הכנס הגדול ביותר בנושא טרשת נפוצה - 2019 ECTRIMS - נערך החודש בשטוקהולם שבשוודיה. בכנס מומחים מכל התחומים ברחבי העולם הציגו מידע עדכני בתחום. ליקטנו התפתחויות מעניינות. 

תרופות חדשות לטרשת נפוצה

אבוברוטיניב (Evobrutinib): מסייעת בשיקום המיאלין

התרופה אבוברוטיניב ממוקדת בחסימת הפעילות של האנזים Bruton’s tyrosine kinase. חסימת האנזים מובילה לפגיעה בפעילות תאי המערכת החיסונית הידועים כפעילים במחלת הטרשת הנפוצה - תאי B ומקרופאגים.

שנה שעברה הוצג כיצד התרופה האוראלית המיועדת למהלכים התקפיים מפחיתה במחקר קליני שלב 2 את תדירות ההתקפים באופן משמעותי. בכנס השנה הציגו חוקרים כי התרופה גם מגבירה את קצב הרה-מיאלניזציה - הבנייה מחדש של מעטפת המיאלין - פי 1.5-1.7 מקצב ההחלמה הטבעי.

אלו אומנם תוצאות מחקרי מעבדה ראשוניים, אך סביר מאוד שהתרופה הניסיונית גם תוכל לעכב את התקדמות המחלה וגם תוכל לעזור לגוף לשקם במהירות רבה יותר את הפגיעות שנוצרו.

מחקרים קליניים שלב 3 כבר החלו וכנראה בכנסים הבאים נוכל להתרשם מיעילותה ובטיחותה של אבוברוטיניב במדגמים גדולים יותר.

אופטומומאב (Ofatumumab): הוגשה לאישור הרשויות

תאי B הם תאי המערכת החיסונית המעורבים בפגיעה במערכת העצבים המרכזית כחלק מהמהלך של טרשת נפוצה. התרופה אופטומומאב היא נוגד חד שבטי המתחבר לתאי B של המערכת החיסונית מסוג 20CD ומדלל אותם.

בכנס הוצגו שני מחקרים קליניים שלב 3 שנערכו בקרב אנשים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית והגיעו לתוצאות מרשימות. החוקרים השוו את התרופה החדשה לאובג'יו (Teriflunomide) - תרופה מאושרת ויעילה לטרשת נפוצה.

נצפה שבהשוואה לתרופה הוותיקה בקרב המטופלים באופטומומאב הייתה הפחתה של יותר מ-50% בקצב ההתקפים השנתי, הפחתה של למעלה מ-30% בהתקדמות הנכות והפחתה של למעלה מ-90% בנגעים במוח העוברים האדרה (נגעים פעילים).

התרופה בעלת מנגנון פעולה דומה לתרופה אוקרוואס (Ocrelizumab), אך בעוד שהאוקרוואס ניתנת בעירוי אחת לחצי שנה האופטומומאב ניטלת בהזרקה תת-עורית באופן עצמאי אחת לחודש.

אופטומומאב כיום משמשת לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן הדם (לוקמיה) ולימפומה וכעת הוגשה לאישור הרשויות לטיפול בטרשת נפוצה, כשהצפי הוא שתאושר ותגיע למטופלים במהלך 2020.

RNS60: כמעט ללא תופעות לוואי

RNS60 הוא שמה הזמני של תרופה ניסיונית חדשה - תמיסת מלח שעוברת עיבוד מיוחד שהופך אותה לבעלת השפעה נוגדת דלקת, הניתנת בהזרקה תוך ורידית. במחקר הוצגו תוצאות מחקר קליני שלב 2 שבחן את הטיפול בתרופה בקרב אנשים עם טרשת נפוצה. המחקר הקטן כלל 14 נבדקים עם חשד לטרשת נפוצה או שאובחנו בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית.

נראה שהתמיסה הצליחה להפחית את הפעילות הדלקתית ולשפר את תפקודי הידיים והקוגניציה של הנבדקים. בעיקר מדגישים החוקרים את הפרופיל הבטיחותי – לתמיסה כמעט ולא היו תופעות לוואי. התרופה תמשיך להיבדק במחקרים מתקדמים ומקיפים יותר.

אוקסקארבאזפין (Oxcarbazepine): האטה בהתקדמות הנכות

התרופה אוקסקארבאזפין הנמכרת בשמות המסחריים טרילפטין, טרילפטל או טרקספין היא תרופה אנטי-אפילפטית. התרופה חוסמת תעלות נתרן ובכך כנראה מגינה מפני איבוד תאי עצב במערכת העצבים המרכזית.

