כאבי ראש מקבציים/ מצרריים או מסוג 'קלסטר' (Cluster Headaches) הם כאבי ראש עזים במיוחד המופיעים לרוב בדפוס של התקפים סדרתיים, ונחשבים לאחד מסוגי כאבי הראש העוצמתיים ביותר.

כאב ראש מקבצי מורגש לרוב בצד אחד של הראש, לרוב בדפוס המתאים לפיזור התחושתי של אחד הענפים בעצב מס' 5 שבגולגולת, מסביב לעין, במצח ובאזור הצדי, וברוב המקרים מעיר את הסובל ממנו משינה באמצע הלילה. כאב ראש מקבצי גם עשוי להחליף צד בראש עם הזמן.

(איור: shutterstock)

כאבים אלה מופיעים לרוב כסדרה של התקפים תכופים בפרקי זמן קבועים המכונים 'מקבצים', כשכל מקבץ של התקפים עשוי להימשך שבועות עד חודשים ולרוב מסתיים בהפוגה שבמהלכה נעלמים כאבי ראש לחודשים ארוכים ולעתים אף לשנים.

התופעה מכונה לעתים גם 'נוירלגיה ריסנית' (Ciliary Neuralgia) עקב מעורבות של כלי הדם הריסניים וכן כאב ראש מסוג 'הורטון' או 'האריס הורטון' (Harris-Horton).

כאב ראש מקבצי נחשב לאחד הסוגים הנדירים של כאבי הראש, ולפי מחקרים, סובלים מהתופעה אחד לכל אלף איש (0.1% מהאוכלוסייה).

כאב ראש מקבצי בפני עצמו אינו מסכן חיים. עם זאת, ד"ר מיכאל אינספקטור, נוירולוג בכיר במרכז הרפואי זבולון במחוז חיפה של שירותי בריאות כללית מבהיר כי "זהו אחד מכאבי הראש הרציניים שחשוב להתייחס אליהם ולתת להם מענה כשמטופל מתלונן, כי הכאבים בלתי נסבלים ועלולים לעורר מחשבות אובדניות".

הטיפול התרופתי המותאם למאובחנים אמנם אינו מאפשר ריפוי, אך עשוי לקצר את תקופת המקבץ, להוביל להפחתה במספר המקבצים, להפחית בתדירות ההתקפים וכן להקל בעוצמת הכאב.

תסמינים של כאב ראש מקבצי

התסמינים

כאב ראש מקבצי מורגש לרוב בצד אחד של הראש ולרוב מופיע בפתאומיות וללא סימני אזהרה, אם כי הוא עשוי להופיע גם לאחר בחילות וסימנים מקדימים של 'אאורה' המאפיינים מיגרנות, לרבות נקודות שחורות בשדה הראייה, הבזקי אור ותחושות עקצוץ בגפיים. 

כאב ראש מקבצי עשוי להתבטא במספר תסמינים אופייניים אף מעבר לכאב עצמו – תסמינים הקשורים בפעילות מערכת העצבים האוטונומית. התסמינים של כאבי ראש מקבציים הם:

• כאב ראש עז ורועם, אשר לרוב ממוקד בתוך, מסביב או מאחורי עין אחת, אך עשוי להקרין גם לאזורים אחרים בפנים, לראש ולצוואר.
• חוסר מנוחה, שבא לעתים לביטוי בצעידה הלוך וחזור או בתנועות שמטרתן להסיח את תשומת הלב מהכאב.
• הזעת יתר במצח/ בפנים בצד שבו מורגש הכאב.
• נפיחות ואדמומיות בעין שבה מורגש הכאב.
• צניחת עפעף (פטוזיס) בעין שבה מורגש הכאב.
• דמעות בלתי פוסקות בעין שבה מורגש הכאב עקב גירוי בלוטות הדמע.
• דליפת נוזל מהאף שמייצרת נזלת/ סתימה באף – בעיקר מהנחיר בצד הראש שמושפע מהכאב.
• עור פנים חיוור/ או לחילופין סומק בלחיים.
• התקשות הצוואר.
• כאב נלווה בשיניים האחוריות ולעתים גם בלסת.

