יתר לחץ דם היא מחלה כרונית שכיחה ביותר. על-פי סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2009, 11% מהישראלים הבוגרים סובלים מיתר לחץ דם. בקרב בני 65 ומעלה השיעור עלה ל- 53%. מנתוני משרד הבריאות עולה כי יתר לחץ דם הינה סיבת המוות ה-10 בקרב נשים והסיבה ה-11 בקרב גברים בישראל.

בהקשר של אבחנת יתר לחץ דם עולות מספר שאלות חשובות, שרצוי כי כל מטופל ידע את התשובות להן:

1. כל כמה זמן יש למדוד את לחץ הדם טרם האבחנה?

תדירות המעקב אחר לחץ הדם נקבעת על-פי ערכי לחץ הדם שהתקבלו בבדיקה הראשונה. אם נמדד לחץ דם נמוך מ-120/80 ניתן להסתפק מעתה במדידה אחת לשנה. אם נמדדים ערכים גבוהים מ- 120/80 אולם נמוכים מ-140/90 יש למדוד את לחץ הדם אחת לשישה חודשים. כאשר נמדדים ערכים גבוהים מ-140/90 אך נמוכים מ-160/100 יש לעקוב אחר לחץ הדם כל מספר שבועות עד לקביעת האבחנה והטיפול. אם ערכי לחץ הדם שנמדדו גבוהים מ-160/100 יש לעקוב אחריהם אחת למספר ימים ולהתחיל טיפול בהקדם.

2. כיצד יש לעקוב אחר לחץ הדם לאחר האבחנה של יתר לחץ דם?

ההמלצה היא לעקוב ולמדוד את לחץ הדם באופן סדיר בבית באמצעות מכשירים אוטומטיים. לרוב מומלץ לבצע מדידות ביתיות לצורך מעקב אחר התגובה לטיפול, וכן במקרים בהם עולה החשד לתסמונת "החלוק הלבן" (כאשר ערכי לחץ דם מוגברים באופן זמני במדידות במרפאה, אך תקינים במדידות בבית). בעת מדידה בבית, יש לרשום את ערכי לחץ הדם וכן את השעה בה נמדדו. 

3. האם המכשירים האוטומטיים למדידת לחץ דם בבית אמינים?

קיימים היום מכשירים אוטומטיים רבים למדידת לחץ דם עצמית שהם יעילים ואמינים. מומלץ לבצע אימות של יעילות המכשיר הביתי אחת למספר חודשים באמצעות השוואה בין ערכי לחץ הדם הנמדדים על-ידי המכשיר הביתי למדידה שמתקבלת בעזרת מכשיר ידני במרפאה. המכשירים המודדים את לחץ הדם בחלק התחתון של האמה אומנם נוחים יותר לשימוש, אולם פחות מדויקים, ולכן מומלץ להימנע משימוש בהם. גם אמינותם של מכשירים למדידת לחץ הדם באצבע שנויה במחלוקת.

4. במדידות לחץ הדם בבית מתקבלים ערכים שונים, מה נכון?

כאשר מבצעים מדידות של לחץ הדם בבית יש לקחת בחשבון מספר נקודות :

• תתכנה תנודות של עד 20 מ"מ כספית בין מדידות לחץ הדם בזמנים שונים במהלך היממה, שעשויות להיות במסגרת התנודתיות התקינה של לחץ הדם במשך היום. אולם, אם קיימת עליה מתמדת ומחמירה בערכי לחץ הדם הנמדדים בבית, יש לדווח על כך לרופא.

• לקביעת ממוצע לחץ הדם יש לבצע מספר מדידות בשעות שונות ביממה.

• אם מתגלות תנודות גדולות בערכי לחץ הדם במדידות חוזרות, יש להמשיך ולמדוד עד שמתקבלות 3 מדידות בהן הפרש לחץ הדם קטן מ-5 מ"מ כספית ולהשתמש בערכים אלו לקביעת ערכי לחץ הדם הממשיים.

