גילוי בלתי צפוי באוני' לוס אנג'לס מעורר הבטחות לגבי טיפול עתידי בחרדות במקרים פוסט טראומטיים ואף באנשים עם פוטנציאל ללקות באלצהיימר או שאר הפרעות זיכרון.
מייקל פנסלאו Michael Fanselow פרופסור לפסיכולוגיה באוני לוס אנג'לס גילה במחקרו מה שעשויה להיות תרופה שטרם נחקרה נגד חרדה.

בד"כ חיות ואנשים שנבהלים ממשהו מגיבים בחרדה למקומות או אותות המזכירים זאת. דבר זה קורה מאחר ותאי המח באיזורים מסויימים מגבירים את יכולתם לעורר אחד את השני.
רוב המחקרים עד כה התחקו אחר מעבר הנוירוטרנסמיטורים (חומרים כימיים כמו סרוטונין, דופמין ועוד) העוברים בסינפסות (מסופי הקשר בין נוירונים). אולם ישנם גם נוירונים קטנים המעכבים העברת מסרים המחוברים אף הם ביניהם.

תאים כאלה נפוצים בקרב חסרי חוליות אולם בקרב יונקים הינם נמצאים רק במקומות מסויימים.

בשל כך עד כה לא נחקרה חשיבות תאים אלו בתחום למידה, זיכרון ורגשות. במחקר הזה הניחו כי יש לתאים הללו חשיבות רבה. בשל יכולתם המעכבת ניראה שהם יכולים לתת מקצב לנוירונים היורים מסרים של חרדה ובכך מיעלים את המסר של החרדה.

כאשר נתנו החוקרים לחולדות תרופה החוסמת תאים אלו, נעצרה יצירת זיכרונות של פחד וכך אם לאחר אירוע טראומטי ניתנת התרופה לא נוצרים במוח פחדים ממקומות המזכירים את האירוע.
בתרופה כזו יש הבטחה רבה כי יעילותה זהה גם אם מזריקים אותם לחלל הבטן כמו שישירות למוח. כמו כן, התרופה ניתנת אחרי האירוע המפחיד.
במוח ישנם תהליכים רבים שטרם נחקרו, הבנת דרכי הפעולה שלהם יכולה לפתוח דרכים לטפל בהפרעות נפוצות ומציקות כמו חרדה או בעיות זיכרון.
 

בין נוירון למשנהו יש רווח שדרכו עוברים החומרים הכימיים מתא אחד לשני. שזה העברת המסר. במרווחי צומת אלו טמונות הרבה מאד אפשרויות כמו בעיות זיכרון כשאין העברה יעילה או בעיות חרדה כשיש העברה יעילה מדי.
 

Science, 2011, 331(6013), 87-91

תרגום ועריכה: יעקב ברמץ