טיפול באור (Light Therapy) הוא שם כולל לטיפולים שונים ברפואה שעושים שימוש בחשיפה מבוקרת לאור או לקרני אור באורכי גל מסוימים במטרה לטפל במצבים רפואיים ומחלות.

טיפולים קלאסיים בחשיפה לאור השמש ולאור ממקור מלאכותי (טיפולים בתאורה בהירה Bright Light Therapy – ובקיצור BLT) הוכחו כמסייעים לטפל בדיכאון חורף – סוג של דיכאון עונתי שנוטה להחמיר מדי שנה בעונות הסתיו והחורף ובהפרעות שינה הקשורות בתזמון בעייתי של שעון הגוף הפנימי. לצידם, טיפולים בחשיפה מבוקרת לקרני אור בתדרי אולטרה סגול בשיטות פוטותרפיה הוכחו כיעילים למחלות עור שונות, כמו פסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס.

במהלך טיפולים באור, המטופל נחשף לאור בצורה מבוקרת, בין אם לאור השמש או למקור אור מלאכותי במעין 'קופסת אור' המשמשת לטיפול בעיקר בדיכאון עונתי ובהפרעות שינה או במכשיר הפולט גלי אור בתדרי אולטרה סגול ספציפיים המכוונים לאזורים פתולוגיים בגוף, למשל לנגעי פסוריאזיס בעור.

מהו האור?

אור השמש הוא למעשה אחד התוצרים של קרינת השמש שנפלטת מהשמש ונקלטת בכוכבי מערכת השמש, אשר מהווה מקור עיקרי לאור וחום על כדור הארץ.

למרות יציבותה של קרינת השמש, ישנם שינויים שעוברים על קרני השמש באטמוספרה שעשויים להשפיע על כמות האור והחום שמגיעים לכדור הארץ, למשל החור באוזון ואפקט החממה שמוחמרים בין השאר עקב פליטת מזהמים.

אור השמש מכיל קרני שמש בטווח הנראה לעין באורכי גל של 700-380 ננומטר וכן קרני אור בטווח שאינו נראה לעין, לרבות קרני אינפרה אדום (מעל 700 ננומטר) ואולטרה סגול (בטווחים של 380-10 ננומטר) ואף רכיבים מזעריים של קרינה נוספת.

ההשפעות של אור על הגוף

לאור טבעי כמו גם לאור מלאכותי השפעות רבות על מנגנונים ביולוגיים בגוף האדם שעשויות להיות בחלק מהמקרים מועילות ובחלקן מזיקות.

בשנים האחרונות עולה המודעות להשפעות האור על הגוף ולקיומו של 'שעון גוף פנימי' המכונה 'השעון הצירקדי'. לדברי ד"ר לוציאן מוסקוביץ, פסיכיאטר בכיר במרכז לבריאות הנפש באר יעקב ומומחה לטיפול באור, "כיום מבינים שגוף האדם אינו פועל בצורה סטטית, אלא באופן מחזורי, בהתאם למחזורים של 24 שעות שנוצרו באבולוציית האדם כדי להתאים את גופנו למחזורי אור-חושך של כדור הארץ, כשקיים מנגנון מולקולרי ביולוגי שמתזמן מחזור זה באופן שמשפיע על מערכות גוף רבות, לרבות לחץ הדם, דופק הלב, הפרשות של הורמונים, רמות הסוכר בדם ועוד. כיום מאמינים ששמירה על מחזורים ביולוגים תקינים של הגוף היא מתכון לבריאות ואריכות ימים".

ההשפעה של החשיפה לאור עשויה להיות ישירה - חלקיקי אור (פוטונים) עשויים להשפיע ישירות על מולקולות מסוימות, לרבות בעור ובעיניים וייתכן שאף באיברים נוספים, וגם עקיפה  - באמצעות הפעלת אותות עצביים במוח והפרשת הורמונים.

האור גם אחראי על דיכוי מנגנוני הפרשת הורמון השינה מלטונין, שמופרש בשעות החשיכה ומשרה שינה, ומעצב למעשה את השעון הצירקדי. 'שעון ביולוגי פנימי' זה מגביר את רגישות תאי הגוף לחשיפה לאור בעיקר החל משעתיים לפני השעה שבה מורגל האדם לישון ולאורך הלילה, ועד לשעה אחת לאחר היקיצה בבוקר. מסיבה זו, במקרים של הפרעות שינה שמקורן בשיבוש בשעון הגוף הפנימי, מומלץ לעמעם את האורות בבית החל משעתיים לפני זמן הכניסה למיטה, ולחילופין, במידה ומתפתחת ישנוניות בשעות היום, יש להיחשף לתאורה חזקה כדי להפחית מעוצמת העייפות.