• לקביעת יעילות הטיפול יש צורך במדידה של לחץ הדם בשעה קבועה ובאותו מנח גוף ומצב גופני. עדיף לבצע מדידה זו מוקדם בבוקר.

5. האם יתר לחץ דם זו מחלה תורשתית?

מרבית המקרים של יתר לחץ דם (כ-90%) מוגדרים כיתר לחץ דם ראשוני, ללא סיבה משנית שגרמה לכך. במרבית המקרים הללו קיים סיפור משפחתי ברור של מחלת יתר לחץ דם אצל ההורים או אצל האחים והאחיות. לתורשה גם חשיבות רבה בהגדרת הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם. חולים שאחד מבני משפחתם הקרובה לקה בגיל צעיר באירוע לבבי או אירוע מוחי, נמצאים בסיכון מוגבר לחלות גם.

6. איזה בדיקות מומלץ לבצע לאחר אבחון של יתר לחץ דם?

כאשר נעשית אבחנה של יתר לחץ דם צריך לבצע הערכה במספר מישורים:

• לקבוע האם מדובר ביתר לחץ דם ראשוני או משני.

• להעריך את מידת הפגיעה באיברי המטרה, כגון לב, כליות, עיניים וכלי דם, מה שגם משפיע על מידת אינטנסיביות הטיפול.

• לזהות גורמי סיכון לבביים נוספים שעלולים להחמיר את הנזקים כתוצאה מיתר לחץ הדם, כגון סוכרת, הפרעות בשומנים בדם, עודף משקל וכדומה.

הבדיקות המומלצות אצל כל החולים המאובחנים כסובלים מיתר לחץ דם כוללות בדיקת דם של תפקודי כליות, רמות מלחים בדם (נתרן ואשלגן), בדיקת דם לסוכר, ספירת דם, בדיקת שתן כללית, בדיקת פרופיל שומנים בדם ואקג. בדיקות נוספות יומלצו על-ידי הרופא בהתאם לחומרת לחץ הדם ושיקולים נוספים ספציפיים לכל חולה.

7. מדוע יתר לחץ דם מזיק לבריאות?

יתר לחץ דם לאורך זמן, ובמיוחד ללא טיפול, גורם לנזק מכאני לכלי הדם ברקמות השונות. ניתן לראות עדות לנזק כזה גם בכלי הדם הקטנים (ניתן לראות זאת בכלי הדם הקטנים בקרקעית העין למשל) ובכלי הדם הגדולים. כלי הדם נחשפים ללחץ גבוה של הדם הזורם בתוכם ובעקבות זאת עוברים שינויים מכאניים טרשתיים, הגורמים להפרעה בזרימת הדם לאיברים החיוניים כמו הלב, המוח והכליות, ועשויים לגרום להתפתחות של מחלת לב כלילית, הפרעות קצב הלב, מחלה של כלי דם גדולים ברגליים, סיכון מוגבר לאירועים מוחיים ומחלת כליות שעלולה להתקדם עד כדי צורך בדיאליזה.

8. לאיזה ערכים יש להוריד את לחץ הדם?

מטרת הטיפול ביתר לחץ הדם היא להוריד את ערכי לחץ הדם לערכים נמוכים מ-140/90. ישנם חולים מסוימים, במיוחד כאלו עם מחלת לב קיימת, סוכרת ומחלת כליות, להם לעיתים הרופא ימליץ על הורדת לחץ הדם לערכים נמוכים עוד יותר. חשוב לדעת כי ערכי לחץ הדם במדידות בבית בדרך כלל נמוכים יותר מאשר הערכים הנמדדים במרפאה, ולכן לחץ הדם המוגדר כרצוי על פי מדידות ביתיות הינו כאשר הממוצע המתקבל במספר מדידות הוא נמוך מ-135/85.

9. האם יש טיפול ליתר לחץ דם מלבד תרופות?

