טרשת נפוצה לא משפיעה רק על הגוף. המחלה מלווה גם בקשיים פסיכולוגים. מחקרים רבים הראו את השכיחות הגבוהה של דיכאון וחרדה בקרב חולים אלה. רוב המחקרים מראים כי בין 40 ל- 60 אחוז מחולי הטרשת הנפוצה, יסבלו במהלך המחלה מדיכאון. בין 20 ל- 37 אחוז מהחולים יסבלו מחרדה, ובמהלך תהליך האבחנה שיעורי החרדה גבוהים אף יותר.

הפרעות מצב הרוח, מלבד היותן מטרידות בפני עצמן, משפיעות גם על סימפטומים נוספים של טרשת נפוצה, על התפקודים הקוגניטיביים ועל איכות החיים. החרדה אף קושרה במספר מחקרים להתרחשותם של התקפי טרשת. למרבה הצער, מחקרים רבים הסוקרים את הפרעות מצב הרוח בקרב חולי טרשת נפוצה, מגלים שרבים אינם מאובחנים ואינם מטופלים באמצעות טיפולים תרופתיים או שיחות פסיכולוגיות, שנמצאו כיעילים.

טיפול קבוצתי לחולים במחלות כרוניות נועד בכדי לספק מידע ותמיכה. המפגש עם אנשים נוספים במצב דומה עוזר לנרמל את מצבו של המטופל ולהעניק לו את ההרגשה שאינו לבד. הקבוצה מאפשרת לקבל תקווה מתוך סיפורי התמודדות של מטופלים אחרים, שהצליחו להתגבר על הקשיים (כמו אצלנו, באתר "כמוני").

במחקר הנוכחי, נבחנה יעילותו של טיפול קבוצתי להפחתת הפרעות מצב-רוח בקרב אנשים עם טרשת נפוצה.

 
החוקרים השוו בין קבוצת הניסוי שקיבלה טיפול פסיכולוגי קבוצתי בשיטה ההתנהגותית-קוגניטיבית (CBT), לקבוצת ביקורת שהייתה בהמתנה לטיפול הקבוצתי ולכן טרם זכתה לטיפול. הטיפול כלל שישה מפגשים שנמשכו כשעתיים. במהלך הטיפול, הועבר מידע על מחלת הטרשת הנפוצה ונדונו הנושאים שכללו סגנונות התמודדות, הצבת מטרות ריאליות, דאגה (חרדה), עצבות (דיכאון), יחסים ומחשבות על העתיד.

התוצאות הראו שהטיפול הקבוצתי הצליח להפחית באופן משמעותי את רמות הדיכאון של חברי הקבוצה בהשוואה לקבוצת הביקורת. יחד עם זאת, לא נמצא הבדל בין הקבוצות במדדי החרדה, חוללות עצמית ואיכות החיים.

מחקר זה תומך במחקרים אחרים שהראו שטיפול קבוצתי בשיטת ה- CBT יעיל בעיקר להפחתת הסימפטומים של דיכאון בקרב אנשים עם טרשת נפוצה.

מתוך: Clinical Rehabilitation 2010; 24:211-221

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.