מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבמדריכיםטריגרים למיגרנות

טריגרים למיגרנות

אילו מאכלים עלולים לעורר התקף מיגרנה? מדוע לחץ מהווה טריגר להתקף? ומה עוד מעלה את הסיכון?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

כאב ראש מסוג מיגרנה (migraine) מאופיין בפעימות אינטנסיביות או תחושת פולסים באזור ממוקד בראש - לרוב בקדמת הראש או באחד מצדי הראש, ולרוב מלווה בבחילות, הקאות ורגישות קיצונית לאור ולרעש. התקף מיגרנה לרוב נמשך 4 עד 72 שעות ללא טיפול, ולרוב אינו מאפשר פעילות שגרתית ומלווה בתחושה של צורך לנוח במקום חשוך ושקט. התקפי מיגרנות מתרחשים בתדירות ממוצעת של 1.5 פעמים לחודש, כשעשירית מהחולים חווים התקפים מדי שבוע או מעבר לכך. 

 

מחקרים רבים זיהו טריגרים שעלולים לעורר התפרצות התקפים בקרב אנשים הסובלים ממיגרנות. "ככלל, כל יציאה משגרה עלולה לגרום להתקף", מבהירה ד"ר רחל הרינג, מנהלת יחידת מיגרנה וכאבי ראש במחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. 

 

מתח נפשי (וגם עם שחרור הלחצים) 

 

מצבי לחץ ומתח מהווים גורם ראשון במעלה העלול להוביל להתקף מיגרנה בקרב אנשים המועדים למחלה, אך גם ירידה בלחץ היומיומי עלולה להוות גורם להתקף. יש הסובלים ממיגרנות רק בסופי שבוע, תופעה שזכתה לכינוי "מיגרנת סוף השבוע" (weekend migraine), "משום שזה הזמן בו הם מרשים לעצמם להירגע ולנוח, ובו הגוף יוצא משגרת הלחץ, כלי הדם מתרחבים ועלולה להתפתח מיגרנה", מסבירה ד"ר הרינג. "כל יציאה מהשגרה, בעיקר באירוע מלחיץ, אך גם עקב אירוע משמח כמו חופש או מנוחה, חתונה, בר מצווה או ברית – עלולה לגרום למיגרנות". 

 

תזונה

 

רשימת המזונות שעלולים לעודד התפתחות התקף מיגרנה אינסופית ואינדיבידואלית. "יש כאלו שבננות יגרמו אצלם למיגרנות, ויש כאלו שבננות יעזרו להם נגד התקפים. אותם מזונות שעלולים לגרום להתקף באחד יכולים להפסיק התקף באחר", מסבירה ד"ר הרינג.

 

שינויים בהרגלי האכילה או השתייה 

 

ככלל, שינויים בהרגלי אכילה או שתייה – ובמיוחד חוסר שתייה או דילוג על ארוחה – מוכרים כמגבירים את הסיכון להתקף מיגרנה. בנוסף, רכיבים תזונתיים שונים זוהו בעבודות כמעוררי מיגרנות: 

 

קפאין ושוקולד

 

מזונות המכילים קפאין - לרבות משקאות כגון קפה, תה וקולה וכן שוקולד מריר - עלולים לעורר מיגרנות. מחקרים מצאו כי עודף קפאין או הפסקה פתאומית של צריכת קפאין עלולים לגרום להתקף מיגרנה, למשל שתיית קפה ראשון לקראת הצהריים בשבת בבוקר. גם עודף פעילות של כימיקל הסרוטונין במוח בעקבות צריכת שוקולד מריר עלולה לעורר התקפים.

 

עם זאת, קפה ושוקולד גם עשויים להקל על התקף מיגרנה, משום שהם גורמים להרחבת כלי הדם במוח, ולכן ההמלצה למי ששותה כמות גדולה של קפה המועד להתקפי מיגרנה - להפחית את הכמות בהדרגה, ולא בבת אחת. "ההמלצה לשתות לא יותר מ-3 כוסות קפה ביום ו-10-12 כוסות מים ביום, אך אסור להוריד את כמות הקפה בבת אחת", מסבירה ד"ר הרינג.

 

אלכוהול

 

משקאות המכילים אלכוהול עלולים לעורר מיגרנה, ובייחוד יין אדום זול. בצבא אף זכה יין זה לכינוי "יין פטישים" על רקע החשש שיגרום לכאבי ראש. נמצא כי רכיבים המצויים ביין, לרבות היסטמין, טירמין ופוליפנולים (חומרים נוגדי חימצון) עלולים לעורר התקפי מיגרנות. יחד עם זאת, אין המלצה לסובלים ממיגרנות להימנע לחלוטין משתיית אלכוהול, אלא להפחית בצריכתו, זאת על רקע העובדה כי צריכת כוס יין אדום ליום מונעת מחלות לב.