שינויים באורח החיים חשובים ביותר לשיפור איזון לחץ הדם, אולם על פי רוב אינם מספיקים לכשעצמם, והם רק נלווים לטיפול התרופתי. שינויים אלו בהחלט יכולים להוביל לתגובה טובה יותר לטיפול התרופתי, ולעיתים מאפשרים גם הפחתת מינוני התרופות ומספר התרופות הדרושות לצורך איזון לחץ הדם. השינויים באורח החיים שצריך לבצע הם:

• הפחתת צריכת המלח בתזונה – התועלת גבוהה במיוחד באנשים מבוגרים ובכאלו שרגישים למלח. מומלץ לא לצרוך יותר מ-6 גרם מלח ליום (או 2.4 גרם נתרן ליום). חשוב לבדוק את כמויות הנתרן במזונות שאנו אוכלים בסימון התזונתי של המוצר ולהיות מודעים אליהן.

• הקפדה על דיאטה דלת שומנים ועשירה בפירות, ירקות ומוצרי חלב דלי שומן – הדיאטה עשויה להוריד את לחץ הדם וכן חשובה במניעת התפתחות התהליך הטרשתי.

• הפסקת עישון – עישון מפחית את יעילות הטיפול התרופתי להורדת לחץ הדם.

• פעילות גופנית – פעילות אירובית עשויה להוריד את לחץ הדם. מומלצת הליכה מהירה של 40 דקות כ-3-5 פעמים בשבוע, או לחילופין שחיה. פעילות אירובית מאומצת קצרת טווח או הרמת משקולות לא משפיעות על הורדת לחץ הדם.

• הפחתת צריכת אלכוהול – אלכוהול מגביר את הסיכון ללקות באירועים מוחיים ומפחית את יעילות התרופות להורדת לחץ הדם. נשים ואנשים רזים רגישים במיוחד להשפעות המזיקות של האלכוהול.

• ירידה במשקל – ירידה במשקל מורידה את לחץ הדם ומשפרת את התגובה לטיפול תרופתי.

• הירגעות ותרגילי נשימה – מתח נפשי וחרדה עלולים להעלות את לחץ הדם באופן פתאומי, למרות שאין הוכחות לכך שהם גורמים להתפתחות של מחלת יתר לחץ דם קבועה. הפגת המתח בדרכים שונות עשויה להוריד את לחץ הדם. תרגילי נשימה איטית ועמוקה עשויים להוריד את לחץ הדם. תרגיל של 10-15 דקות ביום מאפשר לנשום נכון ולהפחית את לחץ הדם.

- להרחבה על הדרכים הטבעיות להורדת לחץ דם 

10. כיצד נקבע הטיפול התרופתי וכמה זמן יש לקבל את התרופות?

יתר לחץ דם הינה מחלה כרונית ולכן הטיפול על פי רוב נמשך שנים ארוכות, לפעמים כל החיים, כל עוד ערכי לחץ הדם גבוהים. הטיפול התרופתי ביתר לחץ דם מגוון מאוד וקיימות תרופות רבות מקבוצות שונות. יש לציין כי התגובה לטיפול אינה מושגת בדרך כלל מייד עם תחילת הטיפול, ויש להמתין מספר שבועות לפני השגת איזון טוב. לכן, אין מקום לביצוע בדיקות מרובות מדי עם תחילת הטיפול או לחילופין להפסיק את הטיפול בגלל שלחץ הדם לא יורד מיד בתחילתו.

הרופא ייקבע מהו שילוב התרופות הרצוי באופן ספציפי לכל חולה על-פי שיקולים שונים, כגון מחלות רקע נוספות, בדיקות הדם, חומרת לחץ הדם וכדומה. יש להתמיד בטיפול ולא לעשות בו שינויים ללא התייעצות עם הרופא המטפל.

- להרחבה על התרופות ליתר לחץ דם

* הכותבת היא מומחית ברפואה פנימית ונפרולוגיה ומנהלת קהילות לחץ דם וכליות ברשת החברתית-בריאותית כמוני