לכאב ראש מקבצי עשויים להתלוות גם תסמינים אופייניים למיגרנה, למשל רגישות יתר לאורות ו/או לצלילים.

כאב ראש מקבצי לרוב מסתיים בפתאומיות כלעומת שהופיע, עם ירידה חדה בעוצמתו, ואחריו המטופל אינו מרגיש עוד כאבי ראש, אך לרוב מותש מהחוויה שעבר.

המקבצים

ההתקפים בכל מקבץ מופיעים לרוב בפרקי זמן קבועים, לרוב גם בשעות הלילה, ולכן לעתים מכונים בפי הסובלים "כאבי ראש של שעון מעורר". תקופת המקבץ לרוב נמשכת שבועות ספורים עד חודשים, ומלווה בהתקפים תכופים במיוחד.

קיימים שני דפוסים אופייניים של מקבצים: אצל רוב המאובחנים, כ-70%, המקבצים עונתיים ומופיעים לרוב בעונות המעבר – הסתיו והאביב – עם הפוגות של לפחות שלושה חודשים בין המקבצים, ובמקרים אלה המכונים 'כאב ראש מקבצי אפיזודי' (Episodic Cluster Headache) קל יותר לנבא מתי הכאב יתפרץ (בעונת המעבר הבאה).

עם זאת, אצל קרוב לשליש מאובחן כאב ראש מקבצי כרוני (Chronic Cluster Headache) שעשוי להימשך כל השנה עם הפוגות שונות ובדפוס לא סדיר הקשה לניבוי.

התסמינים שמאפיינים את תקופת המקבץ עשויים לכלול:

תדירות כאבי הראש: התקפי כאב ראש בתדירות גבוהה, לרוב מדי יום ולעתים אף כמה פעמים ביום, לרוב שלוש פעמים ביום, לפי הגדרות החברה הבינלאומית לכאבי ראש, שפורסמו ביולי 2013 בכתב העת American Family Physician – עד שמונה התקפים ליום.

משך ההתקף: כל התקף כאבי ראש שאינו מטופל במקבץ נמשך לרוב כשעה, ולפי ההגדרות עשוי להימשך לרוב בין 15 דקות לשלוש שעות (180 דקות).

שעות התפרצות ההתקפים: ההתקפים לרוב מופיעים באותן שעות מדי יום. רוב ההתקפים מופיעים בשעות הלילה, לרוב 2-1 שעות לאחר ההרדמות/ בין חצות ל-2 לפנות בוקר, בשלב שבו מופיעה שנת החלום המאופיינת בתנועות עיניים מהירות (REM).

הסיבות לכאב ראש מקבצי

הסיבה המדויקת להופעתם של כאבי ראש מקבצי אינה ידועה, אולם ההערכה בקרב חוקרים ומדענים כי בהיבט הביולוגי, כאבי ראש אלה מתפתחים עם מעורבות של ליקוי בתפקוד ההיפותלמוס במוח שאחראי בין השאר על השעון הביולוגי של הגוף (השעון הצירקדי), זאת מאחר והתקפי כאבי הראש נוטים להופיע לרוב באותה השעה בדיוק בתקופת המקבץ. מסיבה זו, הורמון המלטונין המשמש להשראת שינה מסייע לעתים בטיפול בכאבי ראש אלה, כפי שיוסבר בהמשך.

כמו כן, ההנחה כי כאב הראש המקבצי קשור בשינויים בכלי הדם בראש המייצרים לחץ על העצב המשולש (העצב הטריגמינלי) שאחראי על אזור הפנים, מה שעשוי להוביל להופעת התסמינים הנלווים (נפיחות, דמע, נזלת וכדומה). ההיפותלמוס גם אחראי על תפקודים נוספים בגוף, לרבות חוש הריח, תחושות עייפות ועיבוד אותות מהלב והקיבה.

