מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותכוס של ירקות עליים ביום – והסיכון למחלות לב יורד

כוס של ירקות עליים ביום – והסיכון למחלות לב יורד

מחקר גדול מעלה כי צריכה של ירקות עשירים בניטרט קשורה ללחץ דם נמוך יותר וסיכון מופחת לפתח מחלות לב וכלי דם


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מחקרים רבים הראו כי צריכה של מזונות עשירים בניטרט – כמו ירקות עליים ירוקים או סלק – מפחיתה את לחץ הדם. ניטרט הוא כימיקל שמפיק גז שנקרא תחמוצת חנקתית, שמרחיב כלי דם וכך הוא משפיע על לחץ הדם.

 

כעת מפרסמים חוקרים מהמכון לחקר תזונה באוניברסיטת אדית קואן(ECU)  באוסטרליה מחקר חדש, ממנו עולה כי ההשפעות המיטיבות של צריכת ניטרט על לחץ הדם מתרגמות גם לירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם שנים אחר כך.

 

החוקרים בחנו נתונים של יותר מ-53,000 אנשים בדנמרק ללא רקע של מחלות לב וכלי דם, שהיו במעקב במשך 23 שנים. ניתוח הנתונים חשף שבקרב אלו שצרכו הכי הרבה ירקות עשירים בניטרט (חמישון עליון) לחץ הדם הסיסטולי היה נמוך בכ-2.5 מ״מ כספית ולחץ הדם הדיאסטולי היה נמוך ב-1.38 מ״מ כספית.

 

לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, נמצא כי בהשוואה לנבדקים שצרכו את הכמויות הנמוכות ביותר של ניטרט בתזונה, בקרב אלו שצרכו כמויות מתונות של ניטרט הסיכון למחלות לב וכלי דם היה נמוך ב-15%. באופן ספציפי, הסיכון לאשפוז בשל מחלת לב איסכמית היה נמוך ב-12%, הסיכון לאשפוז עקב אי ספיקת לב היה נמוך ב-15%, הסיכון לאשפוז עקב שבץ איסכמי (עקב חסימת כלי דם) היה נמוך ב-17% והסיכון לאשפוז עקב מחלות כלי דם היקפיים היה נמוך ב-26%. מחלת כלי דם היקפיים (PVD) היא מחלה שמאופיינת בהצטברות של כולסטרול בדפנות של כלי הדם המובילים דם לגפיים, ובעיקר לרגליים.

 

כוס אחת תספיק

 

החוקרים מצאו כי הכמות האופטימאלית של ירקות עשירים בניטרט היא כוס אחת ביום (כ-60 מ״ג ניטרט), ונראה כי צריכה מעבר לכך לא הביאה עמה הטבות נוספות בסיכון לאשפוז בשל מחלות לב וכלי דם.

 

ממצאי המחקר שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology מרמזים על כך שבאמצעות אכילה של כוס אחת של ירקות עשירים בניטרט בכל יום – אנשים עשויים להפחית באופן משמעותי את הסיכון שלהם למחלות לב וכלי דם.

 

כדי לשלב יותר מקורות לניטרט בתזונה ניתן להשתמש בטריקים כמו הוספת כוס תרד כאשר טוחנים שייק כגון שייק פירות יער – אך רק אם מדובר ברסק ולא במיץ מסונן. לעומת זאת, מוערך כי בישול מפחית את כמות הניטרט במזונות בכ-50%.

 

המחקר הוא תצפיתי, וככזה הוא אינו יכול להוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. עם זאת, בשנים האחרונות פורסמו מחקרים מבוקרים רבים שהצביעו על ההשפעות המיטביות של מזונות עשירים בניטרט על לחץ הדם. לדוגמה, במחקר שפורסם בשנת 2010 בכתב העת Hypertension, נמצא שבקרב נבדקים ששתו כוס של מיץ סלק ביום, לחץ הדם ירד כבר 24 שעות לאחר מכן. החוקרים ראו שלטבליות ניטרטים אותה השפעה והסיקו כי הניטרטים שקיימים באופן טבעי בסלק הם המקור להשפעה המיטיבה שלו. ב-2012 פורסם מחקר בכתב העת Nutrition Journal בו נמצא כי כוס מיץ סלק הפחיתה את לחץ הדם הסיסטולי ב-5-4 מ"מ כספית בממוצע תוך שעות. במחקר אחר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Hypertension נמצא כי בהשוואה לפלצבו צריכה של מיץ סלק כל יום במשך ארבעה שבועות מפחיתה רמות גבוהות של לחץ דם באנשים עם יתר לחץ דם. מחקר זה היווה מחקר המשך למחקר שפורסם באותו כתב העת שנה לפני כן, בו נמצא כי בקרב אנשים עם לחץ דם גבוה, שתייה של כוס מיץ סלק הפחיתה את לחץ הדם בכ-10 מ"מ כספית.

 

 

European Journal of Epidemiology (2021). DOI: 10.1007/s10654-021-00747-3

 

עוד על דרכים טבעיות מוכחות להפחתת לחץ דם