אמבוליזציה עורקית בריאטרית (BAE), טיפול בטוח יחסית ופולשני באופן מינימלי שפותח על ידי מומחים לרדיולוגיה פולשנית, הוביל לירידה במשקל באנשים עם השמנת יתר חמורה ועשוי להוות אלטרנטיבה ראויה לטיפולים ניתוחיים. כך עולה ממחקר ראשוני שממצאיו הוצגו בכנס המדעי השנתי של החברה לרדיולוגיה פולשנית.

אמבוליזציה (חסימה) עורקית בריאטרית מבוססת על פרוצדורה המשמשת כיום לעצירת דימומים בקיבה באמצעות הזרקה של חרוזים מיקרוסקופיים לכלי דם שמספקים דם לקיבה. מחקרים רמזו שהפרוצדורה מובילה לירידה במשקל, כשהיא מבוצעת בכלי דם הקשורים לפונדוס (קרקעית הקיבה). יש בכך היגיון מאחר שהפונדוס מייצר את רוב הגרלין – הורמון הרעב העוצמתי ביותר בגוף. הטיפול ב-BAE מכוון לאותו חלק ספציפי בקיבה.

בהודעה לעיתונות, מסבירים החוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, כי הפרוצדורה מבוצעת באופן בלעדי על ידי מומחים לרדיולוגיה פולשנית, שנעזרים בהדמיות וצנתרים כדי להגיע לכלי הדם הספציפיים המספקים דם לפונדוס דרך חתך זעיר בעור, לרוב באזור המפשעה. כשנוצרת גישה, הרופאים מזריקים חרוזים מיקרוסקופיים שמפחיתים את זרימת הדם לחלק זה של הקיבה וכך מדכאים חלק מאותות הרעב של הגוף ומובילים להפחתה בתיאבון ולירידה במשקל.

לאחר שהפרוצדורה הדגימה תוצאות טובות במחקרים שנערכו בבעלי חיים, במחקר ראשוני ביקשו החוקרים להעריך את בטיחות ויעילות האמבוליזציה העורקית הבריאטרית באנשים שמנים המבקשים לרדת במשקל. הם גייסו שבעה אנשים עם השמנה חמורה (BMI בין 40 ל-60) אך ללא בעיות בריאות אחרות. כל הנבדקים עברו את הטיפול, וקיבלו הדרכה לשינויים תזונתיים ואורח חיים נכון על ידי רופאים ותזונאים. חודש, שלושה חודשים וחצי שנה לאחר הטיפול, החוקרים בדקו את הירידה במשקל, רמות ההורמון גרלין, תחושות רעב ושובע, איכות החיים (לפי שאלונים) ותופעות הלוואי בקרב הנבדקים.

בהתבסס על שבעת המטופלים הראשונים שעברו את הפרוצדורה, נראה כי אמבוליזציה עורקית בריאטרית מהווה טיפול בטוח, ללא סיבוכים או תופעות לוואי חמורות. כל המטופלים ירדו במשקל וחוו הפחתה דרמטית ברמות הרעב במקביל לירידה ברמות הגרלין לאחר הטיפול. גם דירוג איכות החיים השתפר בקרב המטופלים.

בחודש הראשון לאחר האמבוליזציה, הירידה הממוצעת במשקל העודף (אחוז הירידה מהמשקל שמעל משקל הגוף האידיאלי למטופל, לא ממשקל הגוף הכללי) הייתה 5.9%. חצי שנה לאחר הטיפול, הירידה הממוצעת במשקל העודף עמדה על 13.3%.

ממצאים ראשוניים

המחקר עדיין בשלביו הראשונים. כעת, לאחר שהודגמה בטיחות הטיפול, החוקרים מגייסים נבדקים נוספים למחקר כדי להמשיך ולבחון את יעילות ובטיחות הפרוצדורה במטופלים רבים ובטווח הארוך. 

כיום, התערבויות לטיפול בהשמנה כוללות שינויים התנהגותיים, דיאטה ופעילות גופנית, תרופות וניתוחים כמו מעקף קיבה. הדרך עוד ארוכה, אך ייתכן שבעתיד אמבוליזציה עורקית בריאטרית תוכל להוות כלי נוסף שיעמוד לטובת המטופלים.

הטיפולים הכירורגיים להשמנת יתר נחשבים ליעילים מאוד, אך הם כרוכים גם בסיכונים. היתרון של הטיפול החדש בכך שהוא פולשני באופן מינימלי וכרוך בזמן החלמה קצר. עם זאת, הירידה במשקל שנצפתה בינתיים היא צנועה יחסית, ונמוכה משמעותית מהירידה הצפויה במשקל בעקבות ניתוח. לדוגמה, לפי ממצאי מחקר שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine בשנת 2014, שלוש שנים לאחר הפרוצדורה, בנבדקים שעברו מעקף קיבה הייתה ירידה ממוצעת של 24.5% מהמשקל ההתחלתי (לא מהמשקל העודף) ובנבדקים שעברו ניתוח שרוול הירידה הממוצעת הייתה 21%.

לדברי החוקרים, באופן פוטנציאלי, הטיפול יכול לשמש כצעד ביניים בין שינויים באורח החיים ותרופות להרזיה – להם יש השפעה מוגבלת על השמנה חמורה, לניתוח בריאטרי.

חשוב לציין כי הטיפול, גם אם יוכיח יעילות ממשית בטווח הארוך ויאושר בעתיד כטיפול בהשמנה, אינו גלולת קסם. החוקרים מסבירים כי מטרתו להפחית את הרעב של המטופלים והוא כלי שיש להשתמש בו יחד עם תזונה ראויה ופעילות גופנית.

כבר בשוק: מכשיר לטיפול בהשמנת יתר

חוקרים ברחבי העולם שוקדים על פיתוח טיפולים שונים להשמנת יתר. לצד אכזבות רבות, יש גם הצלחות. בשנה שעברה מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מכשיר המכונה 'מאסטרו' לטיפול בהשמנת יתר. מדובר במכשיר חדשני - הראשון שפועל על המסלול העצבי שבין המוח לקיבה השולט בתחושות של רעב ושובע. המכשיר מושתל בניתוח וניתן להטעין אותו, לכבות אותו או לשנות את הפעילות שלו באמצעות מתאם חיצוני. מערכת המאסטרו מורכבת ממכשיר נטען המפיק זרמים חשמליים, חוט חשמל המוביל את הזרם ואלקטרודות המושתלות בבטן. היא פועלת באמצעות שליחת זרמים חשמליים לסירוגין לעצב התועה (ואגוס) בבטן, המעורב בוויסות ריקון הקיבה ומאותת למוח על כך שהקיבה מלאה או ריקה. 

הבטיחות והיעילות של המאסטרו הוערכו במחקר קליני שכלל 233 מטופלים עם BMI של 35 ומעלה, מתוכם 157 טופלו במאסטרו ו-76 טופלו במאסטרו שלא הופעל באמת (טיפול דמה). לאחר 12 חודשים הקבוצה שטופלה במכשיר איבדה 8.5% יותר מהמשקל העודף בהשוואה לקבוצת הביקורת. כמחצית (52.5%) מהנבדקים שטופלו במכשיר ירדו לפחות 20% מהמשקל העודף ו-38.3% ירדו לפחות 25% מהמשקל העודף. 

SIR Annual Scientific Meeting, April 2-7. Abstract 14