טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
טרשת נפוצה: סיכומים מהכנס העולמי
האם נגיף הקורונה גורם לנזקים קשים יותר באנשים עם טרשת נפוצה? מה הכי מחמיר עייפות במטופלים עם טרשת נפוצה? ואילו תרופות עשויות להצטרף למגוון הטיפולים במחלה? הבאנו את החדשות המרכזיות מהכנס הבינלאומי בנושא טרשת נפוצה MSVirtual2020
מגפת הקורונה שמשתוללת בעולם לא עוצרת את התקדמות החקר של טרשת נפוצה. 50 ועידות מדעיות ולמעלה מאלף מחקרים חדשים הוצגו בכנס הגדול בעולם בתחום הטרשת הנפוצה שנערך בספטמבר.
בכנס שנערך לאור המצב באופן וירטואלי ונקרא 'MSVirtual2020' הוצגו פריצות דרך ותקוות חדשות בכל התחומים. הנה טעימה קטנה מעיקרי הדברים שהוצגו:
טרשת נפוצה וקורונה
נראה שהחשש מהדבקות בווירוס הקורונה השפיע על ניהול המחלה באנשים עם טרשת נפוצה. בסקר שמילאו 529 מטופלים ממרכז גדול לטרשת נפוצה בעיר ניו-יורק בשיאה של מגפת הקורונה, 88% מהמשיבים חשו דאגה שמא ידבקו בקורונה וכ-70% חשבו כי הם בסיכון מוגבר להדבק.
בגלל החשש מקורונה הייתה שכיחות גבוהה של דחיית תורים (41%), בדיקות מעבדה (46%) וסריקות MRI (41%) – לרוב בהחלטה של המטופלים ולא של הרופא או המרפאה. החדשות הטובות הן שחוסר היענות לטיפול התרופתי היה פחות נפוץ (13%).
במספר הזדמנויות מומחים הדגישו בכנס את החשיבות של הצמדות לטיפול התרופתי שביכולתו למנוע נכות באנשים עם טרשת נפוצה, במיוחד לאור נתונים חדשים שמראים כי רוב התרופות לא קשורות לסיכון מוגבר למחלה חמורה יותר במי שנדבק בקורונה.
המומחה האוסטרלי מאוניברסיטת מלבורן, ד"ר סטיב סימפסון-יאפ, הציג בכנס ניתוח נתונים של מרכזים רפואיים מ-21 מדינות שכללו יחדיו 1,540 מטופלים, שבחן תוצאות שליליות של מטופלים עם חשד לקורונה (476 מטופלים) וחולי קורונה מאומתים (776 מטופלים) - כגון אשפוז ביחידת טיפול נמרץ, צורך בהנשמה מלאכותית ומוות.
בהתאם למחקרים קודמים שנערכו בנושא, נמצא כי טרשת נפוצה אינה מעמידה אנשים שנדבקים בקורונה בסיכון מוגבר למחלת קורונה חמורה יותר.
במחקר לא נמצא קשר בין טיפול בתרופות לטרשת נפוצה לבין סיכון מוגבר למוות מקורונה. עם זאת, מהנתונים עולה האפשרות שטיפול שפועל על המולקולהCD20 שעל תאי ה-B של מערכת החיסון (אוקרוואס) קשור לסיכון מוגבר לאשפוז בטיפול נמרץ או הנשמה לאחר הדבקות בקורונה, אם כי מדובר בנתונים ראשוניים ונדרשים מחקרים נוספים בנושא.
בקרב מטופלים עם טרשת נפוצה נמצא כי גיל מבוגר יותר, טרשת נפוצה מתקדמת ומדד נכות (EDSS) גבוה נקשרו לסיכון מוגבר לתוצאות שליליות לאחר הדבקות בקורונה.
התפתחויות בטיפול
מאסיטיניב לטרשת נפוצה פרוגרסיבית
בכנס הוצגה תרופה ניסיונית למהלכים פרוגרסיביים של טרשת נפוצה - התרופה מאסיטיניב (Masitinib) שנטילת באופן יומיומי בגלולה.
התרופה מתבססת על מנגנון פעולה חדש – היא שייכת לקבוצת תרופות הנקראת מעכבת האנזים טירוזין קינאז, אנזים אשר אחראי לתחילת שרשרת התהליכים הביוכימיים המובילים לפעילות דלקתית וחלק מתגובות המערכת החיסונית. באמצעות עיכוב האנזים התרופה חוסמת מספר תהליכים ביוכימיים בגוף המעורבים בפעילות דלקתית ובתגובת המערכת החיסונית, כשהיא מכוונת בעיקר כלפי תאי מאסט - תאים המעורבים בתהליכים אלרגיים ודלקתיים בגוף.
פרופ' פטריק וורמרסץ' מצרפת הציג בכנס נתונים ממחקר קליני שלב 3 שהראה יעילות בקרב אנשים עם טרשת נפוצה פרוגרסיבית ראשונית וכן עם טרשת נפוצה פרוגרסיבית משנית לא פעילה - מהלך מחלה שעדיין אין לו טיפולים תרופתיים מאושרים.
נמצא שהטיפול עיכב באופן משמעותי את התדרדרות המצב הנוירולוגי בהשוואה לפלצבו (תרופת דמה) במעקב שנמשך שנתיים. לפי המחקר, התרופה מפחיתה את הסיכון להתדרדרות במצב הנוירולוגי כפי שנמדד באמצעות ה-EDSS ב-37%.
יעילות התרופה נצפתה בקרב כל האוכלוסיות במדגם - גם בקרב מבוגרים, גם בקרב אלו עם שנות מחלה רבות ואפילו כאלו עם פגיעה נוירולוגית גבוהה.
תופעות הלוואי של התרופה כללו פריחה, תסמינים של מערכת העיכול, נויטרופניה (מספר נמוך של נויטרופילים) ובצקות. כל תופעות הלוואי היו ברמה מתונה עד בינונית, אינן מסוכנות וניתנות לניהול באופן פשוט.
תרופות מעכבות BTK
שלוש חברות תרופות מהגדולות בתחום עסוקות בפיתוח הדור החדש של התרופות שניטלות בבליעה: תרופות הממוקדת בחסימת הפעילות של האנזים ברוטון טירוזין קינאז(BTK) . חסימת האנזים מובילה לפגיעה בפעילות תאי המערכת החיסונית הידועים כפעילים במחלת הטרשת הנפוצה: תאיB ומקרופאגים.
בכנס הוצגו ממצאים שהצביעו על מנגנון עיכוב ה-BTK כעתיד הטיפולים לטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית. התרופות העתידיות שמתבססות על מנגנון פעולה זה הן אבוברוטיניב (Evobrutinib) של חברת מרק-סרונו, טולברוטיניב (tolebrutinib) של חברת סאנופי ופנברוטיניב (Fenebrutinib) של חברת רוש. כל החברות הציגו התקדמות ויעילות הטיפולים אשר חלקם נמצאים בניסוי קליני שלב 2 וחלק בשלב ניסוי קליני שלב 3 – השלב המתקדם והאחרון לפני אישור התרופה.
ATA188
לאחר שנה אחת במחקר קליני שלב 1, מדווח שהתרופה הניסיונית ATA188 היא בטוחה ומצליחה להקל על המוגבלות ולשפר את היכולות הגופניות בקרב אנשים עם טרשת נפוצה להם מהלך מחלה פרוגרסיבי.
עוד הראו הממצאים שלאחר שנה של טיפול, האנשים שחוו הקלה במוגבלות חוו גם פחות עייפות, התפקוד הגופני שלהם השתפר והיו בעלי נפח מוח גדול יותר כפי שנמדד באמצעות MRI.
מנגנון הפעולה של התרופה מכוון כנגד השפעתו של ה-EBV (וירוס האפשטיין-באר). ההנחה היא שה-EBV, סוג הרפס שכיח מאוד, גורם לתאי B של מערכת החיסון לפתח נוגדנים שבטעות תוקפים את מעטפת המיאלין ומובילים למחלת הטרשת הנפוצה. התרופה משתמשת בתאי T של המערכת החיסונית כדי לזהות ולהשמיד תאי B שנפגעו והושפעו מאותו הווירוס. תאי ה-T בתרופה ATA188 נאספים מתורמים בריאים ועוברים שינוי שגורם להם לתקוף את תאי ה-B הנגועים.
לעת עתה נבחנו רק 25 מטופלים עם טרשת נפוצה פרוגרסיבית ובשל התוצאות המבטיחות המחקרים ימשכו.
