ניוון מקולרי גילי היא מחלת עיניים שמתאפיינת בניוון תאים באזור המקולה במרכז הרשתית, ומתבטאת בפגיעה בחדות הראייה במרכז שדה הראייה. המחלה מתבטאת בשלב המוקדם ה'יבש' בהופעת משקעים שומניים במרכז הרשתית, ואילו בשלב מתקדם בתהליכים ניווניים מתקדמים בתאים ברשתית החיוניים לראייה במסגרת סיבוך המכונה 'אטרופיה גאוגרפית', או בצמיחת כלי דם פתולוגיים ברשתית בשלב המתקדם של המחלה המכונה 'השלב הרטוב'. בשלב זה נדרשים טיפולים בהזרקות תוך עיניות שהוכחו ביעילותם בעיכוב התקדמות המחלה. ניוון מקולרי גילי מהווה כיום את הסיבה הראשונה במעלה להתפתחות עיוורון בישראל.

גורמי הסיכון להתפתחות ניוון מקולרי עדיין אינם ידועים לאשורם, וההנחה כי לרוב המחלה מתפתחת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. מחקרים מצאו קשר בין המחלה לעישון סיגריות, שמהווה את גורם הסיכון הראשון במעלה למחלה שהוא בר מניעה, גם כשמדובר בעישון פסיבי. כמו כן, נמצא קשר בין משקל עודף למחלת העיניים.

עתה מצאו חוקרים מסין במסגרת מחקר שמבוסס על מאגר נרחב בבריטניה כי גם תפקוד ירוד של הריאות מעלה את הסיכון לפתח ניוון מקולרי גילי.

מדדי דלקת והשמנה

החוקרים ממרכזים רפואיים בעיר שנחאי שבסין ביצעו מחקר פרוספקטיבי תוך בחינת נתונים על 409,230 נבדקים הרשומים במאגר בריטי נרחב (UK Biobank). מאגר זה מרכז נבדקים בגילי 73-37 מ-22 מרכזים רפואיים בחבל ויילס בבריטניה ומסקוטלנד. החוקרים זיהו במשך 12.4 שנות מעקב בממוצע (ועד 14.9 שנים) כי 6,477 מהנבדקים שנכללו במדגם אובחנו עם שלבים שונים של ניוון מקולרי גילי. נבדקים אלו היו ברובן נשים מבוגרות, מעשנות סיגריות, עם רמות השכלה נמוכות ורמות נמוכות של פעילות גופנית, וכן מרביתן התמודדו עם מחלות כרוניות שונות, ובהן יתר לחץ דם, מחלות לב, שבץ מוחי וסוכרת.

בחינת הממצאים העלתה כי נבדקים עם תפקוד נמוך של הריאות היו בסיכון גבוה בעשרות אחוזים לפתח ניוון מקולרי גילי. כשתפקודי הריאות נאמדו על פי מדד נפח נשימה מקסימאלית (FVC), שמהווה מדד למעקב אחר מחלות ריאה אינטרסטיציאליות כמו פיברוזיס ריאתי, נבדקים עם רמות נמוכות במדד זה היו בסיכון גבוה ב-20% לניוון מקולרי גילי בהשוואה לנבדקים עם רמות גבוהות. כשתפקודי הריאות נבחנו לפי ערכי נפח נשיפה מאומצת בשנייה ראשונה (FEV1) ולפי מד שיא נשיפה (PEFR), המהווים מדדים למעקב אחר מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD, הסיכון של אלו שזוהו בבדיקות אלה עם תפקוד ריאתי ירוד היה גבוה ב-32% להתפתחות של ניוון מקולרי גילי.

בהמשך נמצא כי הסיכון להתפתחות ניוון מקולרי גילי בהתבסס על תפקודי הריאות גדל ככל שבדיקות דם זיהו יותר סמנים שמעידים על פעילות דלקתית מוגברת וסמנים שמעידים על בעייתיות בספירת כדוריות דם אדומות. כמו כן, נמצא כי הקשר בין תפקוד ריאתי ירוד לניוון מקולרי גילי היה משמעותי יותר אצל גברים, אנשים עם השמנה ומעשני סיגריות – כאשר ידוע ממחקרים כאמור כי עישון והשמנה הם גורמי סיכון לניוון מקולרי גילי.

החוקרים מסכמים כי "סיכון עודף לניוון מקולרי גילי זוהה אצל אנשים עם בעיות בתפקודי ריאות ומדדים דלקתיות". הממצאים מדווחים בגיליון יוני 2024 של כתב העת Journal of Global Health.

מזהמי אוויר ומחלת כליות סוכרתית

החוקרים מציעים, בהתבסס על הממצאים שהתקבלו, כי שיפור בתפקודי ריאות עשוי להשפיע על ירידה בסיכון לניוון מקולרי גילי ובכך לשפר את איכות החיים ואריכות ימים ולמנוע עיוורון. שיטות לשיפור בתפקוד הריאות כוללות גמילה מעישון, הימנעות מחשיפה למזהמי אוויר וכן ביצוע פעילות גופנית אירובית שמחזקת סיבולת לב-ריאה.

ממצאי המחקר מצטרפים לעבודות נוספות שמזהות לאחרונה גורמי סיכון חדשים לניוון מקולרי גילי שניתן להשפיע עליהם, לצד גורמי הסיכון הגנטיים.

מזה שנים שמתבסס ומתחזק הקשר בין עישון והשמנה לניוון מקולרי גילי. במאמר סקירה של חוקרים מבריטניה שפורסם עוד בספטמבר 2005 בכתב העת EYE נמצא כי עישון סיגריות מעלה פי 2 עד 3 את הסיכון לניוון מקולרי גילי, וכן נמצא כי הסיכון למחלת העיניים גדל ככל שכמות הסיגריות שמעשנים המטופלים ליום עלתה. סקירה של חוקרים מסין שפורסמה במארס 2016 בכתב העת IOVS מצאה כי השמנת יתר מעלה ב-32% את הסיכון להתפתחות השלב המתקדם של ניוון מקולרי גילי המאופיין בכלי דם פתולוגים ברשתית ובצורך בהזרקות תוך עיניות, כאשר לא נמצא במחקר קשר בין השמנה לשלב המוקדם של המחלה ("השלב היבש").

ובשנים האחרונות, במטה אנליזה מסין שפורסמה באפריל 2024 בכתב העת BMC Ophthalmology, נמצא כי חשיפה למזהמי אוויר קשורה אף היא להתפתחות ניוון מקולרי גילי, ובכלל זה חשיפה לחלקיקי זיהום אוויר שחודרים את דרכי הנשימה בקוטר של עד 2.5 מיקרון (PM2.5) וכן חנקן דו חמצני ואוזון, אם כי החוקרים לא הצליחו לבסס בהכרח קשר סיבתי בין המזהמים למחלת העיניים. כמו כן, חוקרים מסין דיווחו במאי 2024 בכתב העת Frontiers in Aging Neuroscience כי ייתכן שסוכרתיים עם פגיעה בכליות (נפרופתיה סוכרתית) מצויים אף הם בסיכון גבוה ב-11% לפתח ניוון מקולרי גילי, אם כי לא נמצא בעבודה קשר גורף יותר בין מחלת כליות כרונית לניוון מקולרי. לצד זאת, חוקרים אמריקאים דיווחו ביוני 2024 בכתב העת JAMA Ophthalmology כי מצאו שנטילת הורמון המלטונין לשיפור איכות השינה מלווה בירידה בסיכון להתפתחות ניוון מקולרי גילי.

Journal of Global Health, doi: 10.7189/jogh.14.04102