אירוע מוחי
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
טיפול בקומדין – מה הסיכון לשבץ?
מחקר חדש בחן את הסיכון לשבץ בקרב אנשים עם פרפור עליות המטופלים בקומדין
למרות הופעתם של התכשירים נוגדי הקרישה החדשים למניעת שבץ מוח בחולי פרפור עליות, הקומדין הוותיק עדיין מהווה את הטיפול המרכזי והנפוץ ביותר. התכשיר פועל על ידי עיכוב ויטמין K החיוני לשרשרת הקרישה. לכן, תופעת הלוואי המדאיגה ביותר הינה שבץ דימומי על רקע עיכוב מערכת הקרישה. סקירת מחקרים חדשה ביקשה לבדוק את הבטיחות והיעילות של הטיפול בקומדין.
הסקירה (מטה-אנליזה) שפורסמה בכתב העת Archives of Internal Medicine סיכמה את הפרסומים המדעיים בנוגע לתועלת ולסיכון בטיפול בקומדין בחולי פרפור עליות. מחברי הסקירה, חוקרים מקליניקת קליבלנד, התייחסו למספר רב של מחקרים שפורסמו בספרות הרפואית וכללו בסך הכל 55,789 שנות טיפול. 55-68% מהזמן החולים היו נתונים בערכי ה-INR (האפקט נוגד הקרישה) המומלצים.
מהסקירה עולה כי הסיכון השנתי לשבץ מוח או תסחיף לאיברים אחרים בחולי פרפור עליות המטופלים בקומדין הינו 1.66%. הסיכון לדימום עומד על 1.4-3.4%.
הסיכון לשבץ היה גבוה במיוחד במטופלים עם אירוע מוחי קודם, גיל מבוגר, סוכרת, אי ספיקת לב ויתר לחץ דם ובנשים.
החוקרים מסכמים כי למרות חסרונות הטיפול בקומדין, לרבות הצורך בבדיקות דם שגרתיות, נראה כי שיעור מקרי השבץ במטופלים הינו נמוך יחסית. נראה כי אין לפסול את הקומדין באופן גורף וכי לתכשיר עדיין נותר מקום בארסנל הטיפולי למניעת שבץ בחולים עם פרפור עליות. כמובן שהטיפול המיטבי צריך להיקבע באופן פרטני על ידי הרופא המטפל.