(איור ועיצוב: ירדן אדר. אנימציה: לירן טביב)

בשנים האחרונות, עם העלייה בממדי ההשמנה, נחשפות במלוא עוצמתן הסכנות של שומן עודף. ירידה במשקל תסייע להפחית את הסיכונים ותיטיב עם הבריאות, גם אם היא אינה גדולה. בלי קשר למשקל המטרה, מחקרים הראו שאפילו ירידה קלה במשקל – החל מירידה של 5% ממשקל הגוף ההתחלתי – עשויה להפחית לחץ דם, להפחית כולסטרול בדם, לסייע באיזון רמות הסוכר בדם ולהפחית משמעותית את הסיכון למחלות כרוניות הקשורות להשמנה.

לצורך ירידה קלה במשקל נדרשת הקפדה על אורח חיים בריא הכולל תזונה בריאה – כזו המבוססת על צריכה גבוהה של פירות וירקות, צריכת חלבונים ממוצרי מזון דלי שומן ולא מעובדים, מעבר מדגנים פשוטים לדגנים מלאים והפחתה משמעותית בצריכת מזונות המכילים סוכר. לצד זאת נדרשת גם פעילות גופנית סדירה, לפחות 150 דקות בשבוע.

ניתן להיעזר גם בתרופות מרשם לטיפול בעודף משקל והשמנה המיועדות כיום בשילוב עם אימוץ אורח חיים בריא לאנשים עם מדד השמנה BMI בערך של 30 יחידות ומעלה או בערך של 27 יחידות ומעלה במידה וישנם מצבים כרוניים נלווים כמו לחץ דם גבוה או סוכרת סוג 2. טיפול בתרופות בשילוב אורח חיים בריא הוכח כתורם להפחתה ממוצעת של בין 3% ל-10% מהמשקל ההתחלתי.

ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר ומנהל מחלקה פנימית ד' בבית חולים השרון שבמרכז הרפואי רבין מסביר שכיום, לאנשים עם השמנת יתר (כשמדד ההשמנה BMI הוא 30 יחידות ומעלה) יעד הטיפול התרופתי הוא ירידה של לפחות 10% במשקל. לדבריו "היעד שנקבע אינו אומר שמי שמפחית פחות מ-10% ממשקלו אינו משיג רווח בריאותי. גם הפחתה של 5% עד 10% תורמת רווח רפואי ברור".

כמה צריך לרדת במשקל כדי לזכות בהטבות משמעותיות?

ככלל, האיגודים הרפואיים בישראל ממליצים שלא להציב כמטרה משקל סופי ספציפי כדי שלא ליצור אכזבה מיותרת ולעתים אף תגובת נגד הפוכה של עלייה במשקל.

לפי הנחיות האיגודים הרפואיים בישראל למניעה וטיפול בהשמנת יתר שפורסמו בשנת 2003, יעד הירידה במשקל וקצב הירידה במשקל חייבים להיות סבירים וברי השגה, והירידה צריכה להיות מדורגת, כשלרוב האנשים עם השמנה הפחתה של 10% במשקל הגוף – בקצב של כחצי קילוגרם לשבוע – מהווה יעד סביר.

"גם ירידה של 5% עד 10% במשקל משמעותית בשיפור המצב המטבולי, ויתכן ותאפשר את הפחתת הטיפול התרופתי במחלות הנלוות להשמנה", נקבע בהנחיות.

 גם הנחיות קליניות מטעם האיגודים הרפואיים למניעה וטיפול בהשמנת ילדים ובני נוער בישראל מפברואר 2015 קובעות כי ירידה של 8% עד 10% בערכי מדד ההשמנה BMI מהווה יעד ראשוני סביר להשגת שיפור בריאותי בילדים ובני נוער בעלי עודף משקל והשמנה.

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (ה-CDC) קובע אף הוא כי גם לירידה צנועה במשקל של 5% עד 10% עשויים להתלוות יתרונות גדולים, לרבות שיפור בלחץ הדם, ירידה ברמות הכולסטרול והסוכר בדם והפחתה בסיכון למחלות כרוניות הקשורות להשמנה, גם כשהאדם שהוריד ממשקלו עדיין מצוי בטווח המוגדר כעודף משקל או השמנת יתר. 

ההשפעה של ירידה קלה במשקל על בריאות הלב וכלי הדם

לפי מסמך של המכון הלאומי ללב, ריאות ודם בארה"ב (NHLBI), ירידה קלה של 5% עד 10% מהמשקל למשך שישה חודשים מפחיתה את הסיכון למחלות לב, וזאת על רקע תרומתה להעלאת רמות הכולסטרול הטוב (ה-HDL) ולהפחתת השומנים מסוג טריגליצרידים בדם וכן להפחתת לחץ הדם – כאשר אלה מובילים בין השאר לירידה בסיכון לטרשת עורקים, התקפי לב, אי ספיקת לב, הפרעות בקצב הלב ושבץ מוחי.

חוקרים אמריקאים שבחנו את השפעותיה של ירידה מתונה במשקל בקרב אנשים עם סוכרת סוג 2 דיווחו ביולי 2011 בכתב העת Diabetes Care כי בהשוואה לאנשים שמשקלם נשאר יציב למשך שנה, ירידה של 5% עד 10% במשקל העלתה ב-69% את הסיכויים לעלייה של 5 מ"ג/לדציליטר בערכי הכולסטרול הטוב וכן העלתה ב-56% את הסיכוי לירידה של 5 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם הסיסטולי, העלתה ב-48% את הסיכוי לירידה של 5 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי והעלתה פי 2.2 את הסיכויים לירידה של 40 מ"ג/לדציליטר בערכי הטריגליצרידים בדם.

צוות נוסף של חוקרים אמריקאים דיווח בספטמבר 2016 בכתב העת Translational Behavioral Medicine כי ירידה מוגבלת של עד 5% במשקל מסייעת רק בהפחתת רמות הטריגליצרידים בדם, ואילו ירידה של 5% עד 10% מובילה להפחתת הכולסטרול הרע ה-LDL ולהפחתת טריגליצרידים.

סקירה שבוצעה מתוך מאגר המחקרים הקליניים Cochraine ביולי 2015, הראתה כי גם ירידה של 4 ק"ג במשקל מיטיבה עם לחץ הדם וגוררת עמה ירידה ממוצעת של 4.5 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם הסיסטולי ו-3 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם הדיאסטולי.

ההשפעה של ירידה קלה במשקל על מניעה וטיפול בסוכרת

ירידה קלה במשקל תורמת גם לשיפור ברמות הסוכר בדם ובכך תורמת למניעת סוכרת סוג 2 ומיטיבה עם אנשים שכבר אובחנו עם סוכרת. לפי הנחיות כח המשימה הישראלי לקידום בריאות ורפואה מונעת, הוכח כי ניתן למנוע סוכרת במידה רבה בשילוב של ירידה של 7% במשקל, פעילות גופנית בהיקף של 150 דקות בשבוע ותזונה בריאה המורכבת מ-30% שומן, 7% שומן רווי ו-14 גרם סיבים תזונתיים לכל אלף קלוריות.

המחקר האמריקאי מיולי 2011 שנערך בקרב אנשים עם סוכרת סוג 2 והוצג מקודם, העלה כי ירידה של 5% עד 10% במשקל לאורך שנה העלתה פי 3.52 את הסיכויים לירידה של 0.5% בערכי ההמוגלובין המסוכרר בדם.

הפחתה קלה במשקל גם תורמת לירידה בעמידות של הגוף להורמון האינסולין –  ההורמון שאחראי לשמירה על רמות סוכר תקינות בדם.

מחקר אמריקאי שפורסם בספטמבר 2006 בכתב העת Diabetes Care ובחן את ההשפעות של ירידה במשקל על הסיכון לסוכרת, מצא כי במעקב שנמשך 3.2 שנים בממוצע, לכל 5% ירידה במשקל, הסיכון לפתח סוכרת ירד ב-25%.

אחת העבודות של חוקרים אמריקאים מהמרכז לתזונת האדם באוניברסיטת וושינגטון, שמומנה על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) ופורסמה בפברואר 2016 בכתב העת Cell Metabolism, מבהירה כי באופן כללי, ירידה מתונה של 5% ממשקל הגוף משפרת דרמטית את מצבם הרפואי של אנשים עם השמנת יתר. ברמה הביולוגית, זיהה המחקר כי ירידה קלה שכזו משפרת את מצב רקמות השומן של הגוף הקרויה 'הרקמה האדיפוזית' (Adipose Tissue), ותורמת לבריאות הכבד, תפקודי תאי בטא בלבלב האחראים למנגנון התפתות סוכרת ומשפרת את רגישות השרירים להורמון האינסולין. באופן מפתיע נמצא כי בעוד שרקמות שריר בגוף מגיבים היטב גם לירידה נוספת במשקל הגוף, הרקמות השומניות והכבד מנצלים את מקסימום היתרונות מירידה של 5% במשקל.

ההשפעה של ירידה קלה במשקל על הסיכון לסרטן

ירידה מתונה במשקל עשויה למנוע גם סרטן, ולפי מחקרים מפחיתה את הסיכון בעיקר לגידולים סרטניים שנקשרו באופן משמעותי לעודף משקל והשמנה, לרבות סרטן השד, סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס, סרטן שלפוחית השתן וסרטן הכליות.

מחקרים רבים קושרים בין השמנה לסרטן, לרבות מחקר משנת 2014 שבוצע בבריטניה בקרב מעל ל-5 מיליון בוגרים והעלה כי מתוך 22 סוגי סרטן שנבדקו, משקל עודף מעלה את הסיכון לעשרה סוגי סרטן נפוצים: סרטן הרחם, סרטן כיס המרה, סרטן הכליות, סרטן צוואר הרחם, סרטן בלוטת התריס, לוקמיה, סרטן כבד, סרטן מעי גס, סרטן השחלות וסרטן שד בנשים לאחר גיל המעבר.

בין העבודות שהדגימו ירידה בסיכון לסרטן כתוצאה מהפחתה מתונה במשקל – "מחקר האחיות האמריקאי" (WHI) המהווה מחקר מעקב נרחב באוניברסיטת הרווארד בקרב 61,335 נשים לאחר גיל המעבר, שמצא כי ירידה של 5% בלבד במשקל הגוף לאחר גיל המעבר מפחיתה ב-12% את הסיכון לסרטן שד חודרני, כפי שדווח בדצמבר 2017 בכנס סן אנטוניו לסרטן השד (SABCS). מחקר אמריקאי נוסף שפורסם בפברואר 2017 בכתב העת Journal of Clinical Oncology, וכלל 36,794 נשים מתוך "מחקר האחיות", העלה כי ירידה של 5% במשקל בקרב נשים לאחר גיל המעבר גם מפחיתה ב-29% את הסיכון לסרטן הרחם.

למרות זאת, רוב הראיות כיום על הפחתת הסיכון לסרטן עקב ירידה במשקל נסמכות על נתונים בקרב אנשים שעברו ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה שהשילו קילוגרמים רבים ממשקלם. לפי עמדת המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) שעודכנה בינואר 2017, המחקרים כיום עדיין לא הוכיחו האם ההפחתה בסיכון לסרטן היא תוצאה של ירידה מכוונת במשקל או ירידה שאיננה מכוונת, ואולי קשורה למצב הבריאותי של המטופל.

ההשפעה של ירידה קלה במשקל על מפרקים

משקל עודף מפעיל לחץ על המפרקים בגוף, בעיקר מפרקי הרגליים, ועלול גם לעודד תגובה דלקתית במפרקים שהיא אוטואימונית – כזו שמקורה בשיבוש פעילותה של המערכת החיסונית הטבעית של הגוף.

השמנה מהווה גורם סיכון משמעותי לדלקות מפרקים אוטואימוניות. מחקר ישראלי מהמרכז הרפואי שיבא שפורסם בספטמבר 2014 בכתב העת Autoimmunity Reviews שופך אור על הקשר הביולוגי בין דלקתיות והשמנה: רקמות שומן מפרישות הורמונים מסוג אדיפוקינים(Adipokines) הכוללים לפטין, אדיפונצין, רסיסטין וויספאטין, ואלו מווסתים את תפקוד הגוף בתגובה לפעילות המערכת החיסונית.

מחקרים נוספים מצאו ראיות לכך שירידה מתונה במשקל מורידה את הסיכון לדלקות מפרקים. מחקר מאיטליה שפורסם בספטמבר 2015 בכנס הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה, מצא כי ירידה של 5% ומעלה במשקל הגוף משפרת את התוצאות של חולים עם דלקת מפרקים שגרונתית במבחן DAS המהווה מדד לפעילות המחלה. נמצא כי במעקב של שישה חודשים אחר חולים בדלקת מפרקים שגרונתית שעברו דיאטה מיוחדת, כשליש מתוך אלו שהשילו 5 אחוז ומעלה ממשקלם (35%) חוו הפוגה במחלה (remission), בהשוואה ל-9.1% בלבד מבין אלו שהצליחו להוריד פחות מ-5% משקל הגוף.

ההשפעה של ירידה קלה במשקל על כאבים

הקשר בין השמנה לעלייה ברמה של כאבים כרוניים כבר ידוע לקהילה הרפואית והוכח בעבודות רבות. כך, למשל, מחקר אמריקאי משנת 2012 העלה כי אנשים שמנים סובלים מכאב לעיתים קרובות יותר, גם אם הם בריאים, וגם לאחר שמנטרלים את השפעתם של מצבים כרוניים מקבילים שידועים כגורמים לכאב כמו דלקת פרקים, דיכאון, בעיות גב וסוכרת סוג 2. מחקר נוסף מינואר 2013 מצא כי השמנה מעלה את הסיכון לכאבי גב –  המוכרים ככאבים השכיחים ביותר.

ההנחה הרווחת עד כה כי כאב שנלווה להשמנה יתבטא באזורים בגוף שנצבר בהם ממשקל עודף, כמו הברכיים, הירכיים והגב התחתון. עם זאת, במחקר אמריקאי שפורסם בדצמבר 2017 נמצא כי אנשים עם משקל עודף שהפחיתו 10% בלבד ממשקלם חוו ירידה של 20% בסיכון לסבול מכאבים, גם באזורים נטולי שומן עודף, ובעיקר בבטן התחתונה, הזרועות, החזה והלסת. החוקרים מעריכים כי ירידה מתונה במשקל משפיעה ישר על מנגנונים מרכזיים השולטים על תחושות כאב במוח ובחוט השדרה.

ההשפעה של ירידה קלה במשקל על איכות השינה

ירידה מתונה במשקל מסייעת גם לשיפור איכות השינה. מחקרים רבים קושרים בין משקל עודף לבין פגיעה באיכות השינה, לרבות סיכון מוגבר להתפתחות דום נשימה בשינה המתאפיינת בנחירות. לפי הראיות הידועות כיום, אנשים עם עודף משקל והשמנת יתר נמצאים בסיכון גבוה עד פי 4 לפתח דום נשימה בשינה בהשוואה לאנשים עם משקל תקין, וזאת על רקע הצטברות שומנים באזור דרכי הנשימה העליונות שעלולים להוביל לשיבוש מכאני ביכולת הנשימה בלילה.

במחקר אמריקאי שמומן על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו פורסמו במארס 2015 בכתב העת Obesity, נמצא כי לאורך חצי שנת מעקב, ירידה מתונה במשקל בקרב אנשים עם משקל עודף בהיקף של 5% ומעלה משפרת את איכות השינה, ומוסיפה 21.6 דקות של שינה לעומת אלה שלא מפחיתים במשקלם, לעומת תוספת של 1.2 דקות בלבד בקרב אנשים שהפחיתו פחות מ-5% ממשקל גופם.

מחקר אמריקאי שפורסם בדצמבר 2000 בכתב העת JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית העלה כי בבחינת מדד להפרעות בנשימה בשינה (AHI) לאורך ארבע שנים, עלייה של 10% במשקל מובילה להחמרה של 32% במדד, ואילו ירידה של 10% במשקל מביאה להקלה של 26% במדד, מה שמצביע על ירידה משמעותית בסיכון לדום נשימה בשינה. ההסבר הפיזיולוגי אמור להיות פשוט: כשרקמות השומן שחוסמות את דרכי האוויר בגרון יורדות – הנשימה בשינה משתפרת.

אך עם זאת, הראיות בנושא זה אינן חד משמעיות, ולפי מחקר אמריקאי שפורסם באוגוסט 2008 בכתב העת JCSM של האקדמיה האמריקאית לרפואת השינה, אנשים עם השמנת יתר שעברו ניתוח בריאטרי לקיצור קיבה לא השתפרו במדד להפרעות נשימה בשינה (AHI) באופן משמעותי, או שלא השתפרו כלל, והמשיכו להציג דפוסים של סיכון גבוה להפרעות נשימה בשינה, לרבות נחירות.

עוד השפעות של ירידה במשקל על הגוף

ההשפעה של ירידה קלה במשקל על הבריאות המינית

הפחתה מתונה ומכוונת במשקל עשויה לשפר את ההנאה המינית. במחקר מסינגפור ואוסטרליה שפורסם באוקטובר 2011 בכתב העתJournal of Sexual Medicine נמצא כי ירידה של 5% עד 10% במשקל בלבד במשך חודשיים משפרת את החוויה המינית בקרב גברים עם סוכרת ומפחיתה את הסיכון להפרעות בזקפה.

מחקר אמריקאי מאוניברסיטת דיוק שפורסם בשנת 2011 בכתב העת Journal of Sex and Marital Therapy העלה כי השיפור בתפקוד המיני המושג מירידה קלה במשקל בעזרת תרופות להורדה במשקל גדול יותר אצל גברים, אולם ייתכן וממצא זה קשור בנכונות גבוהה יותר של גברים לדווח על שיפור בהשוואה לנשים או על חוסר נכונות של גברים לדווח על כישלון.

ההשפעה של ירידה קלה במשקל על הבריאות הנפשית

השיפור בהיבט הנפשי של ירידה מתונה במשקל הודגם בעבודות רבות. סקירת ספרות בנושא שפורסמה בינואר 2014 בכתב העתAppetite על ידי חוקרים מסינגפור ובריטניה, העלתה כי ירידה של 5% במשקל הגוף תורמת משמעותית לשיפור איכות החיים הכוללת, בתחושת החיות ובבריאות הנפש. מבין 36 מחקרים שנסקרו, ארבעה הראו כי השיפור הוא תלוי אחוז המשקל שהצליח המטופל להשיל, והוא גובר כשהירידה במשקל משמעותית יותר - בהיקף של 10% ממשקל הגוף ומעלה.

מחקר אמריקאי שפורסם במאי 2009 בכתב העת Obesity העלה כי חרף הקושי של אנשים במצוקה נפשית להיכנס לדיאטות, נבדקים עםדיכאון שנכנסו לדיאטה מתוכננת השילו בממוצע 8% ממשקלם וחוו שיפור בתסמיני הדיכאון כפי שנמדדו בשאלונים (BDI-II).

עם זאת, יש לזכור כי ירידה במשקל בקרב אנשים עם מצוקה נפשית צריכה להיות מתוכננת כדי להפוך למועילה. זאת מאחר ומצבי לחץ ומצוקה נפשית גם עלולים להאיץ ירידה לא מתוכננת במשקל שאיננה מלווה בשיפור במצב הרוח, אלא להיפך – מעלה את הסיכון לתחלואה נפשית וכרונית.

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר ומנהל מחלקה פנימית ד' בבית חולים השרון שבמרכז הרפואי רבין

עדכון אחרון: אפריל 2018