נשימה
מנהלי קהילה
ירידה בשכיחות האסתמה בישראל בעשור החולף
מחקר חדש חושף: לאורך עשור ירדה משמעותית התחלואה באסתמה בקרב מתבגרים יהודים ופחתה חומרת המחלה
מחקר חדש מישראל המבוסס על נתוני מתגייסים לצה"ל מזהה ירידה משמעותית בהיקפי האסתמה בקרב בנים מתבגרים מהאוכלוסייה היהודית מישראל וירידה מקבילה בחומרת המחלה כפי שבאה לידי ביטוי בגיל ההתבגרות.
החוקרים מהמרכז הרפואי שערי צדק, בית החולים הדסה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ואוניברסיטת תל אביב בחנו את שכיחות האסתמה מתוך מאגר הנתונים הרפואיים של בנים בגיל 17 שהיו מועמדים לגיוס לצה"ל, וכן מנתוני מאגר השחרורים מאשפוז במשרד הבריאות.
לאורך עשור, בין השנים 1999 ל-2008, ירדו ב-16.5% שיעורי התחלואה באסתמה בקרב מתגייסים לצה"ל מ-9.7% ל-8.1% מהמתגייסים. שיעור הסובלים מאסתמה המתבטאת בתסמינים תכופים ירד ב-28.5% מ-3.41% ל-2.44% מהמתגייסים, ושיעור הסובלים מאסתמה ברמה מתונה עד חמורה ירד ב-59.1% מ-0.88% ל-0.36% מהמתבגרים. במקביל, נמצאה עלייה של 7% לאורך העשור של בשכיחות המתבגרים שאובחנו עם אסתמה ללא תסמינים קליניים במשך שלוש שנים לפחות מ-1.84% ל-1.97%.
ממצאים נוספים מהמחקר הצביעו לאורך העשור (2008-1999) על ירידה של 42% בשיעור האשפוזים כתוצאה מאסתמה בגילי 74-5 משיעור של 13.02 ל-7.59 לכל עשרת אלפים איש. בשנים אלו גם אובחנה ירידה של 41% בשיעורי התמותה מאסתמה משיעור של 2.1 ל-1.4 לכל מאה אלף איש.
המגמה שזוהתה במחקר של ירידה בשכיחות האסתמה נצפית בשנים האחרונות במדינות מערביות נוספות כגון בריטניה וסינגפור, ותועדה גם במחקר בינלאומי על אסתמה ואלרגיות בילדות (ISAAC). המגמה מהווה שינוי כיוון במקביל לדיווחים לאורך שלושים שנים קודמות על עלייה במימדי האסתמה בהיקף בינלאומי, כולל בישראל. כך, למשל, מחקר משנות התשעים זיהה כי שיעורי האסתמה בקרב בנים שהתגייסו לצה"ל עלו ב-21% מ-7.9% בשנת 1986 ל-9.6% ב-1990. משנות התשעים הסתמנה מגמה של יציבות בשיעורי התחלואה באסתמה.
ירידה בחשיפה לעישון וזיהום אוויר
לממצא החדש המצביע על ירידה בשכיחות האסתמה ובחומרתה מספר הסברים אפשריים הקשורים לסיבות מוכחות שמעלות את הסיכון לאסתמה ולהתקפי אסתמה בילדים, לרבות ירידה ברמות זיהום האוויר, ירידה בהיקף החשיפה לעישון ולעישון פסיבי וירידה בחשיפה לאלרגנים סביבתיים נשאפים.
כך, למשל, שיעור המעשנים בישראל שעמד בשנת 1980 על 46% מהגברים ו-31% מהנשים ירד ל-28% מהגברים ו-16% מהנשים בשנת 2009, ובמקביל חלו לאורך השנים הגבלות רבות על עישון במקומות ציבוריים והמודעות הציבורית לנושא עלתה. כמו כן, לאורך שנות המחקר (2008-1999) למרות עלייה משמעותית במספר כלי הרכב בישראל, נרשמה ירידה בזיהום האוויר כפי שנמדדה על פי רמות תחמוצות חנקן (NOx), חנקן דו חמצני (NO2) וגופרית דו חמצנית (SO2). כמו כן, בשנים אלה נמדדה ירידה של 55% ברמות אבקני דשא נשאפים (מרמה של 506 ל-228 חלקיקים לכל מטר מעוקב) הקשורים על פי מחקרים באופן מובהק לתחלואה באסתמה.
ממצאי המחקר מנוגדים לדיווחים ממשרד הבריאות האמריקאי משנת 2011 על עלייה בהיקפי האסתמה מאז שנת 2011, חרף ירידה בזיהום אוויר וירידה בשיעורי המעשנים ובחשיפה לעישון פסיבי. בארה"ב נטען כי העלייה בממדי האסתמה שם מתועדת בעיקר במשפחות ממעמד סוציואקונומי נמוך שאינן מחזיקות בביטוח רפואי, אולם החוקרים הישראלים מציינים כי בישראל קיים ביטוח בריאות ממלכתי לכלל האוכלוסייה העשוי להסביר את ההבדל במגמות.
במחקר החדש השתתפו החוקרים ד"ר שלמה כהן, פרופ' אלי פיקאר וד"ר שמואל גולדברג ממחלקת ריאות ילדים במרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' נוויל ברקמן, פרופ' אברהם אביטל ופרופ' חיים שפרינגר מבית החולים הדסה, ד"ר לבנה קורדובה - הממונה על מערך ניטור אוויר ארצי במשרד להגנת הסביבה, ציונה חקלאי - מנהלת תחום מידע במשרד הבריאות ופרופ' עמרם אשל מהמחלקה למדעי הצמח באוניברסיטת תל אביב. ממצאיו התפרסמו בנובמבר 2014 בכתב העת Respiration.