קשב וריכוז
מנהלי קהילה
ילדים המטופלים בתרופות ל-ADHD מוטרדים בבית הספר
חוקרים אמריקאים מצאו כי ילדים המטופלים בתרופות להפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות נמצאים בסיכון מוגבר להטרדות והצקות מצד בני גילם
בשנים האחרונות עלה משמעותית שיעור הילדים שמאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז ומטופלים תרופתית כדי לשפר את הקשב ולהפחית תסמיני היפראקטיביות. לצד עלייה זו גוברת המודעות גם לבעיות שנלוות לטיפול התרופתי בהפרעות קשב, וזאת בין השאר גם לאור העובדה כי הטיפול המקובל ניתן בתרופה ריטלין אשר החומר הפעיל בה – מתילפנידאט – מוגדר כסם מסוכן וממכר.
כעת מדווחים חוקרים אמריקאים כי ילדים המטופלים בתרופות אלה נמצאים בסיכון גבוה יותר להפוך קורבנות להטרדות והצקות פיזיות ונפשיות בבית הספר ולגילויי אלימות מצד ילדים אחרים בני גילם.
במסגרת המחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן, נבחנו 4,965 תלמידים מחמישה חטיבות ביניים ותיכונים במשך ארבע שנים. כ-15% מהנבדקים אובחנו עם הפרעות קשב וריכוז ו-4% טופלו בתרופות למחלה במהלך השנה האחרונה, נכון למועד הבדיקה.
שוק שחור בבית הספר
ככלל, תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז דיווחו יותר כי היו קורבנות להצקות והטרדות בהשוואה לילדים שלא אובחנו בהפרעה. מעבר לכך, תלמידים מאובחנים שטופלו בתרופות בשנה האחרונה, נכון למועד המחקר, היו בסיכון גבוה יותר להטרדות והצקות, בהשוואה לתלמידים אינם מאובחנים וגם בהשוואה לתלמידים מאובחנים שלא טופלו בשנה האחרונה באמצעים תרופתיים.
עוד נמצא כי חמישית מהילדים שלומדים בחטיבות ביניים ותיכונים קיבלנו פנייה למכור את התרופות שעשויות לשפר הישגים בלימודים, וכמחציתם אכן מכרו תרופות אלה ב"שוק שחור" בבית ספר. המחקר העלה כי התלמידים שסחרו בתרופות להפרעות קשב וריכוז היו בסיכון גבוה במיוחד פי 4.5 יותר להפוך לקורבנות להצקות והטרדות בהשוואה לילדים ללא הפרעות קשב וריכוז.
המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לחקר התמכרות לסמים בארה"ב, ומדווחים בגיליון נובמבר 2015 של כתב העת Journal of Pediatric Psychology.
החוקרים מציינים כי לממצאי המחקר חשיבות לא רק לתקופת בית הספר, אלא לכל החיים, מאחר ולטענתם בני נוער עם הפרעות קשב וריכוז לרוב גדלים להיות מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז, כשהשלכות המחלה שהחלו שנים קודם – כמו בדידות חברתית – עלולות להשפיע על מעגל האנשים שבאים עמם במגע, לרבות בני ובנות זוג וילדים.
החוקרים מציינים כי לא ברור מהממצאים מה מקורו של הקשר בין תרופות להפרעות קשב ריכוז לריבוי הצקות בבית הספר, וכי ייתכן שהמקור, מעבר להיותם של הילדים המאובחנים ספקים פוטנציאלים של תרופות אלה, הוא גם בנטיה של ילדים המטופלים בתרופות להימצא בסיטואציות סיכוניות יותר או שהתרופות מציבות אותם חברתית במעמד של ילדים פגיעים יותר.
תשומת לב הורית
לדברי החוקרים, ממצאי המחקר אינם אמורים להתריע הורים מלהציע למתבגרים שמאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז תרופות שעשויות להקל עליהם. לטענתם, הממצאים מכוונים לעורר הורים לתשומת לב יתרה לעולמם החברתי של ילדיהם המטופלים וכדי להמליץ להורים להבהיר לילדים כי יש להימנע ממכירה או חלוקה של התרופות לחברים בבית הספר, שכן התנהגות זו עלולה לסבך אותם חברתית בהמשך בהצקות או הטרדות.
החוקרים קוראים להבנה טובה יותר של טיבה של הפרעת קשב וריכוז על רקע התפיסה המעוותת בחברה ולפיה ילדים שסובלים מההפרעה אינם מתאמצים מספיק, בעוד שלמעשה זה אינו המצב, והם זקוקים לעזרה והכוונה.
מחקרים נוספים לאורך השנים מצביעים על קשיים רגשיים וחברתיים עמם מתמודדים ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז, בדומה לאלו שנצפים במחקר הנוכחי. כך, למשל, מחקר ישראלי מאוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי שיבא שפורסם בפברואר 2015 קבע כי יחס מההורים משפיע על ירידה בהערכה העצמית של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. מחקר אוסטרלי שבחן תפקודם של ילדים בגילי 8-6 עם הפרעות קשב וריכוז ופורסם באוקטובר 2014 בכתב העת Pediatrics העלה כי 40% מהילדים המאובחנים בהפרעות אלה סובלים מקשיי שפה בהשוואה ל-17% באוכלוסיית הילדים הכללית – מצב שעלול להגדיל את הסיכון להפרעות בתקשורת, הפרעות חברתיות מתמשכות וקשיים בבית הספר.
מחקר ישראלי מאוניברסיטת בר אילן שפורסם ביולי 2014 בכתב העת European Journal of Special Needs Education הצביע על תופעה נוספת של הטרדות דרך האינטרנט שאופיינית למתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז – נערות מאובחנות נמצאות בסיכון גבוה יותר להיות קורבנות של תקיפה ברשת (cyberbullying), מה שמעלה את הסיכון לבדידות חברתית, ואילו נערים נמצאים בסיכון גבוה יותר להיות מעורבים בפעולות תקיפה ברשת.
הממצאים הנוכחיים מהווים אתגר על רקע העלייה במימדי הפרעות קשב וריכוז – שהגיעו בישראל לשכיחות הגבוהה פי 3 מאשר ברוב מדינות העולם וכזו הגבוהה ב-40% בהשוואה לשכיחות המאובחנים בארה"ב.
מחקרים באחרונה גם מתריעים מפני תופעה רווחת של הצקות והטרדות בבתי ספר בישראל ובמדינות המערב: במסגרת סקר בינלאומי ביוזמת ארגון הבריאות העולמי שבחן את היקפי ההטרדות בבית הספר ב-40 מדינות לרבות ישראל, שממצאיו פורסמו בספטמבר 2009 בכתב העת International Journal of Public Health, נמצא כי בישראל מדווחים 30.5% מהנערים כי היו קורבן להטרדות בבית הספר – מקום 12, כשבמקומות הראשונים נערים מליטא ולטביה ובמקומות האחרונים נערים מספרד, צ'כיה ושבדיה, וכן מדווחות 15.3% מהנערות כי היו קורבן להטרדות – מקום 20, כשבמקומות הראשונים נערות מליטא ולטביה ובמקומות האחרונים נערות ממלטה, איסלנד ושבדיה.