דלקת מפרקים שגרונתית היא אחת המחלות האוטואימוניות בהן המערכת החיסונית שאמורה להגן על הגוף תוקפת בטעות תאים בריאים בגוף עצמו, באופן המוביל להתפתחות דלקת - במקרה זה בעיקר במפרקים שונים.

חוקרים מדווחים החודש כי הצליחו לפתח שיטה טיפולית חדשה, המהווה טיפול אימונותרפי לסוג שכיח של המחלה הקרוי 'CCP חיובי', ממנו סובלים כ-70% מהלוקים במחלה, הנושאים סמן גנטי (אלל) הקרוי HLA-DRB1 ונושאים בנוזל הדם (סרום) נוגדנים ספציפיים לדלקת מפרקים - נוגדנים המכונים anti Cyclic Citrullinated Peptide ובקיצור anti-CCP.

החוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד שבאוסטרליה, לצד חוקרים מסינגפור והולנד, הציגו טיפול מותאם אישית, המכוון ללמד את המערכת החיסונית לא לזהות פפטידים הנמצאים באופן טבעי בגוף כזרים ולתקוף אותם באופן המוביל לייצור נוגדנים ולדלקתיות המתבטאת בכאבים, התנפחות המפרקים ופגיעה במבנה המפרקים.

במחקר המתפרסם בגיליון יוני 2015 של כתב העת Science Translational Medicine מתארים החוקרים כי בודדו תאים של המערכת החיסונית המכונים 'תאים דנדריטים' (DC, immunomodulatory Dendritic Cells), שתפקידם המקורי לבלוע גורמים החודרים לגוף ולהובילם להרס המתבצע על ידי תאים לימפוציטים, בהם תאים המכונים T-cells. התאים שבודדו עורבבו מחוץ לגוף עם תרופה נוגדת דלקת ועם פפטיד המצוי דרך קבע במפרקים, והתרכובת החדשה המכונה על ידי החוקרים 'Rheumavax', הוזרקה מחדש לגוף.

החוקרים מתארים כיצד בקרב 18 נבדקים החולים בדלקת מפרקים שגרונתית מהסוג 'CCP חיובי', הזרקה בודדת של התרכובת החיסונית המכילה למעשה תאים דנדריטים שעברו תכנות מחדש, סייעה לדכא את התגובה של המערכת החיסונית כנגד הפפטיד, תגובה שבקרב חולים מעצימה את הדלקת. כעבור חודש מההזרקה חלה ירידה ברמתם של רכיבים הדלקתיים בקרב החולים שהשתתפו בניסוי, לרבות חלבוני אינטרלויקין 15 (IL-15) ו-29 (IL-29), אשר כמה מהתרופות הביולוגיות לדלקת מפרקים שגרונתית פועלות לבלימה של פעילותם. כמו כן, כעבור חודש חלה ירידה בציון ה-DAS28, ציון המשקלל את מספר המפרקים הנפוחים והכואבים בקרב החולים ומהווה מדד לפעילות המחלה.

החוקרים מוסיפים כי החיסון שנבדק נמצא בטוח לשימוש עם תופעות לוואי בדרגת חומרה קלה ביותר (1 מתוך 4), וללא גרימה של התלקחויות בקרב החולים שקיבלו את התרכובת.

העתיד בננו-טכנולוגיה

בהודעה לתקשורת ציינו החוקרים כי הטיפול עדיין אינו זמין, ועלותו כיום יקרה, אולם ממצאי המחקר עשויים לבשר על שיטה חדשה שניתן יהיה ליישם בהמשך בסיוע ננו-טכנולוגיה. במחקר שבוצע בחיות מעבדה כבר הצליחו ננו חלקיקים לאתר תאים דנדריטים של המערכת החיסונית, באופן המאפשר להם להוביל לאותם התאים את החומרים הדרושים כדי לבצע תכנות מחדש בתוך הגוף, מבלי לשאוב תאים החוצה ולבצע את הכנת התרכובת מחוץ לגוף. פיתוח זה מקודם על ידי החוקר הראשי במחקר יחד עם חברת סטארטאפ (Dendright Pty Ltd) וחברת ביוטכנולוגיה (Janssen Biotech השייכת לחברת התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון).

הטכנולוגיה שתוארה אף עשויה להוות בעתיד כלי למאבק במחלות אוטואימוניות נוספות שבהן המערכת החיסונית תוקפת תאים של הגוף עצמו, לרבות סוכרת סוג 1 וטרשת נפוצה.

טיפול חדשני זה מצטרף למגוון טיפולים עתידניים המבקשים להשתלט על דלקת מפרקים שגרונתית, לצד הטיפול התרופתי הקיים. בדצמבר 2014 דיווחו חוקרים מהולנד על יעילות בניסוי בבני אדם שבוצע על אביזר אלקטרוני חדשני זעיר, המוחדר לצוואר ומתחבר למערכת העצבים. האביזר משגר פולסים חשמליים במשך 3 דקות בלבד בכל יום באופן המאפשר להשפיע על הטחול, אחד מהאיברים המרכזיים השולטים על תפקוד מערכת החיסונית, באופן המפחית את יצורם של רכיבים מעוררי דלקת בקרב חולים בדלקת מפרקים שגרונתית.

מספר מחקרים בעבר כבר תארו את הדנדריטים כיעד לטיפולים חדשניים בחולים במחלות אוטואימוניות. בספטמבר 2010 תארו חוקרים כיצד ניתן להשתמש בתאים אלה כדי לדכא את הפעילות המזיקה של מערכת החיסונית בקרב חולים בטרשת נפוצה. מחקר נוסף, שפורסם באוגוסט 2012 על ידי חוקרים משוויץ בשיתוף חוקרים ישראלים מחברת טבע, דיווח על שימוש בתאים דנדריטים כיעד לדיכוי פעילות חריגה של המערכת החיסונית בקרב עכברי מעבדה עם מחלה דמוית טרשת נפוצה.

Science Translational Medicine, DOI: 10.1126/scitranslmed.aaa9301