ישבתי בבית החולים, ממתינה כמו כל הממתינים. חלק מבקרים, חלק מאושפזים שיושבים ומסתובבים עם החלוקים של בית החולים, חלק מחוברים לכל מיני מכשירים ניידים וחלק מובלים על מיטות לחדר ניתוח וממנו. לידי ישבו אב ובנו. האב חלש וככל הנקרא לקראת ניתוח והבן החז...

לעתים אני מסתכלת בראי ולא רואה את עצמי. לפעמים צריכה שמישהו אחר ישקף בבואתי. דווקא אז, אני שמה לב כמה בחיים שלי יש חיובי, כמה לחשוב ולהרגיש חיובי - זה החיוב שלי. ככה זה בחיים, ישנן זכויות שהן חובות וחובות שבסופו של דבר - הן זכו...

מקדישה את השיר לכל אלה שלא צריכים מלים והסברים כדי להרגיש את השיר הזה כמוני הלילה.

  השבוע קיבלתי תוצאה של אקו לב. לראשונה במשך 7 שנים חלה הדרדרות. אותי זה לא הפתיע. השנה האחרונה הייתה קשה במיוחד, האקו היה רק אישור למה שכבר ידעתי והרגשתי. המשפחה חשבה שאקח את זה קשה, אבל אני הרי כבר ידעתי את זה וחודשים מהרהרת בדברים ...

במשך הרבה שנים חשבתי שסלחתי לך, בעצמי הרגשתי הרבה יסורי מצפון וחשבתי שזה מעיד על כך שאין לי מה לסלוח. אבל השנים עברו והתחלתי להזכר ולהעמיד דברים בפרופורציה והפסקתי להתכחש. התעללת בי. התעללות קשה ואובססיבית. לא יודעת כבר כמה העניין הוא בשלי...

לסלוח ולשכוח. אילו בעבר הייתי נותנת את דעתי למלים אלו באנגלית, הייתי שמה לב מייד שהן הולכות יד ביד. את הנטיה הכמעט כפייתית למשחקי מלים ירשתי מאבא שלי, כך שאין לי ספק שהייתי שמה לב. היום ישבתי עם עצמי וניתחתי את זה קצת יותר לעומק. חשבתי...

כשהייתי בכתה י' למדנו בספרות את השיר של רחל: "פרחי אולי". לא, אין לי זכרון כל כך טוב, גם כשאני רוצה לא תמיד אני זוכרת. השיר הזה חרוט בזכרוני כי הוא הרגיז אותי. ממש לא הבנתי כיצד מישהו יכול לשמוח ב"אולי", לטפח "אולי...