לאנשים שחוו מצבי מצוקה כילדים – כאלה שהיו עדים לאלימות של ההורים בבית או חוו התעללות גופנית או מינית – סיכון מוגבר לסבול ממיגרנות בהמשך החיים. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Headache: The Journal of Head and Face Pain.

מחקרים כבר מצאו קשר בין טראומות ומצבי מצוקה בילדות לסיכון מוגבר להתפתחות של מיגרנות בהמשך החיים, אך לא כולם לקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות. חוקרים מאוניברסיטת טורונטו ביקשו לבחון את הקשר תוך כדי נטרול מגוון של משתנים מתערבים שהיו עלולים להשפיע על הסיכון למיגרנות.

לשם כך הם בחנו מדגם מייצג של 12,638 נשים ו-10,358 גברים בגיל 18 ומעלה שהשתתפו בסקר בריאות הנפש הקנדי ב-2012. הם בדקו מי מהנבדקים היה עד לאלימות של ההורים בבית או חווה התעללות גופנית או מינית ואת מספר סוגי מצבי המצוקה להם נחשפו הנבדקים. 6.5% מהגברים ו-14.2% מהנשים דיווחו על מיגרנות.

בניתוח הנתונים החוקרים לקחו בחשבון גורמים רבים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, בהם גורמים סוציו-דמוגרפיים, מצבי מצוקה אחרים, התנהגויות בריאות והיסטוריה של דיכאון או חרדה. 

נמצא כי החשיפה לטראומות בילדות קשורה למיגרנות בקרב גברים ונשים. כל שלושת סוגי מצבי המצוקה שנבחנו נקשרו באופן משמעותי לסיכון למיגרנות בשני המינים: התעללות גופנית נקשרה לסיכון גבוה ב-61% למיגרנות בהמשך החיים בקרב נשים ו-50% בקרב גברים, אלימות של אחד ההורים בבית העלתה את הסיכון ב-64% בקרב נשים ו-52% בקרב גברים והתעללות מינית העלתה את הסיכון ב-32% בקרב נשים ו-70% בקרב גברים.

ככל שאדם נחשף ליותר סוגי אלימות, כך עלה הסיכון שלו למיגרנות בהמשך החיים. בגברים שדיווחו שחוו את כל שלושת מצבי המצוקה בילדות השכיחות של מיגרנות הייתה גבוהה פי יותר משלושה (3.26) ובנשים פי כמעט שלושה (2.85), בהשוואה  לגברים ונשים שלא נחשפו למצבי מצוקה אלה בילדותם. 

ההשלכות הגופניות של הטראומה 

המחקר אומנם מצא קשר בין מצבי מצוקה בילדות לבין סיכון מוגבר למיגרנות בהמשך החיים, אך מחקר שכזה לא יכול להוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה – משמע שלא ניתן לדעת אם האלימות לה נחשפו הילדים גרמה באופן ישיר למיגרנות. עם זאת, הוא מצטרף למחקרים קודמים שמצאו קשר בין חשיפה לאלימות וטראומות בילדות לסיכון מוגבר למיגרנות ולבעיות בריאות אחרות בהמשך החיים – מחקרים המדגישים את החשיבות של תמיכה בילדים שחוו אירועי חיים טראומטיים, לא רק בגלל ההשלכות הנפשיות.

לדוגמה, מחקר שפורסם באפריל האחרון בכתב העת של האיגוד האירופאי לחקר סוכרת Diabetologia, מצא כי אירועי חיים משמעותיים בילדות - כמו מוות או מחלה קשה במשפחה הקרובה וגירושים או פרידה של ההורים - עלולים להעלות פי שלושה את הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 1 בהמשך. מחקר שהוצג בכנס השנתי של הקולג' האמריקני לגסטרואנטרולוגיה שנערך בוושינגטון בשנת 2011, מצא כי טראומות פסיכולוגיות שנחוות בילדות ובבגרות קשורות לסיכון מוגבר לתסמונת המעי הרגיז (IBS) במבוגרים.

Headache: The Journal of Head and Face Pain DOI: 10.1111/head.12614