מחכה לחגים..למנוחה להיות בבית בלי לקום מוקדם ולרוץ ךגן בו אני עובדת.ואז מגיע המסביב המשפחה המורחבת והמורכבת..והכאבים הנפשים כנראה מגבירים את הגופנים.וכל פעם אני נהיית חולה בחג.מוכר?

כתיבה עבורי היא ריפוי לנפש.לשתף אבל ללא פנים וזיהוי..כמה קשה להתודדד שחצי עולם לא יודע מה אתה עובר. לקום  בבוקר לעבודה אנטנסיבית תמיד ולהראות שהכל כרגיל, הכל דבש..רק בתוכי אני יודעת איזה כאב מפלח את גופי, איזה מכאובי נפש אני עוברת.העבודה עם ילדי...