תאורה מלאכותית אינה מחקה אור טבעי, ולמעשה כמות האור לה אנו נחשפים ב-16 שעות של תאורה מלאכותית במשרד משתווה לשעה אחת של חשיפה לאור השמש.

לתאורה מלאכותית בחשיפה ממושכת עשויים להיות גם נזקים. כך, למשל, מחקרים זיהו תהליכים ממאירים שעשויים להיות מואצים בחשיפה לתאורה פלואורוסצנטית, והדגימו בין היתר עלייה בסיכון לגידולים סרטניים שונים בקרב אנשים שמתגוררים באזורים החשופים לתאורת בית או רחוב בשעות הלילה. מחקרים גם מזהים נזקים אפשריים לרשתית העין מחשיפה לתאורת לד, וחשיפה לתאורה מלאכותית במחשבים, מחשבי כף יד וסמראטפונים לאורך זמן עלולה לפגוע במחזור השינה-ערות ולהוביל להפרעות שינה כמו גם להחמרה של הפרעות קשב וריכוז ותסמונות פסיכיאטריות שונות. עם זאת, תאורה מלאכותית מבוקרת עשויה לשפר את מצב הבריאות על ידי ויסות מחדש של שעון הגוף הפנימי.

באשר להשפעות על העור – קרינת השמש האולטרה סגולה עשויה להוביל לעיבוי שכבת האפידרמיס החיצונית של העור ולשיזוף העור.

קרני אור מהשמש בתדרי אולטרה סגול גם משפיעים על היווצרות ויטמין D בגוף – ויטמין חיוני לתפקודן של מערכות גוף רבות, ובין השאר לבריאות העצמות. יחד עם זאת, חשיפה גבוהה עלולה להוביל להתפתחות כוויות, לתגובות עוריות שמתבטאות בפריחות ונגעים שונים וסיכון לזיהומים עוריים ובחשיפה מתמשכת אף מעלה את הסיכון לסרטן העור. גופי בריאות ממליצים על חשיפה מבוקרת לאור השמש כדי לייצר ויטמין D מבלי להיכוות ולהעלות את הסיכון לסרטן העור, ולפי עמדת האגודה למלחמה בסרטן, "חשיפה קצרה בלתי מוגנת של עשר דקות ביום, שלוש פעמים בשבוע, של אזורי עור מוגבלים, כגון מחשוף החזה ואמות הידיים בשעות הבוקר המאוחרות, מספיקה בהחלט לשמירה על רמות תקינות של ויטמין D".

טיפולים בתאורה בהירה (BLT)

טיפולים בתאורה בהירה עשויים להועיל למספר רב של מצבים רפואיים, ובמיוחד לדיכאון ולהפרעות שינה. טיפול בתאורה בהירה יכול להינתן בהמלצות לחשיפה מבוקרת בזמנים מסוימים לאור השמש או באמצעות חשיפה למכשירים פולטי אור בהיר המצויים במרפאות שיש בהן טיפולים באור וכן במכשירים שניתן לרכוש לשימוש ביתי.

במקרה שנשקלת רכישת מכשיר אור לבית – מומלץ להיוועץ מראש ברופא המטפל ובייחוד מומלץ לוודא שהמכשיר אינו פולט קרני אור בתדרי אולטרה סגול וכי הוא פולט תאורה בהירה בעוצמות הנדרשות כדי להוביל להטבה טיפולית (מעל 2,500 לוקס ומומלץ על 10,000 לוקס).

במהלך הטיפול, המטופל יושב או עובד בסמוך לקופסת אור, כשההמלצה לרוב שהעיניים יהיו פקוחות אולם לא יביטו ישירות לעבר המכשיר.

טיפול מקובל במכשיר אורך כ-30-20 דקות בחשיפה לעוצמה של 10,000 יחידות לוקס, אולם לעתים מותאמים טיפולים ארוכים יותר בעוצמות אור נמוכות יותר.

הטיפול באור מומלץ בעיקר בשעות הבוקר, לאחר היקיצה, ויש מטפלים שממליצים על שימוש בסימולטור יקיצה (Dawn Simulator) שניתן לרכוש לבית – מעין שעון מעורר שמפיץ באופן הדרגתי אור כדי להרגיל את הקולטנים בעין לתאורה חיצונית עם ההשכמה משינה, באופן שמשפר בהמשך את ספיגת האור במסגרת הטיפולים בתאורה בהירה.

טיפול באור עשוי להקל על תסמינים תוך ימים ספורים, אולם לעתים נדרשים מספר שבועות עד שיתחיל להשפיע. הטיפולים דורשים התמדה כדי להוביל לתועלת בשיפור המצב הרפואי .

בשנים האחרונות התבסס פרוטוקול טיפולי ספציפי בתאורה בהירה המכונה 'טריפל כרונותרפיה' (Triple Chronotherapy), וכולל לילה אחד של חסך שינה מכוון, ובהמשך שלושה ימים של חשיפה בבוקר לתאורה בהירה בעוצמה של 10,000 יחידות לוקס בשילוב עם הקדמה של שעות בשינה. סקירה מאיטליה שפורסמה בנובמבר 2020 בכתב העת Journal of Affective Disorders מצביעה על תועלת של 'טיפולי טריפל' בטיפול בדיכאון מסוגים שונים, לרבות שיפור התסמינים בקרב 50% עד 84% מהמטופלים.

הטיפולים בתאורה בהירה אינם כלולים בישראל בסל הבריאות הממלכתי.

המצבים הרפואיים המרכזיים שבהם הוכחה תועלת לטיפולים באור כוללים:

טיפול בתאורה בהירה לדיכאון

טיפול בתאורה בהירה משמש כטיפול לדיכאון, במיוחד דיכאון עונתי (Seasonal Affective Disorder ובקיצור SAD) ובעיקר דיכאון חורף.

הטיפול באור בהיר לדיכאון עונתי מומלץ לרוב החל מעונת הסתיו, כשמזג האוויר הופך מעונן ויש ירידה בחשיפה לשמש, ונמשך עד לאביב. לעתים ניתן להתאים טיפולים באור גם בעונות אחרות, בהתאם להרגלי החשיפה לשמש של המטופל.

ההוכחות הראשונות ליעילות של טיפול באור בהיר התקבלו על ידי חוקרים מהמכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב (NIMH) אשר הדגימו עוד בינואר 1984 בכתב העת Archives of General Psychiatry את התועלת שבחשיפה מבוקרת לאור בהיר להפחתת תסמינים של דיכאון עונתי. גם בישראל הוכחה התועלת של טיפול בתאורה בהירה לדיכאון עונתי במחקר שפרסם ד"ר מוסקוביץ בספטמבר 2006 בכתב העת Acta Psychiatrica Scandinavica שזיהה אצל המטופלים שיפור של 74% עד 80% בתסמיני דיכאון וחרדה. לדברי ד"ר מוסקוביץ, "הייתה סקפטיות רבה בקרב מומחים בישראל לגבי התועלת של טיפול באור, מאחר וישראל היא מדינה שטופת שמש, אך נמצא שיש לטיפול תועלת רבה, מאחר ואנשים עם דיכאון עונתי ככל הנראה חווים שיבוש במנגנון של שעון הגוף הפנימי, והטיפול באור מסייע בתיקונו".

טיפול באור עשוי לסייע גם לסובלים מסוגים נוספים של דיכאון שאינם קשורים בהכרח בדפוס עונתי. לדברי ד"ר מוסקוביץ, "כיום ידוע שגם דיכאון מז'ורי שאינו עונתי מלווה בהפרעות בציר ההורמונאלי, בין השאר גם במעורבות של שעון הגוף הפנימי".

מטה אנליזה שפורסמה ביולי 2016 בכתב העת Journal of Affective Disorders מזהה תועלת במתן טיפול באור בהיר להפחתת תסמינים של דיכאון שאינו עונתי, הן בטיפול בודד והן בסדרה של 5-2 טיפולים. מחקר נוסף שפורסם בינואר 2016 בכתב העת JAMA Psychiatry מצא כי לטיפול בתאורה בהירה עשוי להיות יתרון טיפולי לדיכאון שאינו עונתי שאף עשוי להשתוות ליתרון של טיפולים תרופתיים שונים, כשבקבוצה שטופלה בחשיפה מבוקרת תאורה בהירה זוהתה החלמה מדיכאון בקרב 43.8% מהנבדקים, והחלמה תועדה בקרב 58.6% מהנבדקים שעברו טיפול משולב בתרופות וחשיפה לתאורה בהירה.

טיפול בתאורה בהירה להפרעות שינה

טיפול בתאורה בהירה משמש גם לטיפול בהפרעות שינה – ובעיקר אלו שמלוות בשיבוש בשעון הגוף הפנימי, לרבות הפרעת שינה מסוג ג'ט לג (יעפת) על רקע מעבר בין מדינות שבהן אזורי זמן שונים; תסמונת פאזת השינה הדחויה; תסמונת פאזת השינה המוקדמת; תסמונת השעון הבלתי מאורגן; ותסמונת השעון המשתנה. כמו כן נמצא כי הטיפול באור יעיל בהתאמה לעבודת משמרות ולמניעה/ טיפול ב'תסמונת עבודת משמרות' שמוגדרת כהפרעת שינה בפני עצמה המלווה בתשישות קשה ומעלה את הסיכון למחלות שונות.

מטה אנליזה מהולנד שפורסמה באוקטובר 2016 בכתב העת Sleep Medicine Reviews מצאה כי טיפולים בתאורה בהירה מועילים להפרעות שינה בכללותן ובייחוד להפרעות המלוות בשיבוש השעון הצירקדי, נדודי שינה (אינסומניה) והפרעות שינה שקשורות למחלות דמנציה.

טיפול בתאורה בהירה למחלות דמנציה המלוות בירידה קוגניטיבית

מספר מחקרים מדגימים לאחרונה תועלת של טיפולים באור בהיר להפחתת תסמינים שונים של מחלות דמנציה, לרבות אלצהיימר.

כך, למשל, מחקר מבוקר מבריטניה שפורסם באוגוסט 2019 בכתב העת International Psychogeriatrics העלה כי חשיפה לאור בהיר הפחיתה תסמיני רגזנות בקרב מאובחנים עם דמנציה ושיפרה את איכות שנתם, בעיקר בחודשי החורף.

טיפול בתאורה בהירה בהפרעות אכילה

מספר מחקרים עוד בשנות ה-90 זיהו תועלת לטיפולים באור במצבים של הפרעות אכילה, וזאת בעקבות עבודות שמצאו כי התקפי זלילה בקרב חלק מהמאובחנים נוטים להחמיר דווקא בחודשי הסתיו והחורף.

באחד המחקרים מארה"ב שפורסם בשנת 1999 בכתב העת Comprehensive Psychiatry נמצא טיפולים בחשיפה לאור בהיר בחודשי החורף הפחיתו את התדירות של התקפי זלילה במצבים של בולמיה ותרמו לשיפור במצב הרוח.

טיפול בתאורה בהירה להפרעות קשב וריכוז

מספר עבודות מזהות תועלת של טיפולים בחשיפה לאור בהיר בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) המלוות לעתים גם במצוקה נפשית והפרעות שינה.

באחד המחקרים מארה"ב שפורסם באוגוסט 2017 בכתב העת Journal of Psychiatric Research נמצא כי טיפולים בחשיפה לאור בהיר הסדירו את הפרשת הורמון השינה מלטונין ושיפרו את איכות השינה וכן הפחיתו תסמינים של הפרעות קשב וריכוז על פי סולמות מדידה שונים.

טיפולי פוטותרפיה בקרני אולטרה סגול

פוטותרפיה היא טיפול בקרינת אור אולטרה סגולה, שהוכחה כיעילה למספר רב של מחלות עור. טיפולים אלה ניתנים באמצעות מכשיר הפולט קרניים בתדרי אולטרה סגול שונים, או לחילופין בהמלצות לחשיפה טבעית לשמש בים המלח, שבו קרינת השמש עשירה בקרני אולטרה סגול – אז הטיפול מכונה 'קלימטותרפיה'.

מכשירי פוטותרפיה מאפשרים חשיפה מבוקרת לקרני אולטרה סגול באורכי הגל הרצויים בלבד, ללא קרינה מסוג אחר העלולה להזיק לרקמת העור הפגוע.

טיפולי פוטותרפיה מבוצעים במכונים ייעודיים בחשיפה של נגעי העור מהם סובל המטופל למכשיר שפולט קרינת אולטרה סגול בתדרים ספציפיים. לאחרונה אף משווקים מכשירים לביצוע פוטותרפיה ביתית, אולם אלה עדיין אינם כלולים בסל הבריאות הממלכתי.

הטיפולים במרפאות מבוצעים לרוב בתדירות של 3-2 פעמים בשבוע, כשהמטופל מתפשט ונעמד/ שוכב מול המכשיר למשך מספר דקות בודדות, לרוב בסדרה שנמשכת 30-20 שבועות.

בעבר ניתנו טיפולי פוטותרפיה למחלות עור בקרינה מבוקרת של קרני UVB או בקרינה מבוקרת של קרני UVA, לרוב בשילוב התרופה 'פסורלן' בטיפול המכונה 'PUVA'. לדברי פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית,

בשנים האחרונות, על רקע עדויות על קשר בין טיפולי PUVA לעלייה בסיכון לסרטן העור – חלה ירידה בהפניות לטיפולים אלה, וכיום רוב טיפולי הפוטותרפיה במחלות עור נעשים באמצעות חשיפה לקרני UVB.

הטיפולים בפוטותרפיה למחלות עור ניתנים לרוב כקו טיפול שני, לאחר שמשחות מפסיקות להועיל, ולפני מתן טיפולים בתרופות סיסטמיות ובתרופות ביולוגיות. לדברי פרופ' כהן, "לטיפולים הללו יש יתרון על פני הטיפולים התרופתיים, מאחר והם לא מדכאים את המערכת החיסונית, ולכן מומלץ לבחון אותם לפני המעבר לטיפול תרופתי סיסטמי וביולוגי".

טיפולי פוטותרפיה למחלות עור כלולים בסל הבריאות בהתוויות רחבות למספר רב של מחלות, בעיקר למאובחנים עם פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס ודלקות עור (דרמטיטיס) מסוגים נוספים, ויטיליגו, לימפומות של העור מסוג T, ליכן פלאנוס.

טיפולים בים המלח כלולים בסל הבריאות לחולי פסוריאזיס בלבד למשך עד 30 ימים בשנה ולא פחות מ-10 ימים רצופים (מומלץ פעמיים בשנה), כאשר בשנה שבה ניתנת הזכאות לטיפול בים המלח לא יאושרו טיפולי פוטותרפיה. הטיפול כלול בסל בהחזר של קופת החולים ל-70% מעלות הטיפול ולא יותר מ-307 ש"ח ליום או לחילופין למטופלים שאינם שוהים בבית מלון – בהחזר הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית, וכן בהחזר של 80% מעלות דמי הכניסה למתקן הסולארי בים המלח. למבוטחי קופות החולים מכבי ולאומית מאפשרות תוכניות הביטוחים המשלימים הרחבה של מסגרת הזכאות.

לדברי פרופ' כהן, "יש לציין כי הטיפולים בפוטותרפיה אינם זמינים במיוחד, כי בטיפולי פוטותרפיה במכונים יש צורך לרוב בסדרה של 3-2 טיפולים בשבוע. אם המטופל מתגורר בסמוך למכון פוטותרפיה, זה יכול להתאים לו, אבל מטופלים רבים לא יכולים לנסוע למכוני פוטותרפיה מרוחקים 3-2 פעמים בשבוע. גם נסיעה לחודש לים המלח אינה פשוטה עבור מטופלים עובדים ובעלי משפחות".

פוטותרפיה לפסוריאזיס

בקרב חולי פסוריאזיס הוכח כי טיפולי פוטותרפיה מועילים לחולים בדרגת חומרה בינונית עד קשה בסוגים שונים של המחלה, לרבות חולים ב'פסוריאזיס טיפתית' המופיעה בפתאומיות בגב והגפיים ומורכבת מנגעים קטנים אדמדמים דמויי טיפות המכוסים בקשקש עדין, וכן חולים בפסוריאזיס של כפות הידיים והרגליים - לרבות 'פסוריאזיס פוסטולרית' המאפיינת בנגעים מוגלתיים וכן פסוריאזיס המתבטאת בנגעים מעובים בשטחי עור גלויים לעין.

הקרינה מדכאת את מערכת החיסון על פני העור ומפחיתה את התאים הדלקתיים של הפסוריאזיס.

לדברי פרופ' כהן, "טיפולי פוטותרפיה ניתנים לרוב כקו טיפול ביניים, אחרי שטיפולים במשחות מפסיקים להועיל ולפני מתן טיפולים סיסטמיים וביולוגיים".

מטה אנליזה שפורסמה בינואר 2015 מצביעה על תועלת בפוטותרפיה בהפחתת 75% בחומרת נגעי פסוריאזיס כפי שנאמדים במדד PASI.

עוד על הטיפול בפוטותרפיה לפסוריאזיס

פוטותרפיה לאטופיק דרמטיטיס

טיפולי פוטותרפיה הוכחו כיעילים גם למצבים של אטופיק דרמטיטיס כקו טיפול שני למטופלים שפיתחו עמידות לטיפולים תרופתיים מקומיים במשחות שונות, ובכללם ילדים, הן במקרים של מחלה מפושטת באזורים נרחבים בעור והן במצבים של נגעים מקומיים.

מטה אנליזה מסין שפורסמה באוקטובר 2021 מדגימה אף היא שיפור שנאמד בעשרות אחוזים בחומרת נגעי המחלה על רקע טיפולי פוטותרפיה בשיטות שונות.

לפי מחקרים הטיפול בפוטותרפיה מפחית גרד, מרגיע דלקתיות, מעלה את ייצור ויטמין D ומגביר את פעילותם של תאי המערכת החיסונית ברקמת העור (תאי T) במלחמה בזיהומים חיידקיים.

קיים שיעור לא מבוטל של כ-30% מהמטופלים בפוטותרפיה לאטופיק דרמטיטיס שהטיפול לא מועיל להם, ובעיקר עבורם מוצעים בהמשך הטיפולים המערכתיים והביולוגיים לאטופיק דרמטיטיס.

עוד על פוטותרפיה לאטופיק דרמטיטיס

פוטותרפיה למחלות עור נוספות

הטיפול בפוטותרפיה הוכח כמועיל למחלות עור רבות נוספות, לרבות מחלות דמויות פסוריאזיס ('פרא ספוריאזיס'), אלופציה אראטה המאופיינת בנשירת שיער והתקרחות, אורטיקריה כרונית, אורטיקריה פיגמנטוזה, סקלרודרמה, ויטיליגו, זיהומים עוריים כמו שושנת יריחו (לישמניה), לימפומה עורית של תאי T, דלקת עור במגע, זיהומים בזקיק השיער (פוליקוליטיס), דלקת עור קילופית (אריתרודרמה), מחלת עור דלקתית מסוג גרנולומה אנולרה, מחלת השתל כנגד מאחסן (GvHD), מחלת גרובר, קשקשת העור (איכתיוזיס), ליכן פלאנוס (ילפת שטוחה), ליכן סקלרוזיס אצל נשים, פיטיריאזיס רוזיאה, פיטיריאזיס רוברה פילאריס, גרד מסוגים שונים, פרוריגו נודולריס, ויטיליגו (בהקת) וכן צהבת של העור – לרבות אצל יילודים.

יתרונות וסיכונים של טיפולים באור

טיפול באור הוא טיפול בטוח יחסית עם מיעוט תופעות לוואי בהשוואה לטיפולים תרופתיים. רוב הטיפולים באור מתאימים גם למצבים שבהם יש צורך לנסות ולהימנע מחשיפה לתרופות, למשל במצבים של היריון והנקה וטיפולי פוריות. עם זאת, יעילותם של טיפולים אלה אינה מבוססת מחקרית באותה מידה כמו טיפולים תרופתיים.

לעתים הטיפול באור מסייע לשפר את יעילות הטיפולים האחרים הניתנים למחלה, למשל להגביר את יעילות התרופות והפסיכותרפיה בדיכאון עונתי, ובמצבים מסוימים הוא מאפשר להפחית את מינוני התרופות נוגדות הדיכאון.

גם לטיפולי פוטותרפיה במחלות עור יתרון על פני טיפולים תרופתיים סיסטמיים וביולוגיים – מאחר והם אינם מחלישים את המערכת החיסונית ואינם כרוכים בעלייה משמעותית בסיכון לזיהומים, ועל כן מומלץ לבחון אותם לפני המעבר לטיפולים תרופתיים מתקדמים.

לצד זאת, טיפולים באור עשויים להיות כרוכים בתופעות לוואי.

תופעות לוואי של טיפולים בתאורה בהירה

טיפולים בתאורה בהירה, בין השאר לדיכאון והפרעות שינה, עשויים להיות מלווים בתופעות הבאות:

• עייפות של העיניים
• כאבי ראש
• בחילות
• רגזנות
• טיפול באור עשוי להתבטא בתסמיני מאניה, אופוריה והיפראקטיביות – בעיקר בקרב המאובחנים עם הפרעה ביפולארית (מאניה דיפרסיה, הפרעה דו קוטבית). לכן במצבים אלה טיפולים באור צריכים לעשות תחת בקרה רפואית קפדנית. יש לציין כי לצד זאת, יש מחקרים שמצביעים על תועלת בטיפול באור במצבים של הפרעה ביפולארית.

תחושות אלה עשויות לבוא לידי ביטוי בימים הראשונים לתחילת הטיפולים באור ולעתים ניתן לשלוט בהן על ידי הפחתת תדירות הטיפולים או תפיסת מרחק גדול יותר מקופסת האור המשמשת לטיפול וביצוע הפסקות במהלך הטיפול.

במידה וקופסת אור המשמשת לטיפול אינה מסננת אור בתדרי 'אולטרה סגול', הטיפול עשוי להיות מלווה גם בסיכון לפגיעות בעיניים ובעור בריא. עם זאת, בשנים האחרונות נעשה שימוש במכשירים המפיצים אור בהיר אשר מבוססים על תאורת לד שאינם דורשים פילטרים לסינון קרינה אולטרה סגולה.

מספר גורמים עשויים להגביר את רגישות הגוף לאור בטיפולים בחשיפה לאור בהיר, לרבות:

מחלות עיניים: למטופלים עם מחלות עיניים שפוגעות ברשתית כמו ניוון מקולרי תלוי גיל AMD ורטיניטיס פיגמנטוזה מומלץ להיוועץ ברופא עיניים לפני טיפול באור, מאחר וזה עלול להשפיע על הרשתית ואף מעלה את הסיכון להיפרדות רשתית. לבישת משקפיים כשלעצמה אינה מהווה גורם סיכון לסיבוכים של טיפולים באור.

מחלות נוספות: מספר מחלות מעלות את רגישות העור לחשיפה לאור השמש, ובעיקר זאבת אדמנתית מערכתית ומחלות עור מסוג פוטודרמטיטיס ו-PLE (קיצור של Polymorphic Light Eruption) המתבטאות בפריחה עורית לאחר חשיפה לשמש.

• : מספר תרופות מגבירות את הרגישות לאור השמש, לרבות אנטיביוטיקה מסוגים מסוימים, תרופות נוגדות דלקת כמו חלק מהתרופות מקבוצת NSAIDs ואף תוספי תזונה כמו היפריקום (סנט ג'ונס וורת') המשמש גם כרכיב בנוגדי דיכאון טבעיים. למטופלים בתרופות אלה שמבקשים לעבור טיפולים באור מומלץ להיוועץ מראש ברופא המטפל.

תופעות לוואי של טיפולי פוטותרפיה באור בתדרי אולטרה סגול

פגיעות בעיניים: מחקרים מצאו קשר בין טיפולי פוטותרפיה לסיכון להתפתחות עכירות בעדשה – קטרקט, ועל כן במהלך הטיפולים מומלץ להגן על העיניים באמצעות משקפי מגן, וכן להגן עליהן מאור שמש ישיר באמצעות משקפי שמש המסננות קרינה אולטרה סגולה מהשמש בעת הליכה בחוץ.

פגיעות בעור בריא: למרות שהקרינה ממכשירי פוטותרפיה מכוונת לאזור יעד מסוים, הטיפולים עלולים לפגוע בתאים בריאים בשולי תאי העור הפגועים ולהוביל להופעת כוויות שטחיות על גבי העור. בנוסף, עלולים להופיע עקצוץ ואדמומיות על העור, שיזוף של העור או גרד. כמו כן, הטיפול עלול להאיץ תהליכי הזדקנות של העור. החשיפה המצטברת לקרינה אולטרה סגולה בטיפולי פוטותרפיה הוכחה גם כמעלה את הסיכון להתפתחות סרטן העור מסוגים שונים, לרבות מלנומה. לחולי עור שעוברים טיפולי פוטותרפיה ממושכים וטיפולים בים המלח מומלץ לרוב לכסות אזורי עור בריאים שאינם נגועים כדי להפחית את הסיכון לסרטן העור בעת חשיפה לשמש/ למקור הקרינה.

* ד"ר לוציאן מוסקוביץ הוא פסיכיאטר בכיר במרכז לבריאות הנפש באר יעקב ומומחה לטיפול באור

* פרופ' ארנון כהן הוא מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: דצמבר 2021