מטופלים שעברו השתלה של איבר נדרשים במשך כל חייהם ליטול תרופות המדכאות את מערכת החיסון באופן יומיומי, על מנת למנוע מגופם לדחות את האיבר. מדענים מאוניברסיטת סטנפורד פיתחו טכניקה חדשה המאפשרת להפחית את תרופות הניתנות לדיכוי המערכת החיסונית ולמנוע דחייה לאחר השתלת כליה: השריית סבילות חיסונית לשתל הכליה אצל המטופל, על-ידי מתן תאי T של מערכת החיסון ותאי אב של מוח עצם מתורם הכליה.

במחקר קטן, שמטרתו הייתה להוכיח את העיקרון באופן כללי, השתתפו 12 מושתלי כליה. המושתלים קיבלו תרומה של דם מועשר בתאי אב של מוח עצם ותאי T מן התורם, וזאת לאחר שעברו הקרנה של הרקמות המייצרות את תאי האב וקיבלו נוגדנים כנגד תאי ה- T העצמיים.

הטיפול כלל כ-10 הקרנות המכוונות לבלוטות לימפה, טחול ותימוס, יחד עם 5 מנות של ATG - נוגדנים כנגד תאי ה-T של המקבל. הטיפול ניתן בעשרת הימים הראשונים לאחר השתלת הכליה. ביום ה-11 ניתן העירוי של תאי האב ותאי ה- T מהתורם. כל החולים קיבלו תרופות מדכאות מערכת חיסון - סלספט לפחות לחודש ימים וציקלוספורין לפחות ל-6 חודשים - ולאחר מכן החלה הפחתה הדרגתית וניסיון להפסקה.

8 חולים הפסיקו לחלוטין את הטיפול נוגד הדחייה, ללא אירועים של דחייה במשך 1-3 שנים של מעקב, וללא עדות לדחייה כרונית. אחד מהחולים, שהפסיק את הטיפול נוגד הדחייה למשך כ- 3 שנים, נפטר באופן פתאומי 4 חודשים לאחר שחווה התקף לב. 

ארבעה חולים לא הגיבו לטיפול. באחד מהם המשיכו עם הטיפול נוגד הדחייה בשל הישנות של מחלתו הבסיסית בשתל הכליה ובשלושת האחרים המשיכו עם הטיפול בשל אירועים של דחייה בעת ניסיון להפחית את מינון הציקלוספורין.

המחקר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine הוא קטן וראשוני מאוד. יש לזכור כי הטיפול של מתן תאי האב דומה במהותו להשתלת מוח עצם, ועלול להיות כרוך בסיכונים וסיבוכים. יש להמתין לעבודות גדולות נוספות שיוכיחו את יעילות ובטיחות טיפול זה גם בטווח הארוך.

.

N Engl J Med 2011; 365:1359-1360October 6, 2011