מחקרים משנות השמונים גם זיהו כי בכאב ראש מקבצי חלה ירידה ברמות הורמון הטסטוסטרון בדם במהלך מקבצים, לצד ערכים תקינים בתקופות הפוגה, ומחקר אמריקאי מהמרכז הרפואי 'קליבלנד קליניק' שפורסם ביוני 2006 בכתב העת Headache אף העלה כי במצבים אלה עשויה להיות תועלת לטיפול חלופי בטסטוסטרון.

בהבדל ממיגרנה ומכאב ראש מתחי (tension headache), כאב ראש מקבצי לרוב אינו פורץ על רקע גירוי חיצוני כגון שינויים הורמונאליים, חשיפה לתנאי לחץ או אכילת מזון. עם זאת, בדומה למיגרנות, לאחר שהחלה תקופת המקבץ, שתיית אלכוהול עלולה לעורר התקף כאבי ראש, ולכן למאובחנים עם כאב ראש מקבצי אסור לשתות אלכוהול בתקופת מקבץ, אלא רק במהלך הפוגות.

גירויים נוספים שעלולים לעורר כאבי ראש במהלך המקבץ כוללים תרופות שונות, ובכללן תרופה להרחבת כלי הדם בשם 'גליצריל טריניטראט' (ניטרוגליצרין) המשמשת לטיפול בתעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) ולהורדת לחץ דם גבוה, תרופות מקבוצת PDE5 המשמשות לטיפול בגברים עם אין אונות ולעתים אף חומרי ניקוי ובשמים שונים.

ישנם דיווחים של מטופלים שסובלים מהתקפי כאבי ראש בתקופת המקבץ גם לאחר חשיפה למזונות שונים כגון שוקולד וגבינות שמנות, ולעתים גם שינויים בדפוסי השינה עשויים להוביל להתקפים – לרבות חוסר בשעות שינה או לחילופין שנת צהריים חד פעמית.

גורמי סיכון לכאב ראש מקבצי

בין גורמי הסיכון לכאב ראש מקבצי נמנים:

מין

בהבדל ממיגרנות שמאפיינות בעיקר נשים, לפי מחקרים, לגברים יש סיכון גבוה יותר להתפתחות כאב ראש מקבצי, בהשוואה לנשים, ולפי הערכות כיום התופעה מתפתחת ביחס של 4.3 גברים לכל אישה.

מחקרים מסוימים אף מזהים הבדלים במאפיינים של כאבי ראש מקבציים בין גברים לנשים, כאשר באחד המחקרים בנושא מארה"ב, שפורסם ביוני 2012 בכתב העת Journal of Neurological Sciences, נשים דיווחו על שיפור בתקופות הריון.

גיל

כאב ראש מקבצי מאפיין לרוב מבוגרים בשנות ה-70 לחייהם, אך עשוי להופיע לראשונה גם בקרב בוגרים צעירים יותר, ואף תועד ריבוי מקרים של הופעת הכאבים בעשור השישי לחיים.

היסטוריה משפחתית

מחקרים העלו כי לאנשים עם קרוב משפחה שסובל מכאב ראש מקבצי יש סיכון גבוה יותר לתופעה – סיכון גבוה פי 15 עד 18 לאלו עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה וסיכון גבוה פי 1 עד 3 לאלו עם קרוב משפחה מדרגה שנייה, מה שמעיד כי קיימים גם גורמים גנטיים שמעורבים בהתפתחותה.

לפי מאמר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד שפורסם באפריל 2010 בכתב העת Current Pain and Headache Reports, מספר מצומצם של שינויים גנטיים נקשרו לכאב ראש מקבצי, וכן נמצא שינוי גנטי שמעיד על תגובה טובה לטיפול בתרופות מקבוצת הטריפטנים.

עישון

רבים מהסובלים מכאב ראש מקבצי הם אנשים החשופים לעשן סיגריות – מעשנים או מעשנים פסיביים. מסיבה זו, במידה ויש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שמאובחן בתופעה – מומלץ להימנע מראש מעישון סיגריות שעלול להגביר את הסיכון להתפרצות הכאבים.

אבחון כאב ראש מקבצי

כאב ראש מקבצי מאובחן לרוב על סמך תיאור כאב הראש על ידי המטופל, בהתאם לקריטריונים קליניים, לרבות עוצמת הכאב, מיקום הכאב וחומרתו ותסמינים נלווים, תדירות התקפי כאבי הראש ומשכם.

הקריטריונים קובעים אבחון של כאב ראש מקבצי במקרים של חמישה התקפים שאורכם בין 15 ל-180 דקות להתקף (לרוב 90 דקות), עד 8 התקפים ליום, וזאת בהבדל ממיגרנות שבהן ההתקף ארוך יותר – בין 4 ל-72 שעות, ובתדירות נמוכה יותר – עד 8 התקפים בחודש.

כיום אין בדיקות דם, בדיקות לפעילות החשמלית המוחית (EEG) או בדיקות נוזל השדרה (CSF) שמאפשרות לאבחן כאב ראש מקבצי.

בדיקות נוספות עשויות לתמוך באבחנה:

בדיקה נוירולוגית

בדיקה נוירולוגית עשויה לסייע באבחנה בזיהוי סימנים פיזיולוגיים להפרעה נוירולוגית כלשהי. בדיקה זו כוללת לרוב סדרת מבדקים שמסייעים להעריך את תפקוד העצבים, הרפלקסים והחושים. לדברי ד"ר אינספקטור, "בבדיקה הנוירולוגית ניתן לזהות מאפיין נוסף שמבחין בין כאב ראש מקבצי למיגרנה: אלו הסובלים מכאב ראש מקבצי לרוב מציגים אי שקט, נוטים ללכת הלוך ושוב בחוסר מנוח ולהתנדנד בכיסא קדימה ואחורה. לעומתם, מטופלים עם מיגרנה לרוב יהיו שקטים, יכסו את הראש בשמיכה וייטו להיות כמה שפחות בתנועה ותזוזה".

בדיקות הדמיה

במקרה של זיהוי סימנים לכאב ראש מקבצי – מקובל להפנות את המטופל במסגרת תהליך האבחנה לבדיקות הדמיה מוחית מסוג MRI מוח, שמטרתה בעיקר לשלול סיבות אחרות לכאבי הראש שעלולות להיות מסוכנות ואף כאלו שדורשות טיפול דחוף, כגון גידול בראש או קרע בכלי דם. אחד המצבים שבדיקה זו שוללת הוא מום במבנה ה'קברנוס סינוס' (מום במבנה הסינוסים) שעשוי לחקות בתסמיניו כאב ראש מקבצי.

הטיפולים בכאב ראש מקבצי

כיום אין טיפול שמאפשר ריפוי מלא מכאבי ראש מקבציים, והטיפול שמותאם למאובחנים – מטרתו בעיקר להקל בעוצמת הכאב, לקצר את משך כאבי הראש ולמנוע התקפים נוספים במקבץ.

מאחר וכאבי ראש מקבציים נוטים להתפתח במהירות ובפתאומיות, קשה לרוב לטפל בהם, כי הם דורשים נטילה מהירה של תרופות בעלות השפעה מהירה.

טיפולים אקוטיים לכאב ראש מקבצי

עם פרוץ מקבץ, כשכאבי הראש מופיעים בהתקפים בתדירות גבוהה, הטיפול במשככי כאבים ללא מרשם אינו מועיל לשיכוך הכאב. לדברי ד"ר אינספקטור, "ההתקף בכאב ראש מקבצי הוא קצר, לרוב 90 דקות, ובנטילת משככי כאבים יש להמתין עד שיחלו להשפיע ובינתיים המטופל סובל, לכן הם אינם מתאימים כטיפול".