במחקר קליני שלב 2 שנערך והוצג בכנס נמצא כי אוקסקארבאזפין בשילוב עם תרופה לטרשת נפוצה מובילה להאטה משמעותית של התקדמות הנכות בעקבות המחלה. שילוב התרופות האט את התקדמות הנכות כפי שנמדדת באמצעות מדד ה-EDSS ויכולת ההליכה של נבדקים שטופלו בשילוב התרופות הייתה טובה יותר. מצד שני לא נראה הבדל במדד ה-Nfl (סמן לשאריות תאי עצב שנפגעו) ולא בממצאים של בדיקות ההדמיה. כעת נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו אם השילוב אכן יעיל.

תרופות חדשות לנוירומיאליטיס אופטיקה

נוירומיאליטיס אופטיקה (NMO) היא מחלה נדירה שדומה לטרשת נפוצה בגלל שהיא עלולה להוביל לפגיעה בעצב הראייה ולנגעים בחוט השדרה. לאורך שנים התבלבלו בין המחלות עד שגילו כי הנוגדן AQP4 מופיע רק אצל חולי ה-NMO ומבדיל בין המחלות.

אנשים עם NMO מטופלים במרפאות טרשת נפוצה, אך האפשרויות הטיפוליות עד עתה היו מעטות וכללו בעיקר אימורן ומבטרה. כעת מתפרסמים בכנס דיווחים חדשים לפיהם היצע הטיפולים צפוי לגדול בעתיד - בשורה משמחת ואדירה בחשיבותה לאנשים עם NMO.

אינביליזומב (Inebilizumab)

התרופה הראשונה שהוצגה לראשונה בכנס היא אינביליזומב (Inebilizumab) - נוגדן חד שבטי כנגד תאי B מסוג 19CD. התרופה הצליחה להפחית ב-63% את הנכות, להפחית ב-77% את ההתקפים ולהקטין ב-44% את הנגעים הפעילים כפי שנראים ב-MRI. טרום הכנס, תוצאות הניסוי בתרופה החדשה הוצגו במאמר שפורסם בכתב העת היוקרתי THE LANCET.

אקוליזומב (Eculizumab)

לפי מחקר שהוצג בכנס התרופה אקוליזומב Eculizumab)) שכבר נמצאת בשימוש בארה"ב ואירופה הפחיתה סיכון להתקף ב-94%. רק 8 מתוך 137 הנבדקים עם NMO שטופלו בתרופה זו חוו התקף לאורך מהלך המעקב. כיום התרופה מאושרת בישראל רק לטיפול במחלת הכליות הנדירה תסמונת אורמיה המוליטית לא טיפוסית תחת השם המסחרי סוליריס.

סטרליזומב Satralizumab))

סטרליזומב היא נוגדן חד שבטי הפוגע בקולטן לציטוקין אינטרלויקין 6 שמעורב בתהליכים דלקתיים. במחקר שממצאיו הוצגו בכנס התרופה הפחיתה את הסיכון להתקפים ב-55%. 76.1% מהמטופלים כלל לא חוו התקפים במשך 48 שבועות של מעקב ו-72.1% לא חוו התקפים במשך 96 שבועות.

טיפולים בתאי גזע לטרשת נפוצה

הטיפול בתאי גזע הוא אחת התקוות הגדולות של מטופלים עם טרשת נפוצה. המחקרים כיום מתרכזים בתאי גזע בוגרים משני סוגים: תאי גזע המטופויאטיים (HSCs) ותאי גזע מזנכימליים (MSCs).

תאי גזע המטופויאטיים

תוצאות מבטיחות הוצגו באשר לטיפול בתאי גזע המטופויאטיים. במסגרת הליך זה תאי הגזע נאספים מהמטופל ומאוחסנים. בשלב הבא המטופל מקבל טיפול אגרסיבי ביותר באמצעות תרופות כימותרפיות במינון גבוה במטרה להרוס את המערכת החיסונית הקיימת. לאחר ההרס ו"כיבוי" המערכת החיסונית, מוחדרים חזרה לגוף תאי הגזע שאוחסנו. אלה נודדים אל מח העצם ומובילים לבנייה מחדש של המערכת החיסונית, ללא התגובה האוטואימונית האופיינית למחלה.

בכנס הציג ד"ר יוהכים בורמן כיצד הטיפול בתאי גזע המטופויאטיים כבר מצליח באמצעות טיפול אחד בלבד לעזור לרוב המוחלט של המטופלים (70-68 אחוז) להגיע למצב של "ללא כל עדות להתקדמות המחלה" (NEDA). הכוונה, שמטופלים אלו לאחר הטיפול לא חווים התקפים, לא חווים החמרה במצבם הגופני ולא נראה כל סימן חדש בהדמיות ה-MRI.

