21.01.2012 שם כינוי שלי קריסה. אני בת 30+. אני סובלת מילדות ממחלה קשה ששמה הפרעת קשב וריכוז. כל יום אני חיה את המחלה, התסמינים שלה הרסו וממשיכים להרוס את הקריירה שלי, את הקשרים חברתיים. הם גרמו לגירושין , אך הכי נורא שהמחלה גזלה ממני ביטחון עצמי. מדי יום תסמיני המחלה באים לידי ביטוי בהחלטות נחפזות, לא שקולות שמתקבלות בגלל דחף רגעי בלתי נשלט. בעבודה המון בטעויות ושגיעות הגרמות למטח מתמיד ביני ובין עמיתיי ולא פעם אחד הסתיימו בפיטורין. כגלי כעס, תסכול וחרדה מציפים אותי יום יום. אני רואה שכל יום מצבי מדרדר, ואף אחד לא יכול לעזור לי, עד שאני לא אקח את עצמי בידיים. לדעתי, מומחה יכול לעזור בשלב יותר מאוחר כאשר צריך לפתור את הבעיות נקודתיות, אך רק בנאדם יכול לשנות את עצמו כהוא בלבד שמודע על הצדדים חזקים והצדדים חלשים שלו, כרק הוא יודע כל האמת על כשלונות והצלחות לאורך חייו ומהצלחות האלה (שעשויות להיות מזעריות, או חסרי חשיבות בעיני הזולת) אפשר לשאוב את הכוח.