דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
ישראל במלחמה: 8 עצות מפסיכולוג
סיפורי הזוועה, חוסר הוודאות, התמונות הקשות והאזעקות: ריכזנו עצות שיעזרו לעבור את הימים הקשים ולשמור עד כמה שניתן על בריאותינו הנפשית
עם פרוץ המלחמה, שהשפעתה מחלחלת לכל תחומי החיים, נראה שעבור רבים מאתנו לא ניתן לעשות יותר מדי, אלא רק להתפלל שהמצב יסתיים כמה שיותר מהר, עם כמה שפחות נפגעים ועם הנעדרים והחטופים בבית. עד שזה יקרה, מחכים לנו ימים קשים שנאלץ לעבור.
אלה ההמלצות שלי לדברים שניתן לעשות בניסיון לשמור על הבריאות הנפשית בימים אלה:
1. לספק את הצרכים הבסיסיים
רעב, צמא וחסך בשינה הינם גורמי סיכון מרכזיים לפגיעה בגוף ובנפש. חשוב להקפיד לאכול ארוחות מזינות, לשתות מים ולישון.
כדי להצליח להירדם, מומלץ לקבוע שעה בערב בה מכבים את המסכים ומתנתקים מהעדכונים מספיק זמן לפני השינה, ולהשתדל שלא לפתוח מסכים ולהתעדכן במיטה.
כל מה שאפשר לעשות בשביל לשפר את איכות השינה
2. לשמור על השגרה (במסגרת האפשר)
בימים של חוסר שגרה, שמרו ככל שאפשר על השגרה – קומו בבוקר, תתרחצו ותתלבשו. מי שפותח את הבוקר עם תפילה, מדיטציה, פעילות גופנית, השקיית עציצים – אל תפסיקו ואל תוותרו.
לא לשכוח את התרופות - ומי שצריך אסור שיישכח לאכול לפני נטילתן. זה לא הזמן להפסיק או לשנות טיפול תרופתי ללא התייעצות עם רופא.
3. להישאר פעילים
צפייה בדיווחי החדשות אומנם מתישה, אך זו לא פעילות. יש לזוז, להתעסק בדברים אחרים ולהרגיש יעילים. כן, זה בדיוק הזמן לנקות את הארונות ולהחליף מבגדי קיץ לחורף. להכין אוכל, לדאוג לשכנים, להעסיק את הילדים. הסחת הדעת, תחושת המשמעות, הפעלת הגוף והמחשבה - יעזרו לכם להיות חסינים יותר וגם לישון בלילה טוב יותר.
כך תעסיקו את הילדים כשאי אפשר לשחק בחוץ
4. להסיח את הדעת
אי אפשר להישאר בריא בגוף ובנפש אם המיקוד לאורך כל היממה הוא בזוועות. כבו התראות בטלפון והיכנסו להתעדכן רק שמתאים. הניחו את המסכים לטובת פעילויות אחרות. גם אם המסך פתוח – בחרו בתכנים בידוריים, לא אקטואליה. ספקי תוכן רבים פתחו תכנים וערוצים לקהל הרחב ללא תשלום – נצלו את ההזדמנות כדי להסיח את הדעת.
5. להיזהר מעדכונים קיצוניים
אנחנו חיים בתקופה מודרנית בה אפשר לצרוך עדכונים באופן עצמאי. לצד החופש והקידמה, טמונה כאן סכנה גדולה. ניתן לחוות טראומה מהתבוננות בתמונות וסרטונים! בעבר הייתה התקשורת המסורתית שמסננת ומצנזרת תכנים לא מתאימים, אך כיום כל אחד יכול לקבל זאת לטלפון – גם אם לא ביקש. חשוב לא לפתוח או לשלוח תכני זוועה – אלה יכולים להשאיר חותם שלא ישכח.
אם יש ילדים בבית חשוב להקפיד שבטלוויזיה יהיו תכנים המתאימים להם ושלא תהיה פתוחה עם עדכוני חדשות ברקע.
6. לא להישאר לבד
אנחנו כבר מכירים את זה מהקורונה – הנזקים של להיות לבד. אנחנו גם כבר מתורגלים בפתרונות. נצלו את הזמן למפגשים משפחתיים – במקום שכל אחד יסתגר בחדר שלו. דברו שאלו ושתפו, כמובן ברמה המתאימה לגיל ולמצב הנפשי. קפצו לשכנים. היו בקשר עם חברים ובני משפחה בפלטפורמות כגון ווטסאפ וידיאו, זום וכדומה. דברו עם מי שעושה לכם טוב והתרחקו מקבוצות מלחיצות ומאיימות. כמובן שיש פלטפורמות ייעודיות בהן ניתן לשתף ולהיות ביחד גם ברשת - כמו באתרים "כמוני" ו״מוטק׳ה״.
7. לעזור לאחרים
כל המחקרים מראים שאנשים מרגישים טוב יותר ומתגברים על משברים קשים במקרה שהצליחו לעזור לאחרים. אין צורך בדברים הרואיים - הכנת אוכל, קניות או תרומת דם לנפגעי המלחמה והלוחמים, או סיוע לאנשים בסביבתכם הקרובה שאולי סובלים מבדידות או חרדה - לדאוג לשלום השכנים, להביא לשכנה המבוגרת שחוששת לצאת מהבית קניות מהמכולת או לשמור על הילדים של השכנה הצעירה שבעלה במילואים כדי שתוכל להתקלח. אפילו לספק מענה ועצה אחראיים לפנייה של אחר ברשת. כל אלו יחזקו גם את הסביבה לה עזרתם וגם אתכם.
לחצו כאן לדף שמרכז התנדבויות במבצע חרבות ברזל
8. להפגין חמלה עצמית
זה בסדר לכעוס וזה בסדר לדאוג ולפחד. לגיטימי להיות מתוחים ולא להצליח לתפקד באופן "מושלם". חוסר חשק, עייפות, עצבנות - כולן תגובות טבעיות בעתות חירום. אל תאשימו את עצמכם, אלא חשבו מה יכול לעזור לכם. דמיינו ילד קטן (שבעצם נמצא בתוך כולנו – הילד הפנימי שלנו) שרואה את המראות הקשים והוא מפחד וחסר חשק – האם הייתם כועסים עליו שזה מצבו ומענישים אותו שלא מבצע את כל המטלות? ודאי שלא. בדיוק אותו יחס תנו גם לעצמכם. הבינו שזו תגובה נורמלית, דברו עם מי שעוזר לכם (שאתם מכירים או ממוקדי העזרה), בצעו פעולות מרגיעות, הרחיקו דיווחים מלחיצים ועזרו לעצמכם להתאושש. לילדים קטנים יש מבוגרים שידאגו להם ועל המבוגרים לדעת לדאוג לעצמם (ואם זה קשה לבקש עזרה).