נחירות חזקות על בסיס קבוע בילדים קשורות לבעיות התנהגות בהן היפראקטיביות, דיכאון ובעיות קשב. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Pediatrics.

מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין הפרעות נשימה בשינה ונחירות לבעיות התנהגות בילדים. מחקר שפורסם בתחילת השנה עקב אחר יותר מ-11,000 ילדים במשך 6 שנים ומצא כי ילדים קטנים ותינוקות עם הפרעות נשימה בשינה - כמו נחירות, נשימה מהפה ודום נשימה בשינה - נוטים יותר לפתח קשיי התנהגות כמו היפראקטיביות, בעיות קשב, אגרסיביות וסימפטומים רגשיים.

במחקר הנוכחי חוקרים מבית החולים לילדים Cincinnati ביקשו לבחון את הקשר בין העקביות של הנחירות לבעיות התנהגות בילדים קטנים. הם ערכו סקרים קבועים בקרב אימותיהם של 249 ילדים, החל מההיריון ועד שהגיעו לגיל שלוש שנים.

נמצא כי לילדים שנחרו בקול רם לפחות פעמיים בשבוע כשהיו בני שנתיים ושלוש היו יותר בעיות התנהגות בגיל שלוש, מאשר ילדים שלא נחרו או שנחרו בגיל שנתיים או שלוש, אבל לא בשני הגילאים. למעשה, ב-35% מהילדים שנחרו באופן קבוע היו בעיות התנהגות בהשוואה ל-12% בילדים שנחרו חזק, אבל לא בשני הגילאים ו-10% בקרב ילדים שלא נחרו יותר מפעם בשבוע.

עוד נמצא כי שני גורמים קשורים לסיכון מוגבר לנחירות חזקות קבועות: מצב סוציו-אקונומי נמוך והעדר הנקה או תקופת הנקה קצרה.

החוקרים אומרים כי בעוד שנחירות במשך תקופות קצרות (כמו בעת צינון) נפוצות בילדים, נחירות חזקות שנמשכות חודשים או שנים הן בעיה שאין להתעלם ממנה. הנחירות עלולות לסמן על בעיית נשימה בלילה העשויות להשפיע על התפקוד, ההתנהגות והמוח. המחקר מראה כי חשוב לאתר ילדים עם נחירות ולהפנותם לטיפול.

Pediatrics 2012; DOI: 10.1542/peds.2012-0045