מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
טלוויזיה או מחשב – מה מסוכן יותר ללב?
מחקר שנערך בילדים מצא: צפייה בטלוויזיה מהווה סיכון גדול יותר למחלות לב וכלי דם משימוש במחשב
אין ספק שפעילות גופנית תפחית את הסיכון של ילדים לפתח מחלות לב בהמשך החיים, אבל מה לגבי הזמן שהילדים אינם פעילים? חוקרים מאוניברסיטת קווינס מצאו כי סוגים שונים של עיסוקי פנאי בהם הילדים אינם פעילים גופנית, משפיעים באופן שונה על גורמי הסיכון שלהם למחלות לב.
במסגרת המחקר שפורסם בכתב העת BMC Public Health נבחן הקשר בין סוגי הפעילויות וההשלכות הבריאותיות שלהן בקרב יותר מ- 2,500 נחקרים בגילאי 6 עד 19.
החוקרים חישבו את הסיכון הלבבי-מטבולי בילדים בהתבסס על גילם, היקף המותניים, לחץ הדם ורמות הכולסטרול שלהם, והשוו אותו מול סוג הפעילות. נמצא כי רמות גבוהות של צפייה בטלוויזיה ניבאו רמות גבוהות יותר של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, וזאת לעומת משחקי מחשב.
בילדים שבילו מספר שעות ביום בצפייה בטלוויזיה, היקף המותניים ורמות הכולסטרול היו גבוהות יותר, מה שמעלה את הסיכון למגוון מחלות בהן מחלת לב כלילית, שבץ וסוכרת.
הסבר אפשרי אחד לתוצאות הוא שצפייה בטלוויזיה נמצאת בתחתית סולם הפעילויות מבחינת הוצאה אנרגטית, לפחות כך מצאו מחקרים. הסבר נוסף הוא שצפייה בטלוויזיה קשורה יותר לפעילויות כמו נשנוש חטיפים בין ארוחות.
החוקרים מסבירים כי המסר שצריך לקחת מהמחקר הוא שאנו רוצים שהילדים יהיו יותר פעילים גופנית, אבל באותו זמן, אנחנו צריכים לחשוב גם על מה שהם עושים ביתר הזמן ובמסגרת זו לצמצם כמה שניתן את זמן הצפייה בטלוויזיה.
זהו לא המחקר הראשון שקושר בין צפייה לטלוויזיה וסיכון לסוכרת ומחלות לב. כך למשל במחקר שפורסם השנה חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצאו כי צפייה ממושכת בטלוויזיה עלולה להעלות את הסיכון לסוכרת סוג 2, מחלות לב וכלי דם ומוות טרם עת. המחקר הראה כי על כל שעתיים נוספות של צפייה בטלוויזיה ביום, הסיכון לסוכרת עלה ב- 20%, הסיכון למחלות לב עלה ב- 15% והסיכון למוות מוקדם עלה ב- 13%.
מחקר נוסף שפורסם השנה מצא כי צפייה ממושכת בטלוויזיה עשויה להעלות את הסיכון למחלות לב ומוות, ללא קשר לפעילות הגופנית שמבצעים. מחקר שפורסם בשנה שעברה מצא כי כל שעה שמבלים בצפייה בטלוויזיה ביום מעלה את הסיכון למוות ממחלת לב ב- 7%.
אז כשגשום וקר מה כן אפשר לעשות? מחקר שפורסם השנה מצא כי משחקי וידיאו אקטיביים יכולים לגרום לילדים להוציא אנרגיה לפחות כמו בהליכה.