כאב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
טיפול מניעתי משולב: תרופתי והתנהגותי מפחית התקפי מגרנה
שילוב של טיפול תרופתי מניעתי עם טיפול התנהגותי הפחית באופן משמעותי התקפי מגרנה. כך קובע מחקר חדש שהתקיים באוניברסיטת אוהיו ופורסם השבוע בכתב העת הרפואי הבריטי. לדברי החוקר הראשי קנת הולרויד, המחקר עשוי לשפר קשיי תפקוד בתחומי קריירה, משפחה וחברה בקרב אנשים הסובלים מהתקפי מיגרנה תכופים ושאינם מגבים לטיפול.
מטרת המחקר בחינת יעילות שיטות טיפול בקרב מטופלים הסובלים מהתקפי מיגרנה שאינם מגיבים לטיפול .
אוכלוסיית המחקר כללה מטופלים הסובלים מהתקפי מיגרנה קשים, המופיעים בתדירות של שלושה התקפים ומעלה במהלך שלושים יום. הנבדקים נבחרו מתוך רשימת מטופלים ( 232 ) בגיל ממוצע של 38 שנה, מתוכם 79% נשים. משתתפי המחקר דיווחו על 5.5 עד 8.5 התקפי מגרנה במהלך 30 יום ללא תגובה לטיפול התרופתי שקיבלו.
הליך המחקר: הנבדקים חולקו באופן אקראי ל-4 קבוצות טיפול - בנוסף לטיפול הקיים שקיבלו: קבוצה אחת קיבלה טיפול תרופתי מניעתי ( מסוג חוסמי ביתא) בשילוב טיפול התנהגותי. קבוצה שנייה טופלה בתרופה נוגדת כאב, קבוצה שלישית טופלה בגישה התנהגותית והקבוצה הרביעית היוותה קבוצת ביקורת. נערך מעקב יומי במהלך 16 חודשים.
תוצאות: נמצא שהטיפול המניעתי התרופתי בשילוב הטיפול ההתנהגותי היה היעיל ביותר בהפחתת תדירות ההתקפים ובשיפור איכות החיים. זאת, לעומת שיפורים קלים ביותר בשלושת הקבוצות האחרות.
המיומנויות ההתנהגותיות להפחתת עוצמת המיגרנה התמקדו בנטילת תרופות במינון מתאים ותרגול באמצעות חוברת וקלטות שמע. המעקב בין הביקורים במרפאה נערך באמצעות הטלפון ובדק את רמת ההיענות לטיפול התרופתי ואת השימוש במיומנויות ההתנהגותיות.
במהלך ארבע פגישות, אחת לחודש המטופלים רכשו:
1. מיומנויות טיפול בסיסיות במיגרנה כמו: זיהוי טריגרים וסימנים מוקדמים ותחושה להתרחשות ההתקף ותרגילי הרפיה.
2. מיומנויות קוגניטיביות והתנהגותיות להפחתת מצב לחץ ( כאשר מצב הלחץ הווה טריגר משמעותי לתחילת ההתקף) ואימון באמצעות ביופידבק תרמי ( כאשר מצב הלחץ לא הווה טריגר משמעותי) שיטת טיפול הבאה לידי ביטוי בשליטה מודעת של המטופל כתגובה למידע שמקבל אודות טמפרטורת הגוף.
3. הבניית תכנית טיפול וקבלת ייעוץ בסיוע ההתמודדות עם התקפי מיגרנה חוזרים ותופעות נלוות.
לדברי פרפ' גרי קורדיגלי מהחוג לנוירולוגיה באוניברסיטת אוהיו, ממצאי העבודה עשויים לסייע לרופאים המנסים למצוא קצה חוט במתן מענה למטופלים הסובלים ממגרנות קשות שאינן מגיבות לטיפול.
מסקנות והמלצות: ממצאי המחקר מלמדים, שטיפול תרופתי מניעתי בשילוב טיפול התנהגותי משפר את התוצאה מעבר לטיפולים האחרים. אנשים רבים הסובלים מהתקפי מיגרנה בתדירות גבוהה , ממשיכים לסבול מהתקפי מגרנה כרוניים כמעט מידי יום. כלומר, להפחתת תדירות ההתקפים משמעות ארוכת טווח מעבר להטבה המיידית. כמו כן , בשיפור איכות החיים ותפקוד המוח לאורך זמן.
מומלץ שהמחקר העתידי יתמקד בהשפעות ארוכות הטווח של שילוב הטיפול התנהגותי במיגרנה. כלומר, האם אנשים המשתתפים בתכנית טיפול שכזו, יסבלו פחות מהתקפי מיגרנה כרוניים בעתיד והאם יחול שיפור בהפרעות תפקודיות קיימות.