הביקורת לתקווה הגדולה כלפי התפתחות הטיפול בתאי גזע המטופויאטיים היא שהמחקרים נעשים ללא קבוצת ביקורת ושעדיין ישנם נושאים בטיחותיים לא פתורים סביב השימוש בתאי גזע. חלק ניכר מהביקורת הציג ד"ר סטפן האוזר בהרצאתו, שם הוא ציין שכיום קיימות תרופות מאוד יעילות לטרשת נפוצה שמתקרבות לממצאים המבטיחים של תאי הגזע והן בטוחות יותר.

 תאי גזע מזנכימליים

בכנס הוצגו תוצאות סותרות למחקרים שבחנו השתלה עצמית של תאי גזע מזנכימליים. במסגרת טיפול זה, תאי הגזע מבודדים מהמטופל מתרבים במעבדה ומוחדרים חזרה לגוף, ללא צורך בהרס מקדים של המערכת החיסונית. לכן הטיפול נחשב לבטוח יותר.

המחקר הראשון (MESEMS) הוא מחקר גדול שנערך במקביל ב-15 מרכזי טרשת נפוצה בתשע מדינות, במסגרתו 139 מטופלים עברו השתלה עצמית של תאי גזע מזנכימליים ונותרו במעקב. במחקר זה הטיפול בתאי גזע לא הפחית את מספר התאים שעוברים האדרה – או במילים אחרות הנגעים הפעילים. התוצאות הטובות היו שהטיפול עבר בצורה בטיחותית ללא תופעות לוואי חריגות או מסוכנות.

לעומת זאת, במחקר אחר שהוצג בכנס ובחן את השימוש בתאי גזע מזנכימליים נמצא כי 58.6% מהנבדקים שעברו השתלת תאי גזע היו ללא כל פעילות של המחלה (NEDA), בהשוואה ל-9.7% בלבד בקרב קבוצת הנבדקים שקיבלה פלצבו (טיפול דמה).

הטיפול בהיריון

בכנס הוצג מחקר רחב היקף שנערך בפינלנד ושוודיה בו בחנו חוקרים האם לחשיפה לתרופה אינטרפרון בטא לפני ובמהלך היריון יש השפעה על הילוד.

החוקרים השוו בין 666 נשים שטופלו לפני ובמהלך ההיריון בתרופה אינטרפרון בטא לבין 1,330 נשים עם טרשת נפוצה שלא נחשפו לאף תרופה. כאשר החוקרים השוו בין הקבוצות את מצב הילוד וכמות הסיבוכים (כמו משקל קטן והיקף ראש), לא נמצא הבדל בין הקבוצות.

המחקר מקדם את ההבנה כי התרופות הוותיקות בזריקות כמו האינטרפרון-בטא בטוחות לעובר. זאת בניגוד לתרופות החדשות יותר לגביהן מצוינות סכנות לעובר או שאין מספיק מידע לגבי השפעתן.

הסימנים שלפני התסמינים

בכנס הוצג מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בו נמצא כי ישנם סימנים לכך שתהליך הפגיעה בתאי העצב מתחיל שנים לפני שאנשים עם טרשת נפוצה מתחילים להרגיש בתסמינים.

החוקרים בחנו את דמם של 60 אנשים מצבא ארה"ב שאובחנו עם טרשת נפוצה, להם נלקח ונשמר דם שנים לפני שאובחנו. מדידת Nfl (neurofilament light chain) - חלבון המשוחרר לדם כאשר תאי עצב נפגעים ולכן מהווה סמן לפגיעה עצבית, העלתה כי החלבון נמצא בדם שנלקח שש שנים לפני שהמטופלים קיבלו אבחנה של טרשת נפוצה. החוקרים הסיקו כי טרשת נפוצה מתחילה זמן רב לפני שהיא מורגשת ומאובחנת.

חיסונים – לא גורם סיכון לטרשת נפוצה

במחקר חדש מגרמניה שהוצג בכנס נמצא כי חיסונים אינם מהווים גורם סיכון להתפתחות של טרשת נפוצה. אם כבר קיים קשר, הוא הפוך - לאנשים מחוסנים סיכון נמוך יותר להיות מאובחנים בעתיד עם טרשת נפוצה.

החוקרים בחנו את תיקיהם הרפואיים של 12,262 אנשים עם טרשת נפוצה והשוו אותם לקבוצת ביקורת שכללה 210,773 אנשים. הסיכון לטרשת נפוצה היה הנמוך ביותר בקרב אלו שקיבלו חיסון לשפעת, הפטיטיס B וחיסון כנגד דלקת מוח מקרציות (TBE).

החוקרים מסבירים כי זיהומים ומחלות מהוות גורם סיכון לטרשת נפוצה ולכן החיסונים מפחיתים סיכון זה.