לפעילות גופנית תפקיד מרכזי בתמיכה בחולי סוכרת. ראו בקישור סיכום על היתרונות שבהרמת משקולות או על תרומתם של תרגילים אירוביים לשיפור המצב הסוכרתי.
לאחרונה הראו שגם לשיטות התעמלות מזרחיות המשלבות גוף-נפש, כמו טאי צ'י יכולת לעזור לסוכרתיים.

ומה עם יוגה?
חוקרים מאוטווה, קנדה, ניסו לענות על השאלה הזאת בעזרת סקירה מקפת של הספרות שבחנה את תרומת היוגה לחולי סוכרת. מכל הסקירה נמצאו רק 5 פרסומים שעמדו בקריטריונים של הסקר והם הכילו קרוב ל- 400 משתתפים.
במחקרים אלה אכן הראו שליוגה יש תרומה להקלה על חולי סוכרת 2 אלא שרובם היו קצרי טווח ואין מידע על טווח ארוך.
אין ספק שדרושים מחקרים נוספים להעריך ביסודיות את השפעתה של היוגה על המצב הסוכרתי וגם על נכונותם של המשתתפים להתמיד בתרגול יוגה.

eCAM 2010, 7(4), 399-408
 

ואם ביוגה עסקינן, בניסוי שנערך עם 20 מנחי יוגה בגיל 27, בחנו חוקרים מהודו את השפעת תירגול היוגה על הוצאת האנרגיה ועל שינויי הנשימה המלווים סדרת אימון של הטא יוגה.

למרות שהמאמץ הפיסי נמוך ביוגה, יש שיפור כושר בולט בגלל המניפולציות של יכולות הנשימה ושיפור יכולות הלב. החוקרים מניחים שהרוגע והאפקט הנפשי שבתרגול תורמים לשיפור.

eCAM Advance Access published online on June 21, 2010
 

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט