מחקר בינלאומי שנערך ב-14 מדינות, בהן בישראל, מצא קשר מובהק בין חשיפה לאירועי טראומה לאורך החיים לבין הסיכויים לפתח מחלות כרוניות בעתיד, ממצא משמעותי במיוחד בישראל הרוויה באירועי לחימה וטרור, שמעמידים את תושביה בסיכון מוגבר להיחשף לטראומה.

במחקר נכללו נתונים אודות 38,051 איש תושבי 14 מדינות: ארה"ב, קולומביה, מקסיקו, יפן, ניו זילנד, בלגיה, גרמניה, איטליה, הולנד, ספרד, צפון אירלנד, פורטוגל, רומניה וכן ישראל, שנתבקשו למלא שאלון להערכת חשיפתם לאירועי טראומה לאורך החיים והימצאותן של הפרעות פסיכיאטריות. בהמשך נתבקשו הנבדקים לדווח על מחלות שבהם אובחנו רפואית, ובוצע מבדק סטטיסטי במטרה לבחון את הקשר בין התופעות.

קשר ישיר בין טראומה למחלות

בהבדל ממחקרים קודמים, שקשרו באופן ממוקד בין התפתחותה של הפרעה פסיכיאטרית של פוסט טראומה (PTSD) בתגובה לאירוע טראומטי לבין הופעת מחלות כרוניות, במחקר הנוכחי נמצא קשר ישיר בין אירועים טראומטיים למחלות כרוניות, ללא תלות בשאלה האם הנבדק פיתח פוסט טראומה או לא.

ככל שמספר האירועים הטראומטיים שחווה הנחקר עלה, כך גדל הסיכון לפתח מחלה כרונית, כשחשיפה לאירוע טראומטי אחד העלתה ב-50% את הסיכון למחלה כרונית, חשיפה לשני אירועים העלתה את הסיכון ב-80% וחשיפה לחמישה אירועים טראומטיים ומעלה כבר העלתה פי 2.6 את הסיכון למחלה כרונית, ללא תלות בקיומן של הפרעות פסיכיאטריות כלשהן, לרבות פוסט טראומה.

מכלל הנבדקים במחקר, 66.4% דיווחו על חשיפה לאירוע טראומטי אחד לפחות לאורך החיים. כצפוי, השיעור בישראל היה גבוה בהשוואה לרוב המדינות: 71.8% מכלל הנבדקים במחקר בארץ (4,859 במספר), דיווחו כי נחשפו לאירוע טראומטי כלשהו. אמנם השיעור נמוך בהשוואה ל-75.9% בניו זילנד, 79.4% בארה"ב ו-80.6% בקולומביה, אך גבוה מיתר המדינות, לרבות מקסיקו (65.3%), גרמניה (61.9%), יפן (56.1%), איטליה (52.3%) ורומניה (35%).

בישראל נמצא כי הסיכון לפתח מחלה כרונית עלה ב-40% לאחר חשיפה לאירוע טראומטי אחד או לשני אירועים, ב-50% לאחר חשיפה לשלושה אירועים, ב-70% לאחר חשיפה לארבעה אירועים ופי 2 לאחר חשיפה לחמישה אירועי טראומה ומעלה לאורך החיים.

חיילים חסינים יותר

בניתוח פרטני של הממצאים, בהתייחס לסוגי האירועים הטראומטיים, נמצא כי אובדן של אדם קרוב ואסון טבע העלו את הסיכויים לפתח מחלה כרונית ב-40%, תאונת דרכים שאיננה במכונית וחשיפה לאלימות פיזית ברחוב או על ידי בן זוג העלתה את הסיכויים ב-50%, תאונת דרכים במכונית ותקיפה מינית העלו את הסיכויים ב-60% והתעללות פיזית בילדות על ידי הורה העלתה את הסיכויים ב-70% לפתח בהמשך מחלה כרונית.

עם זאת, חשיפה למצבי לחימה לאורך החיים העלתה בשיעור נמוך יחסית של 10% את הסיכויים לפתח בהמשך מחלה כרונית. החוקרים מציינים כי ניתן להסביר את הממצא בכך שחיילים הנחשפים לטראומה בשדה הקרב מראש בריאים יותר גופנית, ולכן חסינים יותר מפני מחלות כרוניות, תופעה המכונה בקהילת החוקרים 'אפקט הלוחם הבריא' .

מסוכרת עד אסתמה

בניתוח המתמקד במחלות הכרוניות, נמצא כי ב-9 מתוך 11 המחלות שנבדקו קיים קשר מובהק סטטיסטי לחשיפה לאירועי טראומה לאורך החיים.

התברר כי הסיכון להתפתחות סוכרת עלה ב-70% לאחר חשיפה לאירוע טראומטי אחד עד ארבעה אירועים וב-80% לאחר חשיפה לחמישה אירועים ומעלה; הסיכון לכאבי גב וצוואר עלה ב-70% לאחר חשיפה לאירוע טראומה אחד, עלה פי 2.4 לאחר חשיפה לשלושה אירועים ועלה פי 3 לאחר חשיפה לחמישה אירועים ומעלה; הסיכון לפתח כיב עיכולי (אולקוס) עלה ב-60% לאחר חשיפה לאירוע טראומה אחד פי 2.6 לאחר חשיפה לשלושה אירועים ופי 2.9 לאחר חשיפה לחמישה אירועים ומעלה; הסיכון לכאבי ראש עלה ב-60% לאחר חשיפה לאירוע טראומה אחד, פי 2.3 לאחר חשיפה לשלושה אירועים ופי 2.5 לאחר חשיפה לחמישה אירועים ומעלה.

הסיכון ליתר לחץ דם עלה ב-40% לאחר חשיפה לאירוע טראומה אחד ונותר באותו הסיכון גם בחשיפה לאירועי טראומה רבים; הסיכון לפתח דלקת פרקים עלה ב-30% לאחר חשיפה לאירוע טראומה אחד ב-90% לאחר חשיפה לשלושה אירועים ופי 2.3 לאחר חשיפה לחמישה אירועים ומעלה; הסיכון לפתח מחלות לב כרוניות עלה ב-30% לאחר חשיפה לאירוע טראומה אחד או שלושה אירועים וזינק פי 2.2 לאחר חשיפה לחמישה אירועים ומעלה; הסיכון לאסתמה עלה ב-30% לאחר חשיפה לאירוע טראומה אחד, ב-40% לאחר חשיפה לשלושה אירועים וב-80% לאחר חשיפה לחמישה אירועים ומעלה; והסיכון למחלות כרוניות של הכליה עלה אמנם רק ב-10% לאחר חשיפה לאירוע טראומה אחד, אולם האמיר לפי 2.8 לאחר חשיפה לשלושה אירועים וזינק לפי 3.6 לאחר חשיפה לחמישה אירועים ומעלה.

בשתי מחלות שנבדקו, סרטן ושבץ מוחי, נמצא קשר שאינו מובהק סטטיסטית לחשיפה לאירועי טראומה קודמים. הסיכון לסרטן עלה בשיעור נמוך יחסית של 10% לאחר חשיפה לאירוע טראומה אחד, 20% לאחר חשיפה לשלושה אירועים ו-30% לאחר חשיפה לחמישה אירועים ומעלה; והסיכון לשבץ מוחי עלה ב-30% לאחר חשיפה לאירוע טראומה אחד ונותר יציב עד ארבעה אירועים, אולם זינק לפי 2.4 בחשיפה לחמישה אירועים ומעלה.

כיצד אירוע טראומתי גורם לנו לחלות?

החוקרים לא בחנו את הנסיבות המובילות לקשר בין חשיפה לאירועי טראומה לבין התפתחות מחלות כרוניות, אולם מונים מספר הסברים אפשריים, לרבות התנהגויות סיכוניות שנקשרו במחקרים לחשיפה לאירועים טראומטיים, ובייחוד עישון, שתיית אלכוהול והפרעות שינה, העשויות להגדיל מצידן את הסיכון לפתח מחלה כרונית גם ללא תסמונת פוסט טראומה.

כמו כן מציינים החוקרים כי עשויים להיות גם מסלולים ביולוגיים שיכולים להסביר את הקשר, לרבות שינויים בהפרשת הורמון הקורטיזון בתגובה לחשיפה לאירוע טראומטי, וכן שינויים בזרימת הדם ובתפקוד הנוירו-קוגניטיבי במוח, אם כי נדרש מחקר נוסף כדי לאמוד את ההשפעות הביולוגיות של אירוע טראומטי שאינו מוביל בהכרח להתפתחות פוסט טראומה.

החוקרים מציינים כי לקשר שאובחן בין חשיפה לאירועי טראומה ומחלות כרוניות השלכות משמעותיות לבריאות הציבור ו"אמור להוות מקור לדאגה לכלל המומחים הרפואיים והחוקרים, לא רק למומחים בתחום בריאות הנפש".

המחקר נערך על ידי צוותים מ-14 מדינות, בראשות חוקרת מאוניברסיטת אוטגו בניו זילנד. הזרוע הישראלית במחקר נוהלה על ידי הממונה על מחקר ותכנון בשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, הד"ר דפנה לוינסון. המחקר מומן בין השאר על ידי ארגון הבריאות העולמי והמכון האמריקאי הלאומי לבריאות הנפש, ובישראל על ידי משרד הבריאות, המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות והמוסד לביטוח לאומי, וממצאיו התפרסמו לאחרונה בכתב העת PLoS ONE.

PLoS ONE 8(11): e80573. doi:10.1371/journal.pone.0080573