מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותכוחה של המחשבה

כוחה של המחשבה

ניוד כסא גלגלים באמצעות מחשבות


שליטה מהמוח
שליטה מהמוח

זיהוי דפוסי המוח מבטיחים עידן חדש בו אובייקטים יכולים להיות נשלטים על ידי המחשבה. השליטה בכסא גלגלים ממונע באמצעות כוח המחשבה נראית כאפשרות ריאלית עבור אנשים עם מחלות של מערכת עצבים או ניוון שרירים או מצבים רפואיים אחרים אשר בעיתן אנשים אלו מתניידים באמצעות כסא גלגלים.

 

מספר קבוצות חוקרים בעולם כבר פיתחו פטנט השולט בכסא גלגלים באמצעות המחשבה. אחת הקבוצות היא בראשותו של ד"ר ספולבדה מסן-פרנציסקו. המערכת שלו כוללת קסדה שמורכבת מאלקטרודות אשר חשות ארבעה סוגים של מחשבות, המיוצגות על ידי רשמת מוח (EEG): המשתמש חושב על רגליו כדי לנוע קדימה, על לשונו כדי לעצור ועל יד ימין  או שמאל בהתאם לכיוון הפניה הרצוי. אבל היכולת לנוע בשלושה כיוונים בלבד מגבילה מאוד. ד"ר ספולבדה וצוותו ניסה לשפר את עיצוב המערכת על ידי בניית תוכנה לבינה מלאכותית חזקה כדי לזהות דפוסי חשיבה במוח הקשורים לכיוונים יותר מורכבים, אך ללא הצלחה. "זה מצליח רק 60% מהזמן, עובדה שלא מספיקה בשביל עולם אמיתי", אומר ד"ר ספולבדה.

 

כעת קבוצת חוקרים נוספת מהולנד פיתחו, מה שהם מאמינים, גישה יותר משחררת. הם פיתחו מערכת בשם BCI, אשר משתמשת בתחושה גופנית של המשתמש כדי לעורר גלי EEG פוטנציאליים הנקראים P300. זוהי תגובה מוחית ספציפית אשר באה לאחר עניין של אדם חזק לגירוי מסוים. שמה של המערכת הוא כיוון שאיתות עולה 300 מילישניות לאחר הגירוי.

 

החוקרים העמידו 12 ויברטורים, המוצבים כמו מספרים על השעון, על חגורה סביב המותניים של המשתמש בכיסא גלגלים. אלה אמורים לרטט ברצף למשך 3 שניות כל אחד. אם האדם רוצה לנסוע, נגיד, לכיוון של 4 בבוקר, הוא אמור לחכות עד שויברטור  מתאים ירטט, ואז לחשוב "זה האחד שמתאים לי עכשיו". "זה יוצר P300 ובוחר את כיוון התנועה שהאדם רוצה.

 

עד כה, המערכת נוסתה על 50 מתנדבים. כמעט כל מי שניסה אותה, אהב אותה. מחקר זה פותח ערוץ חדש לגמרי - גירוי מישושי במקום גירוי חזותי או שמיעתי.


 

מתוך- New Scientist

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן

ערן-ברקוביץ
02/03/10 12:25