מגורים בדירה בה לא מעשנים, לא מבטיחים כי הילדים לא יחשפו לסכנות שבעישון פסיבי. על פי מחקר חדש, לילדים שגרים בבנייני דירות יש בדם רמות גבוהות ב- 45% של קוטינין- כימיקל שמופק כאשר ניקוטין עובר פירוק בגוף, מאשר ילדים שגרים בבתים נפרדים כמו בתים פרטיים. 

המחקר התבסס על דגימות דם של יותר מ- 5,000 ילדים שגרים בבתים נפרדים (כמו קרוואנים ובתים פרטיים), בתים פרטיים צמודים ובנייני דירות. המחקר לא כלל ילדים מעשנים או בתים עם ילדים שדווח כי הוריהם מעשנים בתוך הבית.

התוצאות שפורסמו בכתב העת Pediatrics מראים כי בבניינים, אפילו אם אין אף אחד שמעשן בבית, החשיפה לעשן סיגריות עדיין קיימת.

החוקרים מאוניברסיטת רוצ'סטר מצאו כי יותר מ- 84% מהילדים שגרים בדירות ללא עישון נחשפו לעשון סיגריות, בהשוואה ל- 80% מהילדים שגרים בבתים פרטיים עם קירות משותפים עם השכנים, ו- 70% בקרב ילדים עם בתים נפרדים לחלוטין. בנוסף, רמות הקוטינין היו גבוהות באופן עקבי בילדים שגרו בדירות מאשר בילדים האחרים.

התוצאות נותרו משמעותיות גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון משתנים כמו גיל ועוני, שעלולים היו להשפיע על רמת החשיפה לעשן סיגריות.

המעשנים בדירות הסמוכות הם לא האשמים היחידים ברמות הקוטינין שבדמם של הילדים. חלק מהילדים נחשפים לעשן סיגריות בבית הספר, בבתים של חברים וייתכן שהוריהם עישנו מחוץ לדירה והעשן נדבק בבגדיהם. יחד עם זאת, העדויות עדיין מצביעות על זיהום האוויר בעשן סיגריות בדירות בבנייני מגורים.

עישון פסיבי קשור לסיכון מוגבר למוות בעריסה, אסטמה וזיהומים בדרכי הנשימה בילדים. החוקרים אומרים כי אנשים צריכים לדעת שההתנהגות של מעשן בדירה אחת, יכולה להשפיע על האנשים שגרים בדירות האחרות. עשן הסיגריות יכול למצוא את דרכו לדירה דרך הקירות, החלונות ומערכת האוורור. הם מקווים כי המחקר יעודד חוקים לאיסור על עישון בבנייני מגורים.

doi:10.1542/peds.2010-2046