בין הטיפולים האקוטיים המקובלים לכאבי ראש מקבצי:

טיפול בחמצן

טיפול בשאיפת חמצן נקי (100% חמצן) דרך מסיכת אף/ משקפיים ("משקפי חמצן") מסייע במקרים רבים להקל במהירות על כאב ראש מקבצי, לעתים תוך 15 דקות בלבד. הטיפול יעיל בעיקר כשהחמצן נשאף בלחץ גבוה של לפחות 12 ליטר לדקה, דרך מסיכת הנשמה, ולמשך 15 דקות וגם אם הכאב חולף לפני כן – כדי שהכאב לא ישוב.

הטיפול לרוב אינו מלווה בתופעות לוואי חמורות, וחסרונו העיקרי בצורך לשאת בלון חמצן ומסיכת שאיפה – מה שעשוי להפוך את הטיפול לעתים ללא נגיש.

כיום מקובל במצבים אלה להשאיל בלון מחולל חמצן ביתי מארגון "יד שרה", וכן ישנם בשוק מיכלי חמצן ניידים לטיפולים מהירים, אם כי עבור חלק מהמטופלים הם קשים לתפעול.

חשוב לדעת כי הטיפול בחמצן בלחץ גבוה מסוכן למטופלים שמאובחנים במקביל במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), וזו מהווה סיבה נוספת שלא לעשן או להיגמל מסיגריות במקרה של אבחון עם כאב ראש מקבצי, כדי להימנע מתחלואה נלווית הפוגעת בתפקודי הריאות.

תרופות מקבוצת הטריפטנים

תרופות מקבוצת הטריפטנים המשמשות לטיפול במיגרנות הוכחו כיעילות גם לטיפול האקוטי בכאב ראש מקבצי – בהפחתת עוצמת הכאבים לאחר שהתפתחו.

יעילות מדווחת בעיקר לתרופה סומטריפטן (אימיטרקס) הניתנת בהזרקה תת עורית וטריפטנים הניתנים בתרסיס לאף, ובעיקר סומטריפטן (אימיטרקס) וזולמיטריפטן (זומיג), אולם עבור חלק מהמטופלים השפעתם איטית יותר. הטיפול בטריפטנים הניתנים בגלולות דרך הפה לרוב אינו יעיל לכאב ראש מקבצי, מאחר והשפעתן איטית.

בתרופות הניתנות בתרסיס – חשוב להקפיד לרסס את התרופה בנחיר בצד השני לצד שבו מורגש הכאב, מאחר והנחיר בצד הכואב לרוב גדוש וסתום והתרופה לא תיספג טוב אם תרוסס אליו.

את התרסיס חשוב גם להקפיד ולרסס לאף עד פעמיים ביום בלבד, מאחר ונטילת התרופה מעבר לכך עלולה להוביל להתפתחות תלות ואפקט ריבאונד.

אוקטראוטיד

הטיפול באוקטראוטיד (סנדוסטטין) הוא למעשה טיפול בהזרקה בגרסה הסינטטית של ההורמון סומטוסטטין שמופרש מהמוח ובין השאר מעכב את הפרשת הורמון הגדילה, אשר זוהה גם כמועיל בחלק מהמקרים של כאב ראש מקבצי, אם כי לרוב יעילותו נמוכה יותר מתרופות הטריפטנים הניתנות בהזרקה, והשימוש בו אינו רווח.

טיפולים מניעתיים לכאב ראש מקבצי

במקרים של כאב ראש מקבצי, מקובל להתאים מיד עם תחילתו של מקבץ גם טיפול מניעתי אשר עשוי לצמצם את תדירות ההתקפים הבאים ואף לקצר את משך המקבץ.

לסובלים מכאב ראש מקבצי אפיזודי בדפוס עונתי, הטיפול המניעתי לרוב מופסק בהדרגה בשלבי ההפוגה בין המקבצים, בתיאום עם הרופא המטפל, ואולם המאובחנים עם כאב ראש מקבצי כרוני נדרשים לעתים לטיפול מניעתי רציף.

בין התרופות המשמשות למטרה זו נכללות:

חוסמי תעלות סידן

תרופות מקבוצת 'חוסמי תעלות סידן' המשמשות גם להורדת לחץ דם עשויות לסייע במניעת כאבי ראש מקבציים, ובעיקר התרופה ורפמיל (וראפאמיל), המשווקת בין השאר גם בשמות אפואקור, איקקור, ורקור, ורפרס ואיקפרס, ומשמשת לרוב קו טיפול מניעתי ראשון למאובחנים.

תופעות הלוואי המלוות לתרופה כוללות לעתים בחילות, עצירות, עייפות, נפיחות בקרסוליים ולחץ דם נמוך. ישנן תרופות מקבוצה זו הניתנות בכדורים שלוש פעמים ביום וישנן גלולות שהשפעתן ממושכת בשחרור מושהה.

תרופות אלה אסורות לאנשים עם לחץ דם נמוך ודופק לב נמוך, וכן הן עלולות לגרום לעצירות.

סטרואידים

מאחר ותרופות מקבוצת חוסמי תעלות סידן מתחילות לרוב להשפיע רק כעבור שבוע, בתחילתו של מקבץ נהוג להתאים גם טיפול בקורטיקוסטרואידים שמסייע למניעת התקפים נוספים, לתקופה מוגבלת ועד שהתרופות האחרות מתחילות להשפיע. בהקשר זה מקובל הטיפול בסטרואיד פרדניזון, שלרוב השפעתו על הגוף גם מהירה יחסית.

חסרונם העיקרי של הסטרואידים הוא באפשרות לטפל בהם לטווח קצר בלבד, מאחר ושימוש ממושך כרוך בסיכון לתופעות לוואי וסיבוכים נרחבים, לרבות התפתחות סוכרת, יתר לחץ דם, קטרקט ואגירת נוזלים.

לדברי ד"ר אינספקטור, "נהוג לתת מרשם ל-60 מ"ג פרדניזון לחמישה ימים, ובהמשך להפחית את המינון בהדרגה ב-10 מ"ג ביום". לצד הטיפול בסטרואידים נדרש גם טיפול בתרופה מקבוצת סותרי חומצה או תרופה לצרבת מקבוצת 'מעכבי משאבות פרוטונים' (PPI) להגנה על הקיבה. הטיפול בסטרואידים אסור למטופלים עם מחלות נלוות שונות, לרבות סוכרת ויתר לחץ דם שאינו מאוזן.

מלטונין

מלטונין הוא "הורמון השינה" המופרש מבלוטת האצטרובל במוח ומשרה שינה, ומותאם לעתים כטיפול מונע לכאב ראש מקבצי. יעילותו הוכחה על רקע התיאוריה הקושרת בין הפתולוגיה של כאב ראש מקבצי לבין ההיפותלמוס במוח שאחראי על מחזורי שינה-ערות.

תרופות נוגדות פרכוסים

תרופות לטיפול בפרכוסים ואפילפסיה משמשות אף הן לעתים כטיפול מניעתי בכאב ראש מקבצי. בקבוצה זו נמנים בעיקר טופירמט המשמש גם למניעת מיגרנות, גאבאפנטין וחומצה ואלפרואית (דפלפט).

תרופות אלה כרוכות בתופעות לוואי לרבות נמלול וחוסר ריכוז ואסורות לשימוש לאנשים עם אבנים בכליות.

ליתיום קרבונט

הטיפול בתרופה ליתיום קרבונט (ליקרביום) המשמשת לרוב לטיפול בהפרעה פסיכיאטרית דו קוטבית (ביפולארית) הוכח כטיפול מונע יעיל לכאב ראש מקבצי, ומקובל במקרים בהם לא זוהתה יעילות בטיפולים תרופתיים אחרים.

עם זאת, יש לדעת כי תרופה זו מאופיינת בסיכון לתופעות לוואי שונות, ובעיקר רעד וצמרמורות, תחושת צמא מוגברת ושלשולים ופגיעה בתפקוד בלוטת התריס, ולעתים היא דורשת התאמת מינונים להפחתת תופעות הלוואי. הטיפול בתרופה אף דורש בדיקות דם קבועות כדי לעקוב אחר סיכון לפגיעה בתפקוד הכליות.

חומרי הרדמה מקומיים

תרופות המשמשות להרדמה מקומית בעלות השפעה משככת כאבים כמו לידוקאין עשויות להיות יעילות בחלק מהמקרים כטיפול המונע כאב ראש מקבצי, בעיקר בצורת מתן בשאיפה דרך האף או במשחה לאף – אז השפעתן מהירה יותר.

דיהידרוארגוטמין

הטיפול בתרופה הניתנת בהזרקה דיהידרוארגוטמין (DiHydroErgotamine, DHE 45) מועיל בחלק מהמקרים לשלב האקוטי של כאב ראש מקבצי.

חסימת עצבים

טיפולים בהזרקה של חומרי הרדמה או סטרואידים לחסימת עצבים באזור שסביב העצב האוציפיטלי/ העורפי שממוקם באזור האחורי של הראש עשויים להקל במצבים של כאב ראש מקבצי כרוני, ולעתים משולבים בטיפול בתרופה ורמפיל (מקבוצת חוסמי תעלות הסידן) עד שזו מתחילה להשפיע.

גירוי מוחי עמוק לכאב ראש מקבצי

על פי הניסיון הקליני המצטבר – הרוב המכריע של המטופלים לכאב ראש מקבצי מגיבים לטיפול התרופתי המקובל המשלב טיפול אקוטי (לרבות בחמצן) וטיפול מניעתי.

במקרים בהם המאובחנים בכאב ראש מקבצי אינם חווים הקלה בכאבים תחת טיפול תרופתי אגרסיבי או שמפתחים תופעות לוואי בלתי נסבלות, ניתן לשקול התאמת טיפול פולשני. הטיפול הפולשני המסורתי לכאב ראש מקבצי שבוצע במקרים ספורים לאורך השנים ומתואר בספרות הרפואית הוא טיפול בגירוי מוחי עמוק (DBS, קיצור של Deep Brain Stimulation) של ההיפותלמוס.

הטיפול מבוצע תוך השתלת "קוצב מוחי" – אלקטרודות שמספקות גירוי חשמלי לאזור ההיפותלמוס האחורי במוח.

עם זאת, טיפול זה כרוך בסיכון לסיבוכים שונים, לרבות סיכון מזערי לדימום תוך מוחי או התפתחות זיהום דלקתי מסוכן, ולכן כיום הוא מבוצע רק במקרים קשים ביותר.

טיפולים ניסיוניים לכאב ראש מקבצי

משאבת בקלופן

בספרות הרפואית ישנם תיאורים ספורים על טיפול בכאב ראש מקבצי באמצעות משאבת בקלופן המשמשת גם לטיפול בספסטיות – משאבה המחדירה לתעלת השדרה תרופה בשם בקלופן (בקלוסל). גם בישראל דיווחו חוקרים מהמרכז הרפואי מאיר בפברואר 2001 בכתב העת Current Pain and Headache Reports על יעילות השיטה במחקר חלוץ בקרב 16 נבדקים.

עוד על משאבת בקלופן

טיפול SPG

טיפול לגירוי אזור הגנגליון הספנופלטיני (SPG, קיצור של SphenoPalatine Ganglion stimulation) הוא למעשה ניתוח במהלכו מוחדר מכשיר גירוי (נוירוסטימולטור) הפועל בשלט רחוק שמספק גירוי חשמלי לאזור הגנגליון הספנופלטיני – צבר עצבים הממוקם מאחורי האף, בין עצם החך לעצם היתד שככל הנראה מעורב בהתפתחותם של כאבי ראש מסוגים שונים.

מקרים שונים מצביעים על האפשרות כי טיפול זה מוביל לירידה בתכיפות כאבי הראש במקבץ, אם כי עדיין אין הסכמה גורפת בדבר יעילותו והוא מוגדר עדיין כניסיוני.

