פסוריאזיס
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
טיפולים ביולוגיים לפסוריאזיס מסייעים למנוע טרשת עורקים
חוקרים הראו לראשונה כיצד טיפול בתהליך דלקתי בגוף שמאפיין את מחלת הפסוריאזיס מפחית הצטברות רובד טרשתי בעורקים ותורם להפחתת הסיכון של המטופלים לפתח מחלות לב וכלי דם
טרשת עורקים מאופיינת בתהליך של הצטברות רובד טרשתי הקרוי 'פלאק', אשר מכילכולסטרול וחומרים נוספים, שנערם על הדפנות הפנימיות של העורקים במשך שנים רבות ועשוי לחסום באופן חלקי או מלא את זרימת הדם בכלי הדם. מצב זה עומד בבסיס של מחלות רבות, לרבות התקפי לב ויתר לחץ דם ועלול אף לגרום להיווצרות קרישי דם ולהתפתחות שבץ מוחי, ומהווה גורם משמעותי לתחלואה ותמותה בעולם המערבי.
ברבות השנים פותחו בדיקות אבחנתיות שונות ללב כדי לזהות טרשת עורקים, וכן פותחו טיפולים תרופתיים וצנתורים במטרה לפתוח חסימות בעורקים ולמנוע תחלואה ותמותה.
עתה מצאו חוקרים אמריקאים מטעם החברה האמריקאית לאנגיוגרפיה והתערבויות קרדיווסקולריות מלעוריות (SCAI) כי תרופות ביולוגיות לפסוריאזיס מסייעות להפחית את כמות הרובד שמצטבר בעורקים, ואף מעבר לכך – הופכות את הרובד שהצטבר בכלי הדם לפחות דלקתי ופחות מסוכן להיווצרות קרע וקרישי דם, באופן שמפחית את הסיכון להתקף לב ושבץ מוחי.
ירידה בציטוקינים
בישראל מוערך כי 3% מהאוכלוסייה, כרבע מיליון איש, סובלים מפסוריאזיס בדרגות חומרה משתנות. עבודות שונות קושרות בין פסוריאזיס לבין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, וזאת על רקע העלייה בסיכון אצל אנשים עם פסוריאזיס לפתח רובד טרשתי המצטבר על קירות כלי הדם.
כעת מדווחים החוקרים כי טיפולים ביולוגיים לפסוריאזיס שמשפיעים על סוג של ציטוקין – חלבון קטן בזרם הדם הקרוי 'אינטרלוקין 1 בטא' ומסומן באותיות IL1B, שיש לו תפקיד בוויסות תגובות דלקתיות של הגוף – מפחיתים את הסיכון לטרשת עורקים.
במחקר שנערך על ידי צוות מהמכון הלאומי ללב, ריאות ודם בארה"ב (NHLBI), אוניברסיטאות פנסילבניה ואילינוי וחברת הביטוח האמריקאית קייזר פרמננטה, בשיתוף חוקרים מדנמרק, נבחנו 80 מטופלים לפסוריאזיס, מהם 57 טופלו בתרופות ביולוגיות לפסוריאזיס – בעיקר תרופות מקבוצת 'נוגדי TNF אלפא' ו-27 טופלו בתרופות אחרות לפסוריאזיס שאינן ביולוגיות. החוקרים בחנו נתונים רפואיים שונים אצל הנבדקים לאורך זמן, לרבות הצטברות רובד בכלי הדם והיצרות של כלי הדם בהסתמך על בדיקה אבחנתית מסוג 'סי.טי לב' הקרויה גם 'סי.טי אנגיוגרפיה' ו'צנתור וירטואלי'. כל הנבדקים היו בגיל העמידה ועם סיכון נמוך למחלות לב וכלי דם – לפי בדיקת גורמי סיכון שונים.
כשנה לאחר הטיפול בתרופות, נמצא כי החולים שטופלו בתרופות הביולוגיות לפסוריאזיס תועדו עם ירידה של 40% בהצטברות ברובד הטרשתי בעורקים – ממצא שלא היה מובהק בקרב אלו שטופלו בטיפול למחלה בתרופות לא ביולוגיות. חישוב סטטיסטי שבוצע בהמשך בהשוואה בין המטופלים העלה כי אלו שטופלו בתרופות ביולוגיות תועדו עם ירידה של 20% בסיכון למחלות לב וכלי דם בהשוואה לאלו שטופלו בתרופות מקומיות.
במחקר נוסף שבו חולי פסוריאזיס סווגו אקראית לשתי קבוצות: 22 שטופלו בתרופה ביולוגית לפסוריאזיס שאינה מקבוצת 'נוגדי TNF אלפא' ו-21 שטופלו בתרופת דמה (פלסבו), נמצא כי בחלוף שלושה חודשים בבדיקה אבחנתית, המטופלים בתרופות ביולוגיות נצפו עם ירידה של 6.6% בדלקתיות בכלי הדם בהשוואה לעלייה של 12% בדלקתיות בקבוצה שטופלה בתרופת דמה. חישוב סטטיסטי העלה כי הטיפול הביולוגי שיפר ב-19% את הדלקתיות בכלי הדם ובכך מיטיב עם טרשת העורקים, בהשוואה לחולים שאינם מקבלים את הטיפול.
במחקר נמצא כי הירידה ברובד הטרשתי הייתה מלווה בירידה בציטוקינים מסוג IL1B אצל המטופלים – ירידה שנצפתה גם לאחר נטרול גורמים נוספים שעשויים להשפיע על רמות הציטוקין כגון גורמי סיכון נוספים למחלות לב וטיפול בתרופות ממשפחת הסטטינים.
ממצאים מהמחקר דווחו בימים האחרונים בכנס החברה האמריקאית לאנגיוגרפיה והתערבויות קרדיווסקולריות מלעוריות (SCAI) וכן דווחו בחלקם בפברואר 2018 בכנס האקדמיה האמריקאית לרפואת עור (AAD) בסן דייגו, ופורסמו בגיליון מארס 2018 של כתב העת JEADV של האקדמיה האירופית לרפואת עור (דרמטולוגיה) ומין (ונראולוגיה).
החוקרים מציינים כי זהו המחקר הראשון בבני אדם שמאפשר להדגים כיצד טיפול בדלקתיות באזור גוף מסוים, דהיינו פסוריאזיס המתאפיינת בתהליך דלקתי כרוני בעור – תורם למניעה של מחלת כלי דם.
לדבריהם, ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של חולי פסוריאזיס להקפיד להיענות לטיפול התרופתי שניתן להם, ובייחוד לטיפול הביולוגי למחלה, שמפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. כמו כן, החוקרים קוראים לבצע בדיקות באשר להשפעה של טיפולים תרופתיים למחלות נוספות שמאופיינות בדלקתיות על טרשת עורקים.
דלקתיות נרחבת
הקשר בין פסוריאזיס למחלות לב מתועד בעבודות מחקר רבות, וזאת לצד קשר חזק מוכח בין מחלות לב לבין דלקת מפרקים פסוריאטית – דלקת מפרקים שמתפתחת בקרב 15% עד 20% מהאנשים עם פסוריאזיס.
לפי אחד המחקרים בתחום, לאנשים עם פסוריאזיס קשה בעור יש סיכון גבוה ב-58% לאירוע לב וסיכון גבוה ב-43% לשבץ מוחי. הסיכון למחלות לב גם נמצא גבוה יותר ככל שהפסוריאזיס מאובחן בגיל צעיר יותר. במחקר מעקב בריטי שבחן 48,523 חולי פסוריאזיס ו-208,187 בריאים ופורסם בשנת 2015 בכתב העתJournal of Investigative Dermatology נמצא כי במעקב של 5.2 שנים, הסיכון להיווצרות קריש דם היה גבוה ב-32%, הסיכון לשבץ מוחי היה גבוה פי 2.74, הסיכון לפרפור פרוזדורים היה גבוה ב-54%, הסיכון למחלה באחד ממסתמי הלב היה גבוה ב-23% והסיכון לאי ספיקת לב כרונית היה גבוה ב-57% בקרב חולי פסוריאזיס. כמו כן זוהה סיכון עודף בין פסוריאזיס לגורמי סיכון ידועים למחלות לב אף מעבר לטרשת עורקים, לרבות סיכון גבוה ב-18% להתפתחות סוכרת ומחלת כליות וסיכון גבוה ב-37% להתפתחות יתר לחץ דם, בהשוואה לאוכלוסייה בריאה.
לפי הערכות בקהילה המדעית והרפואית, הקשר בין פסוריאזיס למחלות לב קשור בתהליך הדלקתי: פסוריאזיס היא מחלה אוטואימונית הנגרמת כתוצאה מכך שהמערכת החיסונית מעודדת התפתחות דלקת שמתבטאת בנגעים על פני העור, ואותה פעילות אוטואימונית עלולה לייצר במקביל גם דלקתיות בכלי הדם ולתרום להתפתחות טרשת עורקים.
בשנים האחרונות מצטברות עדויות בדבר תרופות לפסוריאזיס שמשפיעות על ירידה בסיכון לטרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם. כך, במאי 2017 דיווחו חוקרים מהמכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) בכתב העת Circulation כי חולי פסוריאזיס בסיכון גבוה להצטברות טרשת עורקים בהשוואה לנבדקים בריאים, אולם טיפול תרופתי במחלה מוביל לירידה בסיכון זה כעבור שנה.
JEADV-Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology, doi: 10.1111/jdv.14951