מייקל מונקו היה רוצה לחזור להזיז את ידיו. בחלומותיו, הוא היה רוצה לטייל עם הכלבים שלו, לנהוג במכונית ולעמוד. אך במציאות, מייקל יושב בכסא גלגלים. ידיו מונחות על כסא הגלגלים אך הוא אינו מזיז אותן. הוא מצליח לנייד אותו כאשר הוא נושף אויר לתוך מתקן מיוחד שמזיז את כסא הגלגלים.

''אין דבר שמכין אותך להיות טטראפלג'', אומר מונקו. ''זה לא כמו סרטן שלעיתים אתה יכול להתאושש ממנו. להיות טטראפלג זה משהו שמשנה את חייך לחלוטין בשבריר של שנייה. ברגע שאתה נפצע, אתה מאבד הכל-מנטלי וגופני. אתה נקטע.'' בשביל מייקל מונקו, הרגע הזה התרחש לפני 30 שנה בהיותו בן 16. הוא נפצע בתאונת דרכים בשנת 1979, תאונה בה אחד מחבריו איבד את חייו. התאונה הותירה אותו פצוע קשה, אך לדברי מונקו, היא הייתה קשה אף יותר בשביל משפחתו. הוריו נאלצו להתמודד עם העובדה כי בנם יזדקק לעזרה וטיפול למשך כל חייו.

'' בתקופה שאני נפצעתי, הטיפול ושיקום בפגיעות חוט שדרה לא היה באותה רמה כמו היום''. היום מייקל גר בביתו ומנהל 3 עסקים שמפרנסים אותו עם הכנסה חודשית קבועה.

''העסק העיקרי הוא ניהול חברה להקמת אתרי אינטרנט וזה העסק שאני משלם בזכותו את רוב החשבונות שלו'', צוחק מונקו. ''את העסק השני אני מנהל בשותפות עם אבי וזאת חברה לטיפול רפואי ביתי. החברה השלישית היא חברה לאספקת אומנות לציורי פה ורגליים. החברה משתמשת ביצירות שנעשו על ידי אומנים מוגבלים לקישוט גלויות, לוחות שנה ומוצרים רבים אחרים. 

למרות שמייקל מצייר מזה 12 שנה, הוא עדיין נחשב לתלמיד מתחיל בתעשיית אומנות לאנשים מוגבלים. בעזרת המורה שלו, מייקל מצליח לצייר ציורים מרהיבים כאשר הוא מחזיק את המברשת בפיו. 

''כיום ישנם טכנולוגיות וטיפולים חדשים אשר נותנים תקווה לנפגעי חוט שדרה רבים'', אומר מונקו ומצטט את עבודתו של ד''ר Wise Young, אחד המומחים המובילים בתחום ריפוי פגיעות חוט שדרה.

''הייתי רוצה לחזור ללכת'', אומר מונקו אבל באותה נשימה מודה שכנראה זה לא יקרה. בתור נוצרי מאמין, אמונה הייתה חלק מרכזי בתהליך השיקום שלו. '' אני מאמין בחיים אחרי המוות. אני זקוק למשהו חזק כדי להיאחז בו. אני אלך אחרי מותי. זאת המטרה העיקרית''.

מתוך-The Spinal Cord Injury Zone

תרגום ועריכה: אנה רייזמן