קשה לנבא כיצד תתקדם מחלת הטרשת הנפוצה. כעת מחקר חדש מצביע על מדד אפשרי לניבוי מידת הפגיעה במוח והנכות בקרב נשים - הורמון שמהווה סמן לפוריות.

המחקר מצא כי בנשים עם טרשת נפוצה הזדקנות השחלות - כפי שבאה לידי ביטוי בירידה ברמות ההורמון האנטי-מולריאני (AMH) - מהווה סימן ראשון להתדרדרות התפקוד הנוירולוגי. החוקרים מצאו כי ירידה ברמות ההורמון נקשרה להפחתה של החומר האפור במוח (אטרופיה) ולרמת נכות גבוהה יותר, וזאת ללא תלות בגיל של האישה ובמשך המחלה.

הממצאים הוצגו לאחרונה בכנס של הוועדה האמריקאית לטיפול וחקר טרשת נפוצה (ACTRIMS) שנערך בניו-אורלינס, על ידי החוקרת הראשית, ד"ר ג'ניפר גרבס מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו.

רוב האנשים עם טרשת נפוצה מאובחנים עם מהלך מחלה התקפי-הפוגתי. מהלך זה מתבטא בתקופות בהן ישנה התפרצות של התסמינים (תקופת ההתקף) ובעקבותיו תקופה של רגיעה והיעלמות חלקית או מוחלטת של התסמינים (תקופת ההפוגה). עם זאת, אצל חלק מהאנשים, לרוב לאחר שנים של חיים עם המחלה, המחלה עשויה להפוך לפרוגרסיבית (מתקדמת) - מהלך מחלה בו תדירות ההתקפים הולכת ופוחתת ואולי אף נעצרת, אך יחד עם זאת התסמינים הולכים ומוחמרים. מצב זה מכונה טרשת נפוצה פרוגרסיבית משנית. מיעוט מהסובלים מטרשת נפוצה מאובחנים מלכתחילה עם מהלך מחלה פרוגרסיבי. מדובר באנשים שלא סובלים מהתקפים, אך הפגיעה הנוירולוגית והתסמינים שלהם מתקדמים ומוחמרים מרגע האבחון הראשוני. מצב זה מכונה טרשת נפוצה פרוגרסיבית ראשונית. 

השינוי שחל בנשים סביב גיל 50 

באופן כללי, ידוע שלנשים עם טרשת נפוצה יש יותר התקפים של המחלה ויותר פעילות דלקתית. למרות זאת, גברים חווים החמרה בתפקוד הנוירולוגי במהירות רבה יותר ובגיל מוקדם יותר מנשים. אבל, ד"ר גרבס מסבירה כי לאחר שנשים עוברות את גיל 50, קצב הפגיעה בתפקוד הנוירולוגי גובר ודומה לזה שנראה בקרב גברים ויש פחות הבדל בנכות בין נשים לגברים עם טרשת נפוצה.

הסבר אחד לתופעה עשוי להיות שהזדקנות השחלות תורומת להתפתחות של מחלה פרוגרסיבית. לדברי גרבס, הגיל החציוני בו מופיעים המהלכים הפרוגרסיביים של מחלת הטרשת (הופעה של טרשת נפוצה פרוגרסיבית ראשונית או מעבר למהלך פרוגריסיבי משני) הוא 45 שנים. זה מתרחש בהתאמה לגיל המעבר אליו מגיעות הנשים נשים סביב גיל 51 בממוצע, לאחר תקופה של שנים בהן תפקוד השחלות מתדרדר. 

בשל הקשר הבולט בין הגיל וההבדלים המגדריים הנראים במחלת הטרשת הנפוצה, ד"ר גרבס וצוות המחקר שלה ביקשו לבחון אם הזדקנות השחלות משפיעה על התקדמות המחלה למהלך הפרוגרסיבי.

לשם כך הם התרכזו בהורמון AMH שירידה ברמה שלו בגוף מעידה על ירידה בפוריות האישה ושינויים ביולוגיים המתרחשים בגיל המעבר, ובדקו אם רמות ההורמון קשורות לרמת הפגיעה הנוירולוגית (נכות) ולאטרופיה מוחית בנשים עם טרשת נפוצה.

החוקרים עקבו במשך עשור אחר 412 נשים עם טרשת נפוצה ו-180 נשים ללא טרשת נפוצה. המעקב אחר הנשים החל בשנת 2004, אז מחצית מהנשים היו בנות 43 ומעלה ומחצית מכלל הנשים חיו עם המחלה יותר מ-6 שנים. רמת הפגיעה הנוירולוגית החציונית הייתה EDSS=1.5. ה-EDSS הוא מדד האומד את רמת הפגיעה הנוירולוגית בעקבות המחלה. רמות ה-AMH נמדדו בתחילת המחקר ולאורך המעקב. במקביל נערכו סריקות MRI והוערך באופן תדיר המצב הנוירולוגי של הנבדקות.

תחילה החוקרים בחנו האם הורמון ה-AMH "מתנהג" אחרת בנשים עם טרשת נפוצה לעומת נשים אחרות. הממצאים הראו שאין כל הבדל, גם כאשר הניתוח הסטטיסטי התחשב בגיל הנבדקות, מידת ההשמנה שלהן, שימוש באמצעי מניעה ועישון. ממצא זה מעיד על שמירה תקינה של זקיקי השחלה וקצב נורמלי של הזדקנות השחלות בקרב נשים עם טרשת נפוצה ותומך בכך שאין פגיעה בפוריות האישה בעקבות המחלה.

ירידה בתפקוד השחלות קשורה להחמרה בנכות

בשלב הבא החוקרים בחנו את הקשר בין הרמות של ה-AMH להתקדמות המחלה ומצאו קשר מובהק בין ירידה ברמות ההורמון לבין הפגיעה הנוירולוגית לפי מדד ה-EDSS. בנוסף, נמצא קשר בין הירידה ברמות ההורמון לפגיעה בחומר האפור במוח. עם זאת, לא נמצא קשר בין רמות ה-AMH לבין פגיעה בחומר הלבן או כמות הנגעים במוח מסוג T2.

תוצאות המחקר מעידות כי ירידה בתפקוד השחלות קשורה לעלייה בנכות, וכן לפגיעה ברקמות במערכת העצבים המרכזית, ללא תלות בגיל או במשך המחלה. לדברי ד"ר גרבס, "הממצאים תומכים בהשערה לפיה להזדקנות השחלות תפקיד חשוב בשינוי מהלך המחלה הנראה בקרב נשים עם טרשת נפוצה בגילי ה-40 וה-50".

ד"ר גרבס מציעה לנוירולוגים לשקול מעבר לתרופות חזקות יותר לטיפול בטרשת נפוצה כאשר המטופלות נכנסות לגיל המעבר, מכיוון שבגיל זה צפויה תחילתה של התדרדרות מהירה יותר בתפקוד הנוירולוגי. היא מדגישה שיש פחות להתייחס לגיל הנבדקת ויותר לסימנים לתחילתו של גיל המעבר, מכיוון שישנן נשים אצלן השינויים הביולוגיים מתרחשים בשלב מוקדם וכדאי לתת לכך מענה מהיר. בעתיד, היא מקווה שניתן יהיה להסתמך על הרמות של ההורמון AMH כסמן לשינוי. "היתרון של סמן ביולוגי כמו AMH בכך שהוא מתעד את השינוי ביולוגי בשלב מוקדם מאוד, אפילו לפני שהאישה מתחילה להרגיש בתסמיני גיל המעבר ולפני שהמחלה מפתחת למהלך פרוגרסיבי-משני. הסימן הביולוגי הזה יוכל לתת רמז לשינויים ביולוגיים מיידים במהלך המחלה, וזה יכול לעזור לקבוע אם זה הזמן לשינוי בתוכנית הטיפולית". עם זאת, מדובר ממצאים ראשוניים, ויש צורך לתקף אותם באמצעות מחקרים נוספים. 

מחקר שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Multiple sclerosis מצא כי בנשים עם טרשת נפוצה, לאחר גיל המעבר מדד ה-EDSS גדל בקצב מהיר יותר. לפני גיל המעבר ה-EDSS עלה בנקודה אחת כל 20 שנים, ואילו לאחר גיל המעבר ה-EDSS עלה בנקודה אחת כעבור מחצית מהזמן - בחלוף עשר שנים בלבד. השפעת גיל המעבר הייתה זהה בין אם הנשים חוו אותו באופן טבעי או בעקבות הליך ניתוחי.

Americas Committee for Treatment and Research in Multiple Sclerosis (ACTRIMS) Forum 2016. LBA1.2