במחקר חדש שבוצע ע"י קבוצת חוקרים מארה"ב, וכלל 208 חולים עם מחלת כליות כרונית ואנמיה, העריכו את השפעת ערכי ההמוגלובין ומינוני אריתרופואטין ממוצעים, על שיעורי התמותה והתחלת דיאליזה.

החולים היו במעקב במשך 36 חודשים. החוקרים השוו את המינון הממוצע של אריתרופואטין לרבעון ואת ערכי ההמוגלובין של החולים, וזאת בקורלציה לתמותה או לצורך בהתחלת טיפול בדיאליזה.

52 חולים נפטרו או התחילו דיאליזה במהלך תקופת המעקב, לעומת 156 חולים שנותרו בחיים ולא נזקקו להתחלת דיאליזה. החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים במינוני האריתרופואטין הממוצעים של החולים ובערכי ההמוגלובין הבסיסיים בראשית המעקב.

כמו כן, החוקרים לא מצאו הבדלים בשיעורי התמותה או התחלת דיאליזה בין חולים שקיבלו מעל 25,000 יחידות אריתרופואטין לשבוע, לעומת חולים שקיבלו פחות מ-25,000 יחידות אריתרופואטין שבועיות. בשתי הקבוצות נמצא כצפוי יחס הפוך בין מינוני האריתרופואטין הדרושים לרמות ההמוגלובין.

נמצא כי ערכי המוגלובין גבוהים יותר היו קשורים עם ירידה משמעותית של 26% בסיכון לתמותה או להתחלת דיאליזה.

ממצאים אלו הפוכים למה שנמצא במחקרים קודמים, כמו מחקר ה-CHOIR, שם דווקא נמצא כי ערכי המוגלובין גבוהים היו קשורים עם סיכון מוגבר לתמותה, אי ספיקת לב, שבץ מוחי ואוטם שריר הלב.

www.renalandurologynews.com/higher-hemoglobin-found-beneficial/article/159824/

תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה