed.2012.3400