המחקר בתחום של טרשת נפוצה ממשיך ומתפתח ללא הפסקה. בכנס הגדול והחשוב ביותר בנושא - ECTRIMS 2022 - שנערך לאחרונה באמסטרדם, השתתפו 8,700 חוקרים וקלינאים מ-108 מדינות ברחבי העולם, והוצגו 1,430 תקצירים לצד 240 והרצאות. ריכזנו שבעה מהנושאים העדכניים והמעניינים שעלו:

עלייה במספר המאובחנים בטרשת נפוצה בישראל

בכל העולם מדווח על עלייה בשכיחות של טרשת נפוצה, ומתברר שהעלייה לא פסחה גם על ישראל. בישראל אין רישום לאומי של כלל המטופלים עם טרשת נפוצה, וכדי לקבל תמונת מצב אמינה, ד"ר דניאל גולן מהמרכז הרפואי כרמל בחיפה ניתח את מאגר התיקים הרפואיים של מבוטחי קופת החולים הגדולה בישראל - "שירותי בריאות כללית", נתונים שמייצגים כמחצית מהאנשים בישראל.

ד"ר גולן זיהה את האנשים עם טרשת נפוצה מתוך התיקים האישיים הממוחשבים בהתבסס על קוד אבחנה של טרשת נפוצה או קבלת מרשם לתרופה לטרשת נפוצה.

נמצא כי בשנת 2010, היו בקופת חולים כללית 2,263 מאובחנים בטרשת נפוצה, בשנת 2013 כבר היו 2,643 מאובחנים, ובשנת 2020 – 3,831 מבוטחי הקופה היו מאובחנים בטרשת נפוצה. באופן יחסי נראית כאן קפיצה משמעותית בין שיעור אבחון של 57 אנשים לכל 100,000 תושבים בשנת 2010 ל-82 מאובחנים עם טרשת נפוצה לכל 100,000 תושבים עשור לאחר מכן, בשנת 2020.

המחקר לא בדק את הסיבות לעלייה במספר המאובחנים במחלה, אך חלק מהמגמה העולמית של עלייה מיוחסת לכך שכיום יש מודעות גדולה למחלה, כלים יותר טובים לאבחון וקריטריונים שונים לאבחון – מה שמוביל לאבחון יותר מקרים. לצד זאת, סיבות נוספות עשויות להיות קשורות לעלייה בשכיחות המחלה, למשל השמנה שנקשרה במחקרים לסיכון מוגבר לטרשת נפוצה – שנהיית נפוצה יותר ויותר בעשורים האחרונים.

לפרטים נוספים

טיפול מוקדם

מחקר חדש שהוצג בכנס הראה כי שימוש בתרופה לטרשת נפוצה לאחר אירוע רדיולוגי בודד יכול לדחות ובחלק מהמקרים אף למנוע התקפים ותסמינים של טרשת נפוצה.

אירוע רדיולוגי בודד (RIS - Radiologically isolated syndrome) הוא מושג חדש יחסית, שנולד על רקע עלייה בזמינות ובשימוש בבדיקות MRI. השימוש הנרחב בבדיקה הוביל לגילוי יותר ויותר מקרים של נגעים (פגיעה במיאלין - החומר שמבודד ומגן על תאי העצב) במערכת העצבים המרכזית שמאפיינת טרשת נפוצה, אצל אנשים שהופנו לבדיקת ההדמיה מסיבות אחרות, למשל פגיעת ראש או מיגרנות, ללא רקע של תסמינים או ממצאים נוירולוגים כלשהם שמעלים חשד לטרשת נפוצה. למעשה, אירוע רדיולוגי בודד מייצג את השלב הפרה-קליני המוקדם ביותר שניתן להבחין בו בטרשת נפוצה.

במחקר החדש נמצא שדימתיל פומרט - החומר הפעיל בתרופה טקפידרה - מפחית את הסיכון להופעת התקף ראשון של טרשת נפוצה ביותר מ-80%, בקרב האנשים עם אירוע רדיולוגי בודד, בהשוואה לטיפול דמה (פלצבו).

זהו המחקר הקליני הראשון שבוחן מה קורה שנותנים תרופות לטרשת נפוצה כבר בשלב מוקדם זה. "המחקר מחזק את הרעיון שכדאי לתת טיפול לטרשת נפוצה מוקדם ככל שניתן", אמרה פרופ' דארין אוקודה מאוניבסיטת טקסס, החוקרת שהגדירה את המושג אירוע רדיולוגי בודד עוד בשנת 2008.

השכיחות של אירוע רדיולוגי בודד לא ידועה (כי לא כל האוכלוסייה נסרקת על ידי MRI), אך הנתונים עד כה מראים שנגעים במוח שיכולים להתאים למחלת הטרשת הנפוצה נמצאים בקרב 0.1%-0.7% מהאוכלוסייה. עוד עולה ממחקרים כי כמחצית מהאנשים עם אירוע רדיולוגי בודד יחוו התקף טרשת נפוצה תוך 10 שנים.

המחקר החדש מאיר על החשיבות של טיפול מוקדם, אך עדיין ישנו ויכוח בין הנוירולוגים – עד כמה מוקדם. הנוירולוגית ד"ר ברברה גיסר מקליפורניה ממליצה לבחון גורמי סיכון נוספים להתפתחות טרשת נפוצה, כמו הימצאות נגעים לא רק במוח - אלא גם בחוט השדרה, כדי לקבל החלטה נכונה בשיתוף המטופל לגבי התחלת טיפול תרופתי לטרשת נפוצה, עוד לפני שהמטופל מתאים לאבחנה של טרשת נפוצה.

לפרטים נוספים

התדרדרות ללא התקפים: מהם הסימנים?

מחקרים בשנים האחרונות מראים שבקרב אנשים המאובחנים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית עלולה להיות החמרה במצב הנוירולוגי, גם ללא התקפים. תופעה זו מוגדרת בספרות כ-PIRA (progression independent of relapse activity).

מחקר איטלקי שהוצג בכנס סקר 16,130 אנשים עם טרשת נפוצה אחריהם קיים מעקב רפואי של חמש שנים לפחות. עורכי המחקר בחנו אילו סימנים יכולים להצביע על כך שמתקיימת התדרדרות במצב הנוירולוגי גם אם לא נצפים התקפים של המחלה. הניתוח הסטטיסטי הצביע על תסמינים במעי (כגון "יציאות") והפרעות בתפקוד שלפוחית השתן כתסמינים המובילים לכך שמתקיימת "התקדמות שקטה" של המחלה. לאחריהם צויינו גם תסמינים כגון פגיעה קוגניטיבית ועייפות.

המחקר מאותת גם לנוירולוגים וגם למטופלים להתייחס לתסמינים ה"נסתרים" או לא-מדוברים אלו, כדי שיובילו גם לטיפול בתסמינים וגם, במידת הצורך ובהתאם להחלטת הנוירולוג, לשינוי התוכנית הטיפולית.

לפרטים נוספים

טיפול בתאי גזע לטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית

במחקר חדש שממצאיו הוצגו בכנס ועוררו דיון נרחב, נבדק הטיפול בתאי גזע המטופויאטיים  (AHSCT)בהשוואה לשלוש תרופות לטיפול בטרשת נפוצה. מחקרים קודמים שבחנו טיפולי תאי גזע לטרשת נפוצה הראו יעילות רבה בהשוואה לפלצבו, אך עד כה לא נבדק האם לטיפול בתאי גזע יתרון על תרופות חדשות ויעילות לטרשת נפוצה.

במחקר השתתפו 167 נבדקים, שהיו בעלי מאפייני מחלה דומים, עם מחלה פעילה ונכות מתונה. נמצא שהטיפול בתאי גזע היה קשור בהפחתה משמעותית של הסיכון לחוות התקף בהשוואה לטיפול בתרופה גילניה לטרשת נפוצה. בנוסף, נמצא שיש יתרון קל לטיפול בתאי גזע על הטיפול בתרופה טייסברי - יתרון מובהק מבחינה סטטיסטית, אך כמעט ולא משמעותי מבחינה קלינית, אך ללא יתרון במניעת התקפים על הטיפול באוקרוואס.

לצד זאת נמצא כי למטופלים בתאי גזע היו באופן משמעותי יותר תופעות לוואי כגון חום נויטרופני, מחלת סרום (מחלת הנסיוב הזר) וזיהומים (36% מהנבדקים סבלו מהזיהומים לאחר השחרור מבית החולים). היה אף מקרה אחד של מוות בעקבות הטיפול בתאי גזע במחקר.

בדיון בכנס עלה כי הטיפול בתאי גזע נמצא כיעיל מאוד, ואף על פי שהשימוש בו זהיר יותר וניכרת הפחתה בתופעות הלוואי המסוכנות, הוא עדיין טיפול מסוכן יחסית לשאר הטיפולים ויש להציע אותו רק כאשר שאר האפשרויות לא היו יעילות דיין.
 

לפרטים נוספים

ההשפעה של השמנה בגיל צעיר על הסיכון לטרשת נפוצה

מחקרים שונים הצביעו על קשר בין השמנה, ובמיוחד השמנה בילדות ובגיל ההתבגרות, לסיכון מוגבר לטרשת נפוצה. בכנס הוצג מחקר חדש לפיו השמנה במהלך הילדות וגיל ההתבגרות מעלה את הסיכון לפתח טרשת נפוצה בקרב נשים, אך לא בקרב גברים.

הממצאים הסתמכו על ניתוח סטטיסטי של מאגר הנתונים בהולנד, ממנו נלקחו נתונים של 363 אנשים עם טרשת נפוצה (264 נשים ו-99 גברים) אשר הושוו ל-125 נבדקים בריאים.

ניתוח הממצאים העלה כי לילדות ומתבגרות עם עודף משקל סיכון גבוה פי 2.48 להיות מאובחנות בטרשת נפוצה בבגרות, בהשוואה לילדות ונערות ללא עודף משקל. כמו כן, טרשת נפוצה התפרצה מוקדם יותר באופן יחסי בקרב נערות עם השמנה שהחלו לעשן לפני גיל 18.

עוד נמצא כי למשקל הגוף בילדות ובגיל ההתבגרות לא הייתה השפעה על מהלך המחלה באלו שפיתחו אותה בהמשך, לא מבחינת תדירות ההתקפים ולא מבחינת התדרדרות הנכות לפי מדד ה-EDSS.

החוקרים מציינים שהבחנה זו בין ילדים לילדות עולה במחקר זה לראשונה ויש לבחון ולתקף אותה בעזרת מחקרים נוספים בעתיד.

לפרטים נוספים

עד כמה אנשים עם טרשת נפוצה פעילים?

מחקרים מוכיחים כי פעילות גופנית מיטיבה עם מצבם של המתמודדים עם טרשת נפוצה, אבל סקר חדש שממצאיו הוצגו בכנס העלה ש-58% מהנשאלים עם טרשת נפוצה לא מבצעים פעילות גופנית ברמה מספקת. רק 15% מבצעים פעילות גופנית ברמה גבוהה שמספקת הטבות בריאותיות.

עוד עולה מהסקר שבקרב אלו שמעולם לא נטלו טיפול תרופתי לטרשת נפוצה היו יותר כאלה שעסקו ברמות גבוהות יותר של פעילות גופנית.

לפרטים נוספים על הסקר

מחקר ראשוני מעניין אחר שבחן פעילות גופנית בעזרת מדי תאוצה בקרב אנשים עם טרשת נפוצה, העלה שאנשים עם טרשת נפוצה ואנשים ללא טרשת נפוצה מבצעים פעילות גופנית בעצימות דומה, אבל מחוץ לאימונים, האנשים עם טרשת נפוצה "מפצים" ונוטים לעסוק יותר בישיבה ומנוחה, בהשוואה לאנשים ללא המחלה. כתוצאה מכך, אנשים עם טרשת נפוצה מפיקים פחות תועלת מתוכנית האימונים.

לפרטים נוספים על המחקר הראשוני

עוד זווית ישראלית: יעילות החיסון לקורונה

בדיון מיוחד בנושא, בציון שנתיים למגיפת הקורונה, הציגה פרופ' ענת אחירון – מנהלת המרכז לטרשת נפוצה בשיבא, את ממצאי מחקרה שבחן את יעילות החיסון בקרב מטופלים עם טרשת נפוצה. הנתונים הראו כי החיסונים לקורונה עזרו להפחית את הסיכון לפגיעה חמורה בעקבות נגיף הקורונה בקרב אנשים עם טרשת נפוצה.

פרופ' אחירון הדגישה כי קיימות שתי תרופות: אוקרוואס (אוקרליזומאב) וגילניה (פינגולימוד), אשר המטופלים בהן הראו תגובה חיסונית פחות חזקה ולכן זכו להגנה פחותה מהנגיף. זאת לעומת אנשים עם טרשת נפוצה המקבלים טיפולים אחרים, להם הייתה תגובה חיסונית נורמאלית לאחר קבלת החיסונים.

בהמשך, ד"ר ניקוס אוואנגאלו מאוניברסיטת נוטינגהם, שיתף את ממצאי מחקרו שחיזקו את דבריה של פרופ׳ אחירון. ד"ר ניקוס מצא שאנשים עם טרשת נפוצה המטופלים באוקריליזומאב ופינגולומיד חלו יותר בקורונה למרות שחוסנו, כמו כן מטופלים בתרופות אלו אושפזו יותר פעמים ומצבם היה חמור יותר, בהשוואה לאנשים עם טרשת נפוצה שטופלו בתרופות אחרות.

שילוב ממצאים אלו מצביע כי המטופלים בשתי תרופות ייחודיות אלו רגישים יותר למחלת הקורונה, גם אם קיבלו חיסון. על הנוירולוגים והמטופלים לדון יחדיו בדרכים למקסם את יעילות החיסונים (כמו טווח הזמן בין החיסון למתן הטיפול) וכיצד לנקוט באמצעי זהירות למניעת הידבקות.

לפרטים נוספים

כל החומר שהועבר בכנס מרוכז בעיתון המדעי "Multiple Sclerosis Journal" והוא פתוח לכולם לעיון