טיפול VNS

טיפול ניסיוני נוסף בגירוי עצבי למצבים קשים של כאב ראש מקבצי הוא טיפול לגירוי עצב הוואגוס (VNS, קיצור של Vagus Nerve Stimulation) הקרוי גם "העצב התועה" – עצב היוצא מהגולגולת לאזור בית החזה ומשמש לעצבוב איברים פנימיים שונים.

במקרה זה, אין צורך בניתוח, והמכשיר ששולח אותות חשמליים לעצב מוחדר מתחת לעור.

ישנם מספר מחקרים שמצביעים על יעילות הטיפול במקרים של כאב ראש מקבצי, אולם גם במקרה זה אין כיום הסכמה אחידה על יעילות הטיפול והוא כאמור מוגדר כניסיוני.

גירוי העצב האוקסיפיטלי

ישנם מחקרים מצומצמים שמצביעים על התועלת בהקלה על כאב ראש מקבצי על ידי מתן גירוי חשמלי לאחד או שני העצבים האוקסיפיטליים – עצבים שעוברים בשני צדי הראש ומעצבבים את בסיס הגולגולת, וזאת תוך השתלת אלקטרודה/ות בסמוך לאחד או שני העצבים האוקסיפיטליים וחיבורם לגנרטור שמספק פולסים חשמליים שמטרתם לחסום את או להקל באותות הכאב.

אורח חיים בריא לסובלים מכאב ראש מקבצי

תיעודים קליניים של אנשים עם כאבי ראש מקבציים ומחקרים מצביעים על מספר כללים שעשויים להקל על המאובחנים ולעתים אף למנוע חלק מהתקפי כאבי הראש במקבץ:

שמירה על שגרת זמני שינה קבועים

כאבי ראש מקבציים נוטים להתפתח כשחלים שינויים בשגרת השינה והסובלים מהם עשויים להיות רגישים לחסך שינה. בעיקר בתקופת המקבץ – יש להיצמד להרגלי השינה המוכרים.

ובהקשר זה, כאשר לוקחים מלטונין שעתיים לפני השינה חשוב להקפיד ללכת לישון כעבור שעתיים.

הימנעות מחשיפה לעשן סיגריות

הימנעות מחשיפה לעישון ולעישון פסיבי מפחיתה את הסיכון להתפרצות מקבץ, וכן מונעת התפתחות מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD אשר קיומה מונע את האפשרות לטפל בכאב הראש באמצעות חמצן בלחץ גבוה.

הימנעות מאלכוהול

מאחר ואלכוהול עלול להחמיר כאבי ראש בתקופת המקבץ, יש להימנע מכל שתייה של אלכוהול בתקופות אלה, לרבות משקאות אלכוהוליים קלים יותר כדוגמת בירה ויין.

פעילות גופנית

פעילות גופנית מהווה חלק מאורח חיים בריא ומומלצת לכלל האנשים וכן זוהתה בעבודות כיעילה גם למאובחנים עם כאב ראש מקבצי. באופן ספציפי, נמצא כי פעילות אירובית לשיפור סיבולת לב-ריאה כגון ריצות קבועות מספר פעמים בשבוע – עשויה להפחית את מספר ההתקפים במקבץ, ככל הנראה גם על רקע שאיפת חמצן במהלך הפעילות.

סיוע נפשי

מאחר וכאבי ראש מקבציים נוטים להיות קשים ביותר, הם עלולים לפגוע בבריאות הנפש ולהוביל כאמור גם לנטייה אובדנית, ובמקרים אלה מומלץ לפנות לתמיכה נפשית וכן להסתייע בטיפולים משלימים להפחתת מתחים כגון מדיטציה ודמיון מודרך.

*ד"ר מיכאל אינספקטור הוא נוירולוג בכיר במרכז הרפואי זבולון במחוז חיפה של שירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: אוקטובר 2020