תהילה שואלת: אני בת 21 לפני כשנה וחצי הופיעה אצלי נשירת שיער יש לומר שהיא לא היתה קיצונית אך בכל זאת פניתי לטיפול. הלכתי לרופא שבתחילה נתן לי ויטמינים וברזל ואכן הנשירה נעצרה. הוא ביקש שאחזור לביקורת וטען שכעת יש להחזיר את השיער שאבד (יש לציין שהנשירה לא היתה עד כדי כך חזקה ולא נראתה לעין) והמליץ שאמרח תמיסה בשם מינוקסי ונתן לי את זו שמיועדת לגברים משום מה.

אני עשיתי את טעות חיי והקשבתי לו והתחלתי למרוח מידי יום את התמיסה. אחרי שבועיים התחלתי להרגיש כאבים בקרקפת כמו עיקצוצים כאילו כל פעם מושכים לי שערה, החלה להיות לי נשירה איומה וקשה ופניתי שוב לאותו רופא והוא אמר שאלו תופעות נורמליות ושהן יחלפו כשהגוף יתרגל לתרופה. לאחר חודשיים שוב ניגשתי למרפאה כי הנשירה לא פחתה והכאבים הלכו והחריפו ושוב הרופא ביקש שאמשיך למרוח אותה.

לאחר שלושה חודשי שימוש החלטתי על דעת עצמי להפסיק עם התמיסה הנוראית הזאת כי לא יכולתי יותר לשאת את הכאבים.מאז שהפסקתי את השימוש בתמיסה עברו 8 חודשים ועדיין יש נשירה והכאבים לא נעלמים.הייתי אצל אינספור רופאים שכולם התפלאו על לקיחת התמיסה מלכתחילה ואף אחד לא מצליח לפתור ולהבין את מקור הכאב. בנוסף נהייתה לי סבוריאה בקרקפת שרוב רופאי העור אמרו לי שזו גם תוצאה של שימוש במינוק סי. הלכתי גם לנוירולוג ואני נמצאת בדיקור סיני כברחצי שנה.אני מרגישה עוף מוזר אני באמת תוהה אם מישהו חווה את אותה בעיה. אני אבודה הכאב הפך לכרוני אני פשוט סובלת יום יום ואין לי פתרון והכי נורא שזה נראה לעין הביטחון העצמי שלי בריצפה. .בבקשה עזרו לי.

 

עידית רונן משיבה: צר לי לשמוע אודות הסבל הרב שאת עוברת. לנשירת שיער גורמים רבים: תורשתיים, גנטיים, הורמונליים, תזונתיים וגם נפשיים. לעיתים מצבים רגשיים עלולים להחריף את נשירת השיער כמו גם להעצים הכאב - מצד שני , כפי שאת מתארת אובדן השיער גורם למפח נפש וירידה במצב הרוח והביטחון העצמי ( סיפור הביצה והתרנגולת- לעיתים לא ברור מה קודם למה).

 

בגלל מורכבות הבעיה, חשוב שהטיפול יהיה כוללני : מכווון לטיפול בנשירת שיער ( בנסיון לאתר את הגורם), טיפול להקלת הכאב, דיאטה מזינה (לקיחת ויטמינים/ברזל לפי צורך) תרגילי הרפיה, שיחות עם איש מקצוע שיכול לסייע לך להתמודד עם הבעיה.

 

בהקשר לשיער: ממליצה שתפני לרופא עור מומחה לבעיות שיער שינהל את הטיפול שלך: האבחון, ירכז את כל הבדיקות שביצעת ויסיק מסקנות לגבי טיפולים אפשריים ואודות התגובות לטיפולים השונים שקיבלת ( כולל מנוקסידיל) וגם לכאב.

לגבי המינוקסידיל: כמו כל תרופה, יש להתאים למטופל, לעיתים מתאים לאחד ולא לאחר. בעיקרון, מגביר את זרימת הדם לזקיקי השיערה- אחת מתופעות הלוואי זה גירוי הקרקפת.

 

לגבי הכאב, יכול לנבוע מגירוי של תאי עצב בקרקפת בגלל תופעה דלקתית ( גם בגלל הסבוריאה). הטיפול בכאב יכול להיות תרופתי או טיפול מקומי מרגיע( משחה/קרם). יש קבוצת תרופות שיכולות לסייע לך - בקשי מרופא העור שלך או מרופאת המשפחה.

 

נשמח לשמוע בהמשך מה קורה, ואני בטוחה שד"ר גור תוסיף מניסיונה בהמשך, מאחלת לך שתעברי את התקופה עם שפור במצבך.

 

ד"ר גור רות מוסיפה: קטונתי מלחוות את דעתי בנוגע לסיבת הנשירה הראשונית או סיבת הנשירה המשנית - כפי שציינה כאן עידית יש סיבות רבות לנשירת שיער. בנקודה זו אני לא הייתי מוסיפה שום תרופה לקחת לפני שהייתי מבררת היטב את הסיבות לנשירה כדי לא להחמיר את המצב.
 

לא הייתי מתחילה כעת בלקיחת גלולות. אני חושבת שכדאי לתת צ'אנס לדיקור הסיני, וכדאי לגשת למרפאת עור רצינית בבית חולים ולערוך את כל הבדיקות הנדרשות כדי לשלול סיבה ברת טיפול תרופתי. לגוף יש יכולת מדהימה להתחדש, ובנקודה הזו כל עוד זקיקי השיער מקבלים אספקת דם, וחיים, השיער יתחדש. אפילו אחרי טיפולים כמוטרפיים בהם יש נזק של ממש לזקיקי השיער יש התחדשות מלאה של השיער. כל מה שצריך הוא לתת להם תנאים ולעזוב אותם במנוחה.

לגבי הכאבים - אני חושבת שהדבר הטוב ביותר הוא שהמדקר יתן לך דיקור כדי לטפל גם בכאב. בתום הבירור אם המצב לא יתחיל להשתפר ויהיה ברור מה קורה ניתן לחשוב גם על טיפול תרופתי.

לגבי עניין הביטחון העצמי שלך:
הרשי לי להסתכל על זה מנקודות מבט אחרות.
ישנם אנשים בני גילך ששוהים כעת, כשאני כותבת את השורות הללו, במחלקה האונקולוגית. שמקיאים את נשמתם לאחר שקיבלו היום כמוטרפיה גרועה במיוחד. הם סובלים מכאבי גהינום בשל גרורות הלוחצות על עצבים. הם אנשים צעירים וחולים שרוצים מאד לחיות, ולא בטוח אם הם יחיו מחר. שרוצים בכל מאודם לאהוב אבל לא ברור שהם יחיו מספיק בשביל לחוות אהבה. שלא יכולים לדמיין לעצמם חיים נורמליים ישיבה מול הטלויזיה בילוי במסעדה. חיבוק ונשיקה .

הם נראים נורא. לא רק כל שערותיהם נשרו אלא גם הגבות והריסים. עפעפיהם נדבקים זה לזה. הם צרודים והפה שלהם יבש. כל עצמותיהם בוערות מבפנים בשל הכמוטרפיה. הם מקיאים ונראים לבנבנים צהובים ושדופים. לבנות לא היה מחזור כבר חודשים - ומאידך הם מדממים מכל חור כל הזמן.  עכשיו תראי בבקשה את ההשוואה: את בריאה, יש לך עתיד ורוד וזוהר עם השיער או בלעדיו. אין שום דבר שמאיים על המשך חייך. את יכולה לקחת את עצמך היום בערב למסעדה או לחברות. את יודעת שאת יכולה למצוא לעצמך בן זוג, וללדת ילדים ולגדל אותם, ללמוד מקצוע לעבוד והרוויח כסף. העתיד לפנייך.
אנא ראי את הדברים בפרופורציה.

הדבר הקרוב ביותר שאני חשה כשאני קוראת את דברייך הוא בדיוק האמירה הנושנה:
בני האדם לעיתים מכלים את בריאותם בחיפוש אחד הממון ואחר מוצאים את עצמם מכלים את ממונם בניסיון להחזיר לעצמם מעט בריאות. בני האדם חיים לעיתים כאילו לעולם לא ימותו ואז הם מתים כאילו מעולם לא חיו.

חיי את היום! מצאי את האושר בכל יום! חשבי על היש ולא על האין. חשבי על איך לעודד אחרים ולא לרחם על עצמך. קחי את עצמך עם כאבייך ולכי מחר בבוקר למחלקת אונקולוגיית ילדים ונצלי את הנשירה שלך כדי לעודד את המסכנים באמת. מי שנותן יינתן לו - אני סמוכה ובטוחה שאחרי שתעזרי לאנשים נזקקים באמת שנמצאים בצרות צרורות, תרגישי יותר טוב יותר שלוה והרבה הרבה יותר מאושרת, ואני משוכנעת שגם הם ירוו נחת ממך. בדיוק כשם שאני משוכנעת שבלי שום קשר - גם השיער ישוב לצמוח.

אבל לעולם אל תייחסי כזה ערך ליופי חיצוני. היופי הו אדבר פנימי ובטחונך העצמי חייב להתבסס עליו ולא על המראה. 
 

יש לכם מה להוסיף לדיון? הכנסו לפורום