חום – הגורם מספר 1 להחמרת עייפות
התסמין המשפיע ביותר על התפקוד היומיומי של אנשים עם טרשת נפוצה להם רמת נכות נמוכה הוא עייפות. כך עולה מסקר שנערך בארה"ב וממצאיו הוצגו בכנס על ידי ד"ר לינדסי לאייר.
מתוך 142 המטופלים שהשיבו על הסקר, הרוב חווים עייפות על בסיס יומיומי. 56% מדווחים שחוו עייפות עוד לפני האבחנה של טרשת נפוצה. 46% מהנשאלים ציינו כי לקחו חופש או ימי מחלה מהעבודה בגלל העייפות.
הנבדקים דיווחו שהגורמים המרכזיים שמגבירים אצלם את העייפות הם חשיפה לחום (83.5% מהנשאלים), סטרס (76.6%) והפרעות שינה (61.5%).
ד"ר לאייר הוסיפה כי ניתוח תוצאות המחקר מעלה שהעייפות משפיעה גם על היכולת לבצע פעילות גופנית, על התפקוד הקוגניטיבי, המצב הרגשי והיכולת להתמודד עם קשיים ומתחים.
השמנה, התסמונת המטבולית וטרשת נפוצה
התסמונת המטבולית היא צבר של מצבים רפואיים שיחד מגדילים את הסיכון לסוכרת סוג 2 ולמחלות לב וכלי דם: השמנה בטנית (היקף מותניים רחב), רמות גבוהות של טריגליצרידים (שומנים) בדם, רמות נמוכות של כולסטרול טוב (HDL) בדם, יתר לחץ דם והפרעה ברמות הסוכר (גלוקוז) בדם.
ד"ר רות אן-מארי מאוניברסיטת מניטובה סקרה בכנס את הידוע על הקשר בין השמנה והתסמונת המטבולית וטרשת נפוצה. לדבריה, מצטברות עוד ועוד עדויות לכך שהשמנה ורכיבים של התסמונת המטבולית משפיעים על הסיכון לפתח טרשת נפוצה ועל התוצאות לאחר התפתחות המחלה.
באופן ספציפי: השמנה קשורה בסיכון מוגבר לפתח טרשת נפוצה, השמנה ורכיבי התסמונת המטבולית קשורים לעיכובים ארוכים יותר באבחון של המחלה לאחר הופעת התסמינים, לקצב ההתקפים, התקדמות הנכות, הניוון המוחי ומוות. השמנה עשויה גם להשפיע על היעילות של תרופות לטרשת נפוצה.
ד"ר אן-מארי מציינת שמחקר קטן הראה שטיפול בגורמי הסיכון הללו מפחית את פעילות המחלה כפי שנראית בהדמיית ה-MRI.
מתקדמים לעבר שיקום המיאלין
בטרשת נפוצה מערכת החיסון תוקפת את מעטפת המיאלין - השכבה השומנית אשר מבודדת ומגנה על תאי העצב, כמו הפלסטיק שעוטף חוטי חשמל. הטיפולים הקיימים לטרשת נפוצה ברובם רק מווסתים את המערכת החיסונית ומצמצמים את הפגיעה במיאלין. אך במקביל לצורך בצמצום הפגיעה במיאלין במטרה להאט או לעצור את התקדמות המחלה, קיים גם הצורך בטיפול שיעזור לשקם מיאלין שכבר ניזוק וכך לתקן נזקים נוירולוגים שנגרמו בעקבות המחלה.
לאורך הכנס מספר חוקרים דיווחו על התקדמות בהבנת התהליך הביולוגי המורכב מאחורי שיקום המיאלין ועל האופן בו ניתן לעודד את פעולות השיקום.
נראה שכיום המחקרים מתמקדים בשתי אסטרטגיות מרכזיות: הראשונה לזרז ולעורר את יכולתו הטבעית של הגוף לשיקום עצמי, והשנייה - השתלת תאים ייעודיים שיקדמו את פעולות השיקום.
בסקירה של המנגנון של שיקום המיאלין עלו שני מרכיבים מרכזיים הדרושים לשיקום מוצלח של המיאלין: הראשון שתא העצב אותו עוטף המיאלין לא נפגע, כלומר שאין בו נזק שהינו בלתי הפיך ושהזרם החשמלי בתוכו זורם באופן תקין. התנאי השני הוא שיש מספיק תאים המעורבים בייצור המיאלין מחדש, הידועים ביותר הם התאים האוליגודנדרציטים, אך קיימים עוד תאים שנחוצים וכעת יודעים לזהות ולהגדיר את תפקידם.
הסקירה חושפת עד כמה תהליך חידוש המיאלין הוא מורכב, אך גם עד כמה התקדמנו בהבנת מורכבותו.
Nfl
ה-Nfl (Neurofilament light chain) הם חלקיקי חלבונים הנוצרים מפגיעה בתאי העצב, אשר חודרים למחזור הדם ונוזל חוט השדרה.
מדידת רמות ה-Nfl בדם היא דרך יעילה להערכת פעילות מחלת הטרשת הנפוצה, והיא מצביעה על פעילות שלא נראית ולא ניתנת לזיהוי באמצעות מעקב אחר התקפים או MRI.
בכנס הוצג מחקר חדש שמראה כי רמות ה-Nfl מנבאות התקפים, החמרה בנכות ופעילות מחלה כפי שנצפית ב-MRI במהלך השנים, כפי שאף בדיקה אחרת לא מצליחה לנבא.
החוקר הראשי ד"ר אוזגור יאלדיזי מאוניברסיטת באזל שבשוויץ אמר: "הממצאים שלנו נבחנו היטב במחקרים גדולים שבוצעו בתנאים אמיתיים והם תומכים בערך הרב של בדיקת רמות ה-Nfl כדי לאמוד את יעילות הטיפול בטרשת נפוצה".
מסקנות המחקר מתבססות על למעלה מ-7000 דגימות מאנשים עם טרשת נפוצה אחריהם עקבו לאורך למעלה מחמש שנים. המעקב וההשוואה למדדים המוכרים (MRI והתקפים) מוכיחים עד כמה ישנם דברים הנסתרים מהעין שניתן להשלימם באמצעות הוספת מדידות ה-Nfl.
תוצאות המחקר מראות שרמות ה-Nfl גבוהות יותר בקרב נבדקים מבוגרים, אלו עם טרשת נפוצה פרוגרסיבית ואלו שחוו התקף בחודשים טרום המדידה.
בנוסף, רמות ה-Nfl היו נמוכות יותר בקרב אלו שקיבלו טיפול תרופתי בהשוואה לאנשים עם טרשת נפוצה שלא טופלו בתרופות.
ממצאים חדשים על תרופות קיימות
החוקרים ממשיכים לעקוב אחר נבדקים שהשתתפו במחקרים כדי לגלות את השפעותיהן ארוכות הטווח של התרופות אותן הם חוקרים, למרות שכבר אושרו לשיווק. טרשת נפוצה היא מחלה כרונית והתרופות לטרשת נפוצה ניתנות לאורך זמן, ומכאן חשיבות המעקב אחר ההשפעה ארוכת הטווח. כיום יש מעקב של שנים אחר תרופות שעד לא מזמן נחשבו ל"חדשות" ובכנס הוצגו מספר ממצאים מעודדים.
לדוגמה בקרב מטופלים שטופלו בתרופה למטרדה גם לאחר 6 שנים באלו שהגיבו טוב לתרופה הייתה פחות אטרופיה - כלומר נפח המוח שלהם היה גדול יותר והפגיעה המוחית הואטה.
התרופה מייבקלאנד גם מסייעת בהגנה מפני אטרופיה – איבוד חומר אפור הקשור להתקדמות הנכות וירידה קוגניטיבית באנשים עם טרשת נפוצה. לפי מחקר שהוצג בכנס, כבר בין חצי שנה לשנתיים לטיפול במייבקלאנד ניתן להבחין שהמטופלים מאבדים פחות מהחומר האפור במוח בהשוואה למטופלים בטיפול דמה.
במחקר אחר התרופה קייסימפטה שאושרה רק השנה על ידי ה-FDA הצליחה להפחית את כמות ההתקפים ב-50% בהשוואה לתרופה אובג'יו. זהו נתון מאוד מעודד בהינתן שהשוואה היא לתרופה מוכחת ומאושרת ולא לפלצבו (טיפול דמה).
התרופה אוקרוואס מראה תוצאות מעודדות במחקר שנערך בקרב מטופלים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית שהתגובה שלהם לטיפולים קודמים לא הייתה מיטבית. 75% מהנבדקים שטופלו באוקרוואס הגיעו למצב שלאחר שנתיים הם ללא כל סימן לפעילות המחלה (מצב המכונה בשפה המדעית NEDA, קיצור של No evidence of disease activity).