 

מחקר מברזיל שהוצג ביוני 2012 בכנס החברה האמריקאית לכאבי ראש מצא כי ככל הנראה נוגד חימצון מסוג טאנין (tannin) המצוי ביין אדום הוא גורם בעל השפעה מרכזית בסיכון להתפרצות מיגרנות – ככל שהיין מכיל פחות טאנין, כך יורד הסיכון שיגרום להתקפי מיגרנה.

 

מונוסודיום גלוטמט

 

הרכיב מונוסודיום גלוטמט (MSG, קיצור של MonoSodium Glutamate) המוכר כמשפר טעם בתזונה המערבית המתועשת, המצוי בעיקר באבקות מרק ורטבים ובמזון מעובד, נמצא במספר עבודות בעבר כמעורר מיגרנות, כמו גם התקפי אסתמה. ההנחה כי חומר זה מתערב בהולכה העצבית הטבעית במוח של חומצת אמינו מסוג גלוטומט, וכך מגדיל את הסיכון להתפרצות התקף מיגרנה.

 

ניטרטים וניטריטים

 

רכיבים מסוג ניטרטים (חנקות, nitrates) וניטריטים (nitrites) המשמשים לשימור מוצרי בשר מעובדים, זוהו אף הם כגורם העלול לעורר התפרצות מיגרנות.

 

אספרטם

 

הממתיק המלאכותי הפופולארי אספרטם (aspartmane) המצוי בשימוש נרחב כתוסף תזונה בתעשיית המזון זוהה אף הוא בעבודות רבות כגורם סיכון להתפרצות מיגרנות. מחקר אמריקאי שפורסם עוד בשנת 1989 בכתב העת Headache העלה כי אספרטם לצד אלכוהול מהווה גורם סיכון למיגרנות, ומטופלים הסובלים ממיגרנות דיווחו עליו כרכיב המעורר התקפים פי 3 יותר מאשר מטופלים הסובלים מכאבי ראש מסוגים אחרים.

 

שינויים במזג האוויר

 

שינויים במזג האוויר עלולים לעורר התקפים בחלק מהאנשים הסובלים ממיגרנות. במחקר קטן שהוצג ביוני 2012 בכנס אמריקאי, חוקרים מטאיוואן מצאו כי שינויים במזג האוויר עלולים להשפיע על התפתחות מיגרנות במחקר שנערך בקרב 62 נבדקים עם היסטוריה של מיגרנות נמצא כי שינויי מזג אוויר קשורים ב-20% מהמיגרנות הקלות וב-5% מהמיגרנות הקשות בשנה בה בוצע המחקר.

 

שינויים בהרגלי השינה 

 

גורמים נוספים שזוהו כמעוררי התקפי מיגרנות בעבודות שונות כוללים שינויים בהרגלי שינה, לרבות חוסר שינה, עודף שינה או תזוזה (shift) בשעת השינה, למשל שינה עודפת בסופי שבוע המיוחסת כאחד מהגורמים ל'מיגרנת סוף השבוע'.

 

שינויים הורמונאליים בנשים

 

עבודות רבות מצאו כי התקפי מיגרנות בקרב נשים מתחילים לרוב בסמוך למועד הווסת במחזור החודשי המאופיין בשינויים ברמות הורמון האסטרוגן – מיד לפני הווסת או אחריה, ממצא המעיד על קשר כלשהו בין מיגרנות לשינויים הורמונאליים בגוף האישה. שינויים הורמונאליים נגרמים גם בשל הריון, מצבים רפואיים שונים, אמצעי מניעה הורמונאליים ועוד. 

 

תשישות גופנית

 

תשישות גופנית קיצונית, למשל בעקבות פעילות גופנית מאומצת שהאדם אינו רגיל לבצע, עלולה לעורר מיגרנה. יש לציין כי פעילות גופנית מומלצת לאנשים הסובלים ממיגרנות. מעבר לחשיבות הכללית של פעילות גופנית לבריאות, מחקרים הראו כי פעילות גופנית יעילה במניעת מיגרנות.

 

גם יחסי מין עשויים להוות טריגר למיגרנות. עם זאת, מחקר שפורסם בשנת 2013 בכתב העת Cephalalgia מצא כי קיום יחסי מין במהלך התקף מיגרנה עשוי להקל על הכאב אצל חלק מהאנשים. יותר ממחצית מהנבדקים הסובלים ממיגרנות שקיימו יחסי מין במהלך התקף חוו שיפור בתסמינים - חלקם נותרו ללא כאב כלל, בעוד שכשליש דיווחו על החמרה.

 

גורמים נוספים

 

כמו כן, נסיעות ארוכות, רעשים, משחקי אור וצל, אור בוהק או אורות מהבהבים וגם ריחות שונים זוהו כגורמים מעוררי מיגרנות. "יש אנשים שמספיק שיריחו ריח של זיעה או של בושם זול כדי לעורר אצלם התקף", מציינת ד"ר הרינג. גם תרופות מסוימות עלולות להעלות את הסיכון להתקפים באנשים הסובלים ממיגרנות. 

 

 

הטיפולים למיגרנות 

 

עדכון אחרון